להיות "שני גופים ונשמה אחת", להיות "בשר אחד". אין זו הפתעה שאנחנו מכירים את הפתגמים העתיקים הללו המנחים אותנו לניהול חיי הנישואין. בין אם תבחרו לבטא זאת כך או אחרת, הם כולם направляют אותנו לאותו הכיוון—ללמוד כיצד לעזוב ולהתחבר בנישואין. במילים אחרות, זהו תהליך של הקניית גבולות בריאים עם המשפחה הקודמת שלנו בעודנו מקבלים את המשפחה החדשה.
דמיינו את התרחיש הבא: זהו הבוקר הראשון של זוג נשואי. האישה מתעוררת רעבה. מתביישת לבקש זאת בעצמה עקב נוכחות המשפחה המורחבת, היא מבקשת מבעלה להביא לה עוגייה מהמטבח. הבעל מסביר כי במשפחה הזו תמיד שוחים ומתפללים לפני שאוכלים משהו. "כך מתנהלים כאן". האישה נשארת עם התחושה שהיא זרה שמצופה ממנה לנהוג אחרת פתאום.
תרחיש נוסף: זוג מתמודד עם בעיות כלכליות. ללא התייעצות עם בעלה, האישה פונה להוריה, מעורבת אותם ומביאה לסיוע. הבעל חש betrayed.
בשני התרחישים הללו, שותף נכשל בהעדפת הקשר עם בן הזוג כעדיפות ראשונה, מסרב לעזוב את הוריו כדי להתחבר לבן הזוג שלו. בקצרה, השותף נכשל בהליך העזיבה וההתחברות.
מה הכוונה ב"לעזוב ולהתחבר"?
"לעזוב ולהתחבר" מתכוון פשוט לעזוב את המשפחה הישנה, שהיא משפחת ההורים, ולהתחבר או לקשור קשר עם בן הזוג. המטרה היא להבין שיש לבנות קן חדש עם אדם שהיה עד שהכרתם זר מוחלט. זהו תהליך שצריך להתבצע על בסיס של כבוד הדדי ואמון מוחלט. כדי להקים זאת, חשוב שהקשר החדש יקבל עדיפות עליונה ושעלינו להיות נאמנים לחלוטין לקשר הזה. כדי להתחבר, יש צורך לעזוב.
עזיבה אינה בהכרח משמעותה להפסיק קשרים לחלוטין. אין הכוונה לנתק את הקשרים עם החותנים או ההורים. למעשה, החוכמה והעזרה שלהם בדרך כלל מועילות למשפחה הצעירה. ילדים נהנים מאוד מחברתם של הסבים והסבתות. לעזוב ולהתחבר פירושו להפחית את התלות במשפחה הקודמת בכבוד וברגישות ולחנוק נאמנות לבן הזוג.
היתרונות של נישואין המשלבים עזיבה והתחברות הם רבים. זה מאפשר לזוג להיות בשיתוף פעולה מתמיד כאשר הם מתמודדים עם קבלת החלטות יומיומיות בבית. זה מעניק להם שליטה על חייהם ומאפשר להם לבנות קן חדש יציב שיכול לצמוח ולשגשג. בעיקר, האמון ההדדי המתרקם מתהליך זה עוזר ליצור חיי נישואין נטולי מתח, שבהם כל אחד מבני הזוג יכול להרגיש בטוח כי האמון שלו במי שאיתו לא יישבר.
כיצד לשפר את העזיבה וההתחברות בנישואין
כדי לעזוב ולהתחבר בנישואין, הכרחי קודם כל להקים כמה דברים ולהתחייב לכמה גבולות. גבולות אלה צריכים להיות מוגדרים כדי למנוע בעיות של עזיבה והתחברות אשר יכולות להוביל לסכסוכים ולעיתים אף לפרידה או גירושין. הבינו שהדרישה שלכם למרחב אינה לא לגיטימית. ההורים שלכם כבר בנו יחידה חזקה משלהם. ועכשיו זה התור שלכם.
1. היכרו בכך שההתחברות היא משמעותית
ראשית, חשוב לשני הצדדים להכיר באופן מודע ולהסכים כי הקשר ביניהם הוא למעשה הדבר החשוב ביותר עבורם. זהו נושא קרדינלי כי הוא משווה את כולם לאותו דף. זה מאפשר לשותף שעשוי לטעות בנושא העזיבה וההתחברות לקבל משוב רגשי מהשותף שלו ברוח חיובית. זה מאוד מועיל בתהליך. מכיוון שהמטרה היא משותפת, זה קל לבצע תיקון כושל כאשר משהו משתבש.
2. להבין שמדובר בכבוד להורים
חלק מהאנשים עשויים לחוש חוסר נוחות בקונספט של לעזוב את ההורים על מנת להתחבר לבן הזוג, בהתחשב בערכים אשר אנו מחונכים אליהם בחברה. גברים שמסכימים בגלוי עם נשותיהם כאשר מדובר בהוריהם עלולים לסבול מכל דבר, החל מהלצה עד ללעג חמור.
יש בראש להיות משוכנעים שלקשר עם בן הזוג יש יתרונות רבים עבור החיים הבריאים של הקשר ושאין כל פסול בהעדפתו. רק אז תבינו שהקונספט של עזיבת ההורים אינו מתייחס לעזוב אותם לחלוטין אלא לשנות סדרי עדיפויות. לעזוב ולהתחבר אינו אומר לאהוב אף אחד פחות.
3. להיות בשר אחד, להתחבר לבן הזוג
הקשר עם ההורים הוא קשר חזק מטבעו. הוא לא רק ישן, אלא גם ביולוגי. זה עלול להפוך את התמיכה מהם לרווחה קלה. אבל זה עשוי לגרום לבן הזוג להרגיש מנותק ומרוחק כאשר זה מתרחש.
עליכם לזכור לעזוב ולהתחבר על ידי מחויבות לבן הזוג שלכם כדי למלא את הצרכים הרגשיים שלכם. הכאב הרוחני, המנטלי, הרגשי והפיזי שלכם צריך להיות ראשון בין השאר עם בן הזוג שלכם, כך שיהיה להם ידיעה שהם חלק מכם וידיעה מה קורה אתכם. דמיינו איך תרגישו אם תגלו על קושי מסוים שהבן הזוג שלכם מתמודד איתו ממישהו אחר.
4. היו המגן
כאשר בן הזוג שלכם וההורים שלכם נמצאים במצב של עימות, זה קל עבור בן הזוג להרגיש מוגה מיותר ולפתאום להרגיש כמו זר בגלל דינמיקת הקבוצה. במיוחד במערכת יחסים חדשה כאשר הקשר הראשון עם אדם אחר נוטה להיות חזק יותר מקשר חדש, במיוחד במערכת נישואין מאורגנת.
במצב כזה, תפקידכם הוא להיות מגן ולהגן על בן הזוג שלכם. זו האחריות שלכם להעניק לבן הזוג שלכם נוחות בחברת המשפחה הוותיקה שלכם. אם אתם לא מסכימים עם דבר מה, תוכלו לתקשר את זה באהבה בפרטיות.
5. היו המגשרים
האם תוכלו לחשוב על נושא קשה שצריך להעביר להורים שלכם? לדוגמה, שלא תצליחו להגיע לביקור אצלם לחופשה. או שמשהו שהם לא ידעו שאמרו לילד שלכם היה בעייתי. או אפילו לדבר על "נישואין מחוברים". שיחות אלו עלולות להיות קשות להורים שלכם.
האחריות לקיום השיחות הקשות הללו נופלת עליכם. קחו את ההובלה שתשוחחו זאת בעדינות, באהבה ובכנות עם ההורים. מתוך שמכם, זה לא יהיה מכה קשה כמו שזה היה יכול להיות באם מישהו אחר היה אומר זאת. למעשה, על בני הזוג להיות בפקט כדי לעשות זאת, כמו מנטרה לנישואין- ההורים שלי, השיחה (הקשה) שלי. זה גם יעניק להם תחושת הגבול שבין היחידה שלהם ושלכם.
6. דברו עם ההורים על "נישואין מחוברים"
אולי תבחינו שההורים שלכם מתקשים להבין את רעיון העזיבה וההתחברות. ייתכן שהם מעולם לא שמעו על "נישואין מחוברים". כאשר הם רואים אתכם מתחברים לבן הזוג שלכם, הם עלולים לחשוב שאתם אוהבים אותם פחות.
שוחחו עימם בצורה פתוחה על בטחונם העצמי. הזכירו להם את מערכת היחסים שלהם ואת הצורך שלהם בעצמאות. בקשו מהם לכבד את הגבולות של יחידת המשפחה החדשה שלכם. תבעו מהם את העצמאות להעדיף ולפתח את החיים הנשואים שלכם, את המשפחה שלכם.
לעזוב את ההורים כדי להתחבר לבן הזוג עשוי להיות מאתגר. אבל בעיות של עזיבה והתחברות הן רבות. אל תשכחו, אם הכל ילך כהלכה, השותפות שלכם בנישואין היא הקשר הארוך ביותר שיהיה לכם. זה יהיה הזמן הארוך ביותר שתהיו עם מישהו. טיפחו אותו. הגנו עליו. העדיפו אותו.