בזמן שהתחתנו, סת' ואני הבטחנו זה לזה עתיד מלא באהבה ואושר. לא ידענו אז שזה יהפוך לשלב חולף וכי בקרוב אמצא את עצמי חיה עם בעל דומיננטי. לאט, אבל בטוח, דברים החלו להשתנות במערכת היחסים שלנו, וגיליתי צד חדש של סת', שאותו חשבתי שאני מכירה כל כך טוב. כיצד להתמודדות עם בעל דומיננטי? ובכן, למדתי זאת בדרך הקשה.
דומיננטיות בבית לנישואין
שלושה חודשים לאחר שהתחתנו, החברה הכי טובה שלי, קיילי, באה אליי לדירתנו לערב של בנות. שוחחנו על חיינו עד שהיא שאלה אותי על מערכת היחסים שלי עם סת'. חיוך מיידי עלה על פני וכברתי לה כמה קל היה לחיות עם סת'. אבל מה שהתחיל כמחמאות, הפך במהרה למשהו שונה. כשסיפרתי לה על מערכת היחסים שלנו ונפתעתי לקיילי, גיליתי שיש פגם משמעותי.
הופתעתי מעט מההבנה המטרידה הזאת. אבל מה שקרה לאחר מכן היה אפילו יותר מטריד. שמעתי קולות לא נעימים מבחוץ, מישהו צועק את שמי, "איימי! איימי!" והדבר המפחיד היה שידעתי מי זה.
קיילי ואני רצנו למרפסת שלי וראיתי שסל' מתווכח עם השומר של הבניין שבו התגוררנו. לקחתי את הנייד שלי ורצתי למטה. המסך שלי הבהב עם 40 שיחות שלא נענו מסת'. לא שמתי לב שהנייד שלי היה בשקט וששכחתי לספר לסת' על התוכנית שלי עם קיילי.
לגלות שיש לי בעל דומיננטי
ברגע שהגעתי למטה, שאלתי את סת' מה הבעיה. הוא אמר שהשומר לא מתיר לו להיכנס לבניין עד שיראה היכרות עם אחד הדיירים. אמרתי לשומר שסל' הוא בעלי והוא הגיע לפגוש אותי.
כל פעם שסל' היה נוסע לנסיעות עבודה, הייתי חוזרת לדירה הישנה שלי, שם חייתי כאישה, ומבלה כמה זמן עם חברות או נהנתה מעצמי במגוון תחביבים. הפעם, סת' היה בנייו יורק במשך שבוע וזה היה די בודד בלעדיו בבית, אז חזרתי לדירה הישנה שלי למשך כמה זמן.
אחרי המקרה, יכולתי לראות שהוא מתבשל מזעם. הוא שחרר את ידי בצורה אלימה והחל לצעוק, שואל היכן הייתי ולמה לא עניתי לשיחות שלו.
עניתי בעצבנות שהייתי עם קיילי ושהיה לנו ערב של בנות ש vergessen to tell him about. He started yelling about how I neglected him and disrespected him. He did not stop there; he began insulting me for how irresponsibly I had behaved before leaving in a huff.
נשארתי המומה מכך שראיתי את הצד הזה שלו. איכשהו, הרגעתי את עצמי והשתדלתי להתייחס לכך כתוצאה מיום גרוע שהוא עבר. כלומר, מי לא עובר? כולם, אז זה בסדר!
הבנת האמת על בעלי הדומיננטי
אבל למעשה, שום דבר לא היה בסדר. החל מהיום ההוא, הדומיננטיות הביתית של סת' הפכה ליותר ברורה ומוחשית. כל דבר בחיי שלא כלל אותו הכעיס אותו. הוא נהג כמו בוס, אומר לי עם מי עלי לבלות או לא לבלות.
אם הייתי עסוקה ולא עניתי להודעות שלי, הוא היה מקשר אלי אינספור פעמים כמו פסיכו. והוא השתנה למי שמתנהג באלימות פיזית ומילולית. מתחת למסיכת האיש החכם הזה הסתתר נרקיסיסט לא יציב, שלא יכול היה לסבול דחייה או חוסר תשומת לב.
פחות משנה לאחר הנישואין, ידעתי שאני חייבת לסיים את הקשר ההרסני הזה. מאחר שסית' היה כל כך בלתי יציב, תכננתי לסיים את זה בצורה הכי רגועה שיכולתי לחשוב עליה. הכנתי לו קפה ובאופן נינוח אמרתי לו שזה לא עובד ושהיינו צריכים לשקול לחיות בנפרד ושאני רוצה לחזור לדירה הישנה שלי למשך זמן מה. הדומיננטיות הביתית בביתנו השאירה אותי טובעת.
הוא נכנע
הוא התחיל להתחנן בפניי שלא אעזוב אותו וביקש הזדמנות שנייה. הרגשתי רע לגבי איך שנישואינו הסתיימו, אבל עם הסוג של האלימות שעברתי במהלך 7-8 החודשים האחרונים, לא יכולתי לגייס מספיק אומץ להעניק לו עוד הזדמנות.
אמרתי לו שאני זקוקה למרחק ושעליו לכבד זאת. לא הייתי בטוחה אם אני הולכת להגיש בקשה לגירושין אז, אבל בהחלט רציתי לעבור. כשחזרתי מהמקום, הוא החזיק את ידי ולחץ אותה חזק על השולחן. הוא החל לצעוק עליי בשעה שדחיתי אותו.
לעזוב את בעלי הדומיננטי
נבהלתי ודאגתי שהוא יהפוך לאלים ויעשה תפרע אמיתית. שיחררתי במהירות את עצמי מאחיזתו, ברחתי מהבית שלנו ומיהרתי לדירה שלי שבה הרגשתי בטוחה, למרות שהייתי מרוסקת מבפנים. בכיתי הרבה על כך שנכנעתי לגבר כזה שמעולם לא כיבד אותי.
אבל הרגשתי הקלה שהאדם הזה נפלט מחיי. זה היה הכל. אך עבורו זה עדיין לא נגמר. במשך שבועות הוא רדף אחריי, התקשר לחברים שלי ודיבר רעות עליי. הוא אפילו ניסה לפרוץ לדירתי ונאלצתי להגיש תלונה נגדו, ורק אז הוא נסוג.
בעתיד, קיבלנו גירושין, אבל אל תתחילי איתי על כמה קשה היה לשכנע אותו בכך. היום, прошло שנתיים מאז שהוא יצא מחיי, ואני עדיין לא יכולה לשכוח את החודשים המבעיתים שהייתי איתו, מאמינה שזו הייתה אהבה. חיי הרבה יותר ורודים היום ואני מרגישה חופשיה לאחר שעזבתי את בעלי הדומיננטי.
נאמר על ידי מניפריט קאור
(שמות שונו כדי להגן על זהויות)