לחיות עם ביקורת מתמדת מהמשפחה המורחבת

דמיינו את המצב: יש לכם בעל נהדר, משפחה מושלמת, בית יפה עם גינה, וכלב חמוד שחלמתם עליו תמיד. נשמע מעולה, לא? אך כל זה קיים רק בעולם המושלם, כי אם אתם מצליחים להשיג את כל מה שחלמתם עליו, משהו שמעולם לא חשבתם עליו עלול להשתבש. ברוב המקרים, זו תהיה הביקורת הקבועה שהולכים להפעיל עליכם הנִשׁואין שלכם מההורים של בני הזוג.

ללמוד כיצד להתמודד עם ביקורת מתמדת מההורים זו משימה Herculean, ורבות מהנשים מאלצות את בעליהן לנתק קשרים עם ההורים שלהם או, אם הן לא רוצות להיראות "רעה" במערכת היחסים המושלמת עם אמא-ובן, הדברים מדרדרים למצב קשה יותר. במילים אחרות, הן מוצאות את עצמן גרושות.

ביקורת מתמדת בנישואין מצד ההורים של בן הזוג

השלכות הביקורת המתמדת עוקבות אחריכם במהירות, והעלבונות וההעלבות הזולות הופכות לקשות להתעלמות. ייתכן שהבעל שלכם לא יתערב עבורכם מול ההורים שלו, כי הוא "ינשוף" אמיתי ואינו רוצה לערער את הקשר שלו איתם בגלל משבר פעוט.

אך האם ידעתם מי יכול לעזור לכם להתמודד עם הביקורת הזו? הילדים שלכם. כל סבא וסבתא אוהבים את נכדיהם מאוד ולא יכולים לקבל מספיק מהם. ייתכן שזה נכון שההורים של בן הזוג אפילו ידונו בכישורי ההורות שלכם, אבל הניחו את הכעס שלכם בצד לרגע והקשיבו מה הילדים שלכם רוצים לומר. הם תמיד מוצאים דרך ייחודית להתמודד עם בעיות קשות.

המִשׁפּחת ש"אמורה להיות מושלמת"

יום אחד, כאשר ישבתי בבית קפה של חנות ספרים, האזנתי לשתי נשים מבוגרות שדיברו על הנושא המוכר – כלותיהם. כאשת איש בעצמי, ושמה לב באופן מעמיק לאופי של בני אדם, הקשבתי לשיח שלהן בנחישות.

“הכלה שלי מתעצבנת מאוד מהר,” אמרה האישה שלבשה את השמלה הכחולה. “היא לא אוהבת לקבל ביקורת. היא תענה לי מיד אם אני אתעצבנה עליה.”

“מי לא?” חשבתי.

“הכלה שלי מאוד מתוקה בנושא הזה,” אמרה האישה שבשמל ירוקה. “גם אם היא נפגעת ממשהו שאני אומרת, היא תשמור על שקט ולא תתווכח.”

עיטתי עיניי.

שמיעת השיחה הזו החזירה אותי לזיכרונות לא נעימים על דודות מבוגרות במשפחתי שסיפרו לי איך החמות שלהן התלוננה עליהן על כמה "פגמים" יש להן, אבל הן נאלצו לקחת זאת בסובלנות כי זה מה שעושות כלות או נשים טובות.

הציפיות לא מציאותיות

בחברה שלנו, ישנם רבים (יותר מדי!) מאפיינים מוחשיים ובלתי מוחשיים שהכלה אמורה להחזיק בהם. מעבר למאפיינים הברורים כמו להיות ממשפחה טובה ובעלת מקצוע, אשה או כלה צריכות לדעת לבשל היטב, לעשות כביסה, לנהל את הבית, להתנהל במסגרת תקציב ולגדול את הילדים טוב.

בנוסף, ישנו ציפייה לא כתובה שהאישה תשתלב היטב במשפחת בעלה, וחלק חשוב מכך הוא להיות סובלנית כלפי ביקורת – הן תקפה והן מעליבה ללא צורך. היא מצופה להקשיב לביקורת המתמדת מהבעל שלה מבלי להוציא הגה.

תכונה זו נחשבת חשובה יותר מכל יתר התכונות, גם אם אף אחד לא יודה בכך בגלוי. כלה שתעמוד על שלה ותתייצב מול המבקרים היא לא מה שידועה אידיאלי, למרות שאולי היא תיראה כמו ג'ניפר אניסטון ותכנס בשבע ספרות.

זהו עינוי רגשי

לקח לי הרבה זמן להבין שהערות מעודנות ובוטות על ידי קרובים שמטרתן להכאיב אינן חלק מחיי הנישואין אלא למעשה מהוות סוג של עינוי רגשי. עד אז, קיבלתי את זה הרגשתי די גאה בעצמי על כך שאני מצליחה לעמוד בזה, חושבת שזה עושה אותי לאישה חזקה. זה לא. תמיד הרגשתי שחסר לי כבוד ראשי.

הנסיון ללמוד להתמודד עם ביקורת מהמשפחה גרם לי לאבד את ההערכה העצמית וביטחון העצמי שלי. זה גרם לי לאבד את היעדים שלי וחלומותיי. זה גרם לי להעריך תמיד את אושר אחרים על פני שלי, דפוס מסוכן מאוד להיכנס אליו, כי זה כמעט מבטיח אכזבה.

נשים מת acostumbradas כך להנחות המעודנות האלה שהן לא מזהות אותן ואינן יודעות שההערכה העצמית שלהן מתמוססת לאט לאט. לאט לאט, אישה מתחילה לאבד את הזהות שלה ושואלת עצמה באופן מתמיד מה הערך שלה. היא מרגישה שאין דבר שהיא תעשה שיהיה מספיק.

הביקורות עשויות לעלות על גדותיהן

אשת קריירה תטיל ספק בעצמה כאשר תבקר על כך שאינה מקדישה תשומת לב לבית ובמשפחה. עקרת בית תרגיש נחותה על כך שאינה תורמת כלכלית לבית. אישה שמכינה אוכל מצוין לא תקבל הערכה אבל תעמוד בפני ביקורת מתמדת מהחמות שלה על זה שיש לה בית מבולגן.

גברים rarely מתעדים לסוג כזה של שליליות. היום שבו שמתי לב שאני מתעצבנת באופן קבוע עם ילדיי היה היום שבו הבנתי שאני צריכה לערוך שינוי בחיי. לא רציתי להיות אדם קפדני, אבל נראה שקפדנות היא חלק אינטגרלי ממערכות יחסים, ונשים נשואות וכלות נושאות את העיקר.

זה לא צריך להיות על לתקן אנשים לידי שלמות. זה צריך להיות על אהבה והקבלה. בית צריך להיות מקום רך לחזור אליו כאשר העולם קשה, לא מקום לברוח ממנו!

בדיוק כאשר חשבתי כך היה זה הילדים שלי שלימדו אותי כיצד להתמודד עם ביקורת מתמדת בנישואין ופגיעות אקראיות. בכל פעם שהם ניצבים בפני ביקורת שהם מרגישים שאינה הוגנת, הם פשוט מחייכים וממשיכים בתפקידם.

אם הם לא אוהבים מישהו, הם פשוט מתעלמים מהאדם בלי להחזיר תגובה, בעודם מחייכים כך שהאחר לא ירגיש רע. זה פשוט עובד. ניסיתי את זה בעצמי. אנשים מתעייפים להוקיע כאשר הם מרגישים שאין לכך השפעה. אני אדם הרבה יותר מאושר עכשיו. בכל מה שאני עושה היום, אני עושה זאת כי אני רוצה זאת במודע, ולא כי הושפעתי על ידי ביקורת מתמדת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top