אני נשואה כבר 8 שנים, ובעלי תמיד היה מתוק אך לא ממש שעשועתי. הוא לא מאוד מפגין חיבה או רומנטיקה. הוא עוזר במטבח, אך שנאה בשמירה על סדר וניקיון. הוא לא מהסוג הרומנטי שאפשר לחזות בו את ההתרגשות ברגעים קטנים.
חסר לי סוג כזה של רומנטיקה. אני מצפה ממנו לשים לב אליי, לנשק אותי, להגיד "אני אוהב אותך" או לעשות משהו מיוחד. אפילו במיטה, זה לא קורה. אנחנו רבים פעמים רבות בגלל זה.
אני עייפה מלהתחנן לחיבת בעלי בכל דרך אפשרית. חוסר החיבה יצר בעיות במערכת היחסים שלנו ואני לא יודעת איך להתמודד עם זה.
בעלי לא מפגין חיבה או רומנטיקה
לאחרונה הוא הפך לאגרסיבי. אפילו הדברים הקטנים כמו שינוי חיתול של הילד שלנו, אם אני מבקשת ממנו לעשות זאת, הוא יתעורר עליי. דוגמה נוספת היא כאשר אני לא מצליחה לבצע עבודה שהוקצתה לנו, בגלל הגעת התחבורה שלי בבוקר, אני לא שומעת את סוף התלונות שלו.
בעלי לא מעריך אותי
כאשר גבר לא מפגין חיבה, זה אומר שהוא לא מרגיש את מה שאני מרגישה. הוא לא מבין את הערך שלי, כשאני מנהלת את כל החשבונות הביתיים, קונה מצרכים, מכינה אוכל לבת שלנו, עושה את הכספים, מבשלת, מנקה, ועוד.
אפילו כאשר אני מבקשת ממנו לבצע משימה אחת, הוא מסרב בצורה גסה. אני חייבת להתחנן שיסייע לי. וגם אז, הוא עושה זאת מתוך המון תסכול. הוא התחיל לקטר על כל דבר, אפילו על לחגוג חג יחד.
כאשר גבר לא מפגין חיבה וממשיך לקטר ולריב על כל דבר קטן, הוא מתחיל לסחוט ממך את האנרגיה. וזה מה שקורה לי.
ללא חגיגות יומולדת נישואין
לאחרונה הייתה יום הנישואין שלנו, והוא אפילו לא הגיש בקשה לחופשה כדי לחגוג את זה יחד, כמו שאנחנו עושים בדרך כלל. בנוסף, היינו צריכים לקחת זמן לעצמנו, אך זה לא נראה כמו צורך עבורו בכלל.
אני למעשה עייפה מלהתחנן לחיבתו ופגועה מאוד כאשר הוא לא מרגיש אכפתיות כלפי קשר שלנו.
האם אני עושה את כל המאמצים?
אני לא יודעת מה קורה, אבל אני מרגישה שאני היחידה שמנסה לחוש את הרומנטיקה, לרצות שהנישואין שלנו יצליחו, כיוון שזה הפך לכזה משעמם.
לפעמים אני מרגישה שבעלי תמיד היה גבר רגשי פשוט, ואני לעולם לא אקבל את תשומת הלב שאני רוצה. לפעמים אני תוהה אולי מעולם לא הייתי מאוהבת בו. אני זקוקה לרומנטיקה וחיבה מבעלי, ולפעמים אני מרגישה רצון לברוח.
אני לגמרי מבולבלת. בעלי לא מראה שום עניין בי. האם אלו סימנים לכך שבעלי לא מאוהב בי יותר?
אני לא רוצה לאבד את הנישואין שלי, אך אני רוצה כמה דברים שישתנו. אנא עזרו לי!
גבירה יקרה,
וואו! באמת? לאחר שקראתי מה שכתבת, הייתי שונאת להיות בעלך. למה? כי את נשמעת זקוקה ותלונתך מקסימה! עכשיו מגיע הקטע המופלא – האם זו אשמתך? לא. כאן אני נכנסת לתמונה ומביאה איתך לשפר את המצב.
חוסר החיבה מבעלך מקשה עלייך בנישואין, אך הנה כמה דברים שצריך לזכור.
ההתרגשות לא תתרחש
נשים גדלות עם רעיונות של רומנטיקה, שבהם הגבר מנשק את האישה ויוצא איתה לדיני נרות.
ואני אגיד לך למה זה לא קורה:
1. אחרי שנים של חיים יחד, האלמנט של הפתעה פשוט לא קיים עוד.
2. העולם אינו מתנהל כפי שהוא רוצה, ואת במקום להציע תמיכה ולסייע לו, מחמירה את המצב על ידי בקשה ממנו להיות גיבור הוליוודי והוא עייף מכך.
3. את תלויה בו יותר מדי עבור האושר שלך.
כמה עובדות על גברים
כעת כמה רעיונות סטריאוטיפיים החלים על רוב הגברים, אך הם לא יכירו בכך:
1. גברים רוצים להיות האבירים עם השריון המבריק לאנשים שאין להם צורך בהם.
2. הם בדרך כלל אוהבים סקס (לא אהבה) במשך רוב שנות ההתבגרות שלהם התבססו על פורנו.
3. גברים מבודדים מאחריות.
איך לשפר את המצב?
כיצד אפשר לשפר את המצב בהתחשב בכל הנ"ל?
1. האם לקחת יוזמה על מנת לגרום לעצמך להיות מאושרת? אם תכניסי זמן להשקיע בעצמך, במקום לקטר למה הוא לא יכול לגרום לך להיות מאושרת – התוצאה תהיה שאת תהיי מאושרת!
תלכי לסשן בספא ותשקלי לקנות לו מסאג' בספא ואמרי לו – לכי כשיש לך זמן ואני אדאג להכל. הסכמה לו שאני אשמור על הכל, תעשה אותו מאושר ואחרי הסשן שלך, את תהיי מאושרת. אז זו סיטואציה של win-win ואושר כפול.
2. ברגע שתהפכי לאישה החזקה הזו שלא זקוקה לגבר כדי להיות מאושרת, בעלך יזדקק לך יותר, ובעקבותייך מה שאת רוצה – שהוא יהיה קרוב אלייך, יקרה.
אז לפני שאת אומרת, "בעלי לא מפגין חיבה או רומנטיקה!" תחשבי שוב.
אהבה ואור, ילדה שלי. ועדכני אותי אם יש לך שאלות!
נ.ב. לפעמים פשוט תלבשי את הבגדים האהובים עלייך, תשים את האוזניות עלייך ותתחילי לרקוד כשאף אחד לא רואה!