(כפי שסופר לפוג'ה פריאמוואדה)
(שמות שונו להגנת הזהויות)
זוהי סיפור על קשר בלתי צפוי, על חיבור החורג ממסגרות הידידות הרגילות. הוא נשוי, אני רווקה, ובכל זאת מצאנו מקום ייחודי שבו הנשמות שלנו intertwine באופן המרגש והאסור בו זמנית. זהו מקום שבו הצחוק מתערבב עם רצונות לא מדובר, ושעות משותפות נושאות את המשקל של אמיתות לא אומרות.
איך פגשתי את החבר הכי טוב שלי
זה היה בשנות ה-90 המוקדמות בניינטל. בדיוק נכנסתי לגיל ההתבגרות והתחפרתי יותר לחיים הבודדים שלי, שהיו רק על ספרים. היו לי מאוד מעט חברים מהבית ספר, גיקים שלא אהבו את הטבע וששגרת יומם כללה שישה ימים בבית הספר ואם היה ערב/סוף שבוע פנוי, הייתי הולכת לבד לספרייה על המול ומחפשת ספרים לקרוא.
גרתי עם ההורים שלי, בני דודים ומשפחה מורחבת בבניין ישן המפואר, שבו הייתה גם משרדה של ארגון סטודנטים וכמה משרדים ובתים אחרים. שם פגשתי לראשונה את טארון.
אני הייתי עדיין בבית הספר, והוא היה בקולג' ואחד המבקרים הקבועים והחברים הפעילים בארגון. שם friendship שלנו פורחת.
טארון, בטבעו הידידותי, לפעמים היה מתפרץ למשחקים של "פטי" או קלפים. שנינו היינו קוראים נלהבים וככה התחלנו לדבר יותר ויותר. הוא תמיד היה מביא משהו חדש לקרוא ולשתף, "היי פריה! קראי את זה, את חייבת לקרוא את קראווק ובוקובסקי."
בפיתחתי את יכולת להכין תה/קפה כמו שהוא אהב הכי הרבה. התחלתי לאהוב את טארון המקומי שלי והייתי צועקת מהחלון של הגג שלי כדי לקרוא לו, "היי טארון! בוא כשאתה פנוי, נשתה תה!"
בדקנו את החברים של זה בחדשות
מספר שנים לאחר מכן, במהלך הלימודים שלי בקולג', ובתקופת-הטלפון הנייד, הטרדתי את חברי ושאלתי אותו, “טארון, אפשר לתת את המספר שלך לרוצ'י, היא רוצה לדבר איתך?” או “היי, את יודעת שאישה, חברה שלי, הזמינה אותך למסיבת יום ההולדת שלה איתי, האם תבוא?”
טארון אף פעם לא ענה בחיוב; עם זאת, הוא היה מעיר על כל הבנים שפגשתי או יצאתי איתם. הוא לא היה מסלסל את המילים כשהגיב על חבר שלי דאז, "פריה, אני לא אוהב את הגבר הזה שאת איתו, בבקשה אל תלכי לשום מקום לבד איתו."
החברים שלי נהגו לצחוק עלי, “זה לא ברור. הוא אוהב אותך כמו שבן אוהב בת או כמו שאח מבוגר היה מתייחס?”
הפופולריות של טארון כדמות פוליטית במדינה הלכה וגדלה, ולכן הוא טס הרבה יותר לעבודה פוליטית ופגשנו פחות, אבל הוא נותר בליבי כחבר מיוחד שלי. בהמשך, גם שנינו נכנסנו למערכות יחסים רומנטיות רציניות, ואפילו משפחותינו התפלאו, כי היינו כל כך קרובים שכבר חשבו שיש קשר רומנטי בינינו.
ואז התחתנו, עם אנשים אחרים
כשהגעתי לאוניברסיטה, טארון התחתן באירוע מאורגן עם רימה, בצורה שבה אמו האלמנה רצתה עבור בנה היחיד. הייתי שמחה לצורך שניהם וידעתי שאין משהו רומנטי באהבתי אליו.
הפכה friendship שלנו לחברות מרחוק; נפגשנו פחות ופחות כאשר הוא קיפל את זמנו בין הקריירה הפוליטית שלו להורות החדשה. אשתו הייתה מנומסת, אבל הרגשתי שהיא לא נוחה כשביקרתי או אפילו כשהיה סיפור תכף המפגש שלנו.
מספר שנים לאחר מכן גם אני התחתנתי והפכתי לאמא. בעלי גם אמר לי שאינו אוהב את השיקול שלי לטארון, כך שהתרחקתי ממנו עוד יותר.
שמרנו על מרחק נעים כפי שדרשו בני הזוג שלנו, אבל טארון תמיד היה שם בשבילי מבלי ליפול, בין אם זה עזרה לוגיסטית בעיירתי או בעיות בריאות של ההורים שלי המזדקנים. הוא עבורי תמיד היה ה"ט' שלי."
הוא אמר לי שנים לאחר מכן, “יודעת, פריה, כשקשה לי להבין את רימה, אני חושב על איך הייתי מגיב לאותה פלוגה אם זה היה ממך ולא ממנה, וזה עזר לי להבין אותה טוב יותר, את הצורך שלה בחלל ואספירציות שלה.”
הוא היה שם בשבילי, גם מרחוק
לצערי, כאשר נישואי הפכו לאלימים בצורה בלתי ניתנת לסבירה והייתי צריכה לעבור גירושין, הוא היה באירופה בשביל מלגה ואינספור בעיות. אך כאשר הוא חזר, בניגוד לייעוץ הרגיל מחברותיי, הוא אמר, “אז זה נגמר עכשיו. תתמודדי עם הכספים שלך. בואי נתחיל בקריירה שלך, השאר יבוא.”
כעת אנו חיים בערים שונות. בין הקריירה הפוליטית הפעילה שלו ובין שלי, אנו בקושי מדברים או נפגשים, אך הוא האדם היחיד שאני אחראית בפניו על בעיות הבריאות הפיזית והנפשית שלי.
זהו נוח נפשי להחזיק בקשר שנבנה על פני עשרות שנים, מה שמאפשר לנו להיות בית אחד לשני, ובזמן שהעולם סביבנו עשוי להרהר על ידידות של גבר נשוי ואישה רווקה, אנו יודעים שאנחנו “רק חברים” ובאופן המקורי and empowering.
איך יכולים לשמור על ידידות בריאה למרות הרגשות הללו?
- הגדרת גבולות ברורים: להגדיר מה מקובל ומה לא מקובל באינטרקציות שלכם. זה יכול לכלול הגבלת מגע פיזי, הימנעות משיחות אינטימיות או הימנעות משעות לבד בשורות מסוימות.
- תקשורת פתוחה וכנה: לדבר בכנות על הרגשות שלכם עם החבר שלכם. להכיר בצורך להתמודד עם המצב ולבטא את הרצון לשמור על הידידות.
- להכיר ברגשות שלכם: אל תדחיקו את הרגשות שלכם, אבל גם אל תתנו להם להשתלט עליכם. חפשו דרכים בריאות לעבד את הרגשות שלכם, כמו כתיבה ביומן, שיחה עם איש מקצוע או ביטוי לחבר מהימן.
- יצירת מרחק במידת הצורך: אם הרגשות הופכים ליותר מופרעים או אם שמירת הידידות משפיעה לרעה על הבריאות הנפשית שלכם, מותר לקחת צעד אחורה או ליצור מרחק.
- כבדו את הנישואין שלהם: תמיד יש להכיר בהתחייבות שלהם לבן הזוג. הימנעו מפעולות או שיחות שעלולות לפגוע במערכת היחסים שלהם.
מחשבות סופיות
בעוד שזו תחושה טבעית להשתוקק לחיבור עמוק יותר, חשוב לזכור שחשוב להעדיף את רווחת כל המעורבים. תקשורת פתוחה, מודעות עצמית ורצון להתמודד עם אזורים עמומים ברחמים ובבנה הם המפתח.
בסופו של דבר, ההחלטה כיצד להמשיך היא שלך ושל החבר שלך. מדובר במציאת איזון שמתחשב ברגשות שלכם תוך כיבוד ההתחייבויות הקיימות והעדפת רווחת כולם. בין אם הידידות מתפתחת, משתנה או מתפוגגת, הלקחים שנלמדו בהתמודדות עם שטח מורכב זה בהחלט יכוונו את ההבנה שלכם על אהבה, ידידות והגבולות שאנו קובעים לעצמנו. זכרו, זה בסדר להרגיש עמוק, לשאול שאלות ולבקש תמיכה בדרך.