האמת הכואבת על כפייה מינית בנישואין בהודו

אונס בגידה בהודו הוא עדיין בעיה חברתית חמורה שגורמת לנשים להרגיש לא נשמעות ומופרות בבית שלהן. על אף העובדה שמדובר באונס במהותו ובזיוף של הבנת ההסכמה, אונס בגידה עדיין לא נחשב לעבירה או פשע בחוק ההודי.

אלפי נשים נמצאות לכן חשופות לעבירה חמורה זו ללא שום אמצעי מניעה. במחקר אחד, אישר אחד מתוך שלושה גברים במדינות מתפתחות כמו הודו… קראו עוד על אונס בגידה בהודו ועל הכובד שלו בעדויות הבאות.

אונס בגידה בהודו – מהי האמת האמיתית?

כאשר פתחתי את הדלת כדי לקבל את סושמה (לא שמה האמיתי) לבית שלי, לא יכולתי להתעלם מהחבורה המזעזעת מתחת לעינה השמאלית. הכנתי לה כוס תה וביקשתי ממנה לשבת לצידי על הספה. היא לקחה את הכוס מהמגש והתיישבה באי נוחות. "האם הוא עשה את זה?" שאלתי.

“לפני יומיים,” היא ענתה. “הוא נסע לכפר לכמה ימים. לכן הצלתי לבוא.” סושמה היא קרובת מדרגה רחוקה של מכר שמזגתי שטחית שאני עובד על מאמר על הסטטיסטיקות של אונס בגידה בהודו. היא insisted על כך שאדבר עם סושמה.

“מה קרה?”

“אותו סיפור כמו תמיד. הוא חזר הביתה שיכור, מאוחר בלילה. הילדים ואני ישנו על הרצפה. ברגע שהוא נכנס הביתה, הוא בעט בילדים. התעוררתי מההמולה וראיתי את הילדים שלי עונים להכות. ידעתי מה הולך לקרות בהמשך.

מהרתי להוציא את הילדים מחוץ לבית. עוד לפני שהספקתי לסגור את הדלת, הוא כבר הסיר את מכנסיו. ניסיתי לברוח, אבל הוא נתן לי אגרוף. לאחר מכן, זה היה הסוף. כשקראתי לילדים לחזור, הם היו מקופלים בפינה, קפואים ורטובים. ירד גשם חזק, ולא היה לי זמן אפילו לתת להם מטרייה.” היא פרצה בבכי.

“לא הלכת למשטרה?”

“הלכתי. לפני כשנה. הם לקחו אותו לתחנה ואיימו עליו. אז הם שחררו אותו. הוא חזר כל כך כועס בלילה, עד שהוא נתן לי מכות. לא יכולתי לקום מהמיטה במשך שבוע. אין טעם ללכת למשטרה. הם לא הולכים להכניס אותו לכלא. יש לי רק אפשרות אחת…”

“מה?”

“אני יכולה להתגרש ממנו. דיברתי עם עורך דין על זה. היא אמרה לי שלא יכולה לציין שום דבר על האמת של אונס בגידה. אז, רק המכות יוזכרו. אני אצטרך להילחם על מזונות ועל משמורת על הילדים ועוד. אין לי כסף או השכלה לכל זה. אם אני עוזבת אותו, אני אצטרך להתחיל מחדש. עם שני ילדים, זה מפחיד.”

“אז מה את מתכוונת לעשות?” שאלתי.

“לא יודעת…”

אין לנשים במערכת המשפטית אפשרות להגיש תביעה על אונס בגידה בהודו אם הן גרות עם בעליהן באותו בית. כדי לטעון שהיא קורבן של אונס בגידה, עליה להיות או קטינה או מנותקת מבעלה.

נשים כמו סושמה יכולות רק לבקש הגנה על פי חוק האלימות במשפחה, שהוא חקיקה אזרחית. גם על פי חוק האלימות במשפחה, סושמה תוכל לקבל צו הגנה, צו להסדרת פיצויים, צו משמורת, צו מגורים, צו פיצוי או יותר מצווים כאלה, אך בעלה לא ייענש. אין חוק של אונס בגידה שיכול להביא לה צדק אמיתי. הוא לא יעמוד לדין בבית המשפט או ייענש על ידי החוק.

כוחות למען טוב

סיפור סושמה השאיר אותי המום. כדי לחפש תשובות, פניתי לקרן הפיל לאדום. “בהודו, נשים פגיעות ב-40% יותר להיות מאותן בעלות מאשר על ידי זר,” אמרה לי ונדיטה מורקרה. ונדיטה מורקרה היא חוקרת משפטית בקרן הפיל האדום. ונדיטה, יחד עם קריתי ג'ייקומר, המייסדת, היו חלק מהצוות המרכזי שנאבק להפוך את אונס הבגידה לעבירה פלילית בהודו.

בעוד מצד אחד, השרה לשעבר לפיתוח נשים וילדים, גברת מנקה גנדי, קבעה כי המונח אונס בגידה 'לא ניתן ליישום בהקשר ההודי', מאידך אנחנו שומעים קולות רציונליים כמו זו של קריתי ג'ייקומר, מייסדת סאהאס, אפליקציה עבור ניצולות אלימות על בסיס מגדר, המדגישה ש“אונס הוא אונס, ללא קשר למקום ולבהקשר שבו הוא מתרחש. נישואין אינם הצדקה. מה שהודו זקוקה לו הוא חקיקה שכתובת אונס בגידה ומענישה אותו, יחד עם חינוך מערכתית של כל המגדרים על אונס, הסכמה ומרווחים אישיים.”

סכנה לחברה?

לאחרונה, היו טענות בבית המשפט כי חקיקה נגד אונס בגידה בהודו עלולה לסכן את מוסד הנישואין עצמו. ונדיטה מורקרה, שהיא גם מייסדת ומנכ"לית One Future Collective, מתנגדת לרעיון הזה בקול רם. “באמצעות הטענה שהאונס בגידה עשוי לסכן את מוסד הנישואין, אדם ממקם את האונס הזה, שבעצם הוא צורת אונס/אלימות מינית, כחלק מרכזי מהמוסד עצמו. האם זאת התמונה של הנישואין שאנחנו רוצים שכל דור יגדל איתה? אנחנו צריכים לשנות את ההבנה שלנו על נישואין ממוחלטים ודומיננטיות של גברים להבין כל נישואין כשותפות של שווים, המושתתת אך ורק על הסכמה.”

סושמה מסכימה. “ראיתי את אבי מכה את אמי, ושזה נערך בצורה רגועה בבית שלי. אולי לכן אני נכנעת ומקבלת את השטות הזו. אני מפחדת על הילדים שלי. אני רוצה שהם יתנו ויקבלו אהבה וכבוד. זה לא מה שצריך לעבור לדורות הבאים.”

“אני לא צריכה להזכיר לך מה קרה עם לחוקי הדאוורי. אותו דבר צפוי לקרות אם ניצור חוק נוקשה לאונס בגידה. כל אישה שתשעמם או תתעצבן על בעלה תצעק על כך,” אומרת עורכת דין בבית המשפט העליון بمומבאי, תחת מעטה של אנונימיות.

השפיות תנצח

קריתי ג'ייקומר היא פעילת זכויות נשים הודית, יזמת חברתית, פעילת שלום, אמנית, עורכת דין וכותבת. היא המייסדת של קרן הפיל האדום וסאהאס, אפליקציה עבור ניצולות אלימות על בסיס מגדר. היא זכתה במדליית שירותים נשיאותית אמריקאית ב-2011 ושתי מדליות התנדבות אונליין של האומות המאוחדות בשנת 2012 ו-2013.

שוב, הקול של קריתי נשמע רציונלי. “המחשבות הללו מזכירות לי את הפתגם 'לזרוק את התינוק עם המים מלון'. הכל בעולם יכול להתנצל: אפשר לחתוך פרי עם סכין, אפשר להרוג בסכין. אז, האם נוכל לאסור על סכינים? לא. כל כלי חקיקה יכול להתנצל. העובדה היא שיש טוב גדול שמתבצע בהחזקת חוק שמגן על האינטרסים. הדרך הטובה ביותר להגן מפני שימוש לרעה היא להתקין אמצעי זהירות לגבי איך החוק מיושם, מבוצע, מובן ואוכף. זו הסיבה שבשבילנו צריך להיות אמצעים מתאימים והליכי חקירה רגישים ומתאימים.”

עד שהמחוקקים ההודים יתעוררו לצורך הזה, שאלתי את סושמה מהו השינוי שהיא הייתה רוצה לראות. “הדבר הראשון שנשים בהודו זקוקות לו הוא חופש הבחירה. ולכן הדיבור על פמיניזם הוא כה הכרחי. מה שהרבה יותר מזה הוא שפמיניזם משרת גם את הגברים והם צריכים לדעת זאת כדי לתת לנו את החופש לבחור. אנחנו צריכות להיות מסוגלות לבחור אם ללמוד, אם להתחתן, אם להוליד ילדים ואם לקיים יחסים אינטימיים. מה שיהיה, אני אעניק לבתי את זה,” היא אמרה, תקווה זורחת בעיניה.

  • אונס בגידה הוא הפרת זכויות האדם: הוא גורם לטראומה פיזית ונפשית קשה לסובלים, משפיע על בריאותם, רווחתם ועל איכות חייהם הכללית.
  • יש צורך דחוף בשינוי חקיקה: הפיכת אונס בגידה לעבירה תשלח מסר חזק שאונס מינית במסגרת נישואין היא בלתי מקובלת ותתאים את העבריינים.
  • שבירת השתיקה חיונית: לעודד שיחות פתוחות על אונס בגידה, ליצור מרחבים בטוחים עבור ניצולים לשתף את סיפוריהם ואתגרים נורמות חברתיות שמחזקות את הפשע הזה הם צעדים חיוניים לשינוי.
  • העצמת נשים היא המפתח: מתן נשים חינוך, הזדמנויות כלכליות וגישה לשירותי תמיכה יאפשר להם לעמוד על זכויותיהם ולבצע החלטות מושכלות בנוגע לחייהן.

מחשבות סופיות

האמת המרה של אונס בגידה בהודו היא תזכורת קשה לאי-שוויון המגדרי המזוין ומוסדות הפטריארכלים הנמצאים בחברה. הכחשת האוטונומיה הגופנית של נשים והנורמליזציה של אלימות מינית במסגרת נישואין מחזקות תרבות של שתיקה והעדר ענישה.

חשוב להכיר באונס בגידה כפשע ממשי ולבצע תיקוני חקיקה שיספקו הגנה מספקת וצדק לניצולים. התמודדות עם בעיה זו תדרוש גישה רב-כיוונית, כולל תיקוני חוקים, קמפיינים למודעות חברתית והעצמת נשים לדבר נגד אלימות.

המאבק נגד אונס בגידה הוא מאבק עבור שוויון מגדרי וכבוד אנושי. הגיע הזמן שהודו תכיר בעובדה זו ותנקוט בפעולה נחרצת כדי להגן על הזכויות ורווחת כל אזרחיה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top