למרות שזה היה עונת המונסון הרומנטית בעיר, הגעתי למסלול במצב רוח פחות חיובי. כאשר התחלנו לראות את הגשם מטפטף ואז ממטר, רוב ההולכים ברחו למקום מקלט, למעט הזוג הצעיר שלפני. הם היו במרחק כעשרה צעדים ממני ויכולתי לראות שהגשם רק הגביר את השמחה שלהם. הם הלכו יד ביד, מרימים את ראשיהם מדי פעם כדי ללעוס את טיפות הגשם, לוחשים זה לזה, צוחקים, ומסמיקים, מחוץ למודעות לעולם שסביבם!
לא היה קשה להבין שהם מאוהבים. גם אני חייכתי, והרגע הפך את העולם למקום נפלא ומאושר שבו אהבה ציירה את הכל ב‘יפה’. הגשם והזוג שלפני ניקו אותי מכל שליליות וספקות. אני מניח שכך פועלת האהבה בצורה הפשוטה ביותר. אהבה יכולה לגרום לך להיות מאושר.
אהבה יכולה לשנות את חייך
נראה כי אהבה משפיעה על רובנו. היא לא רק מביאה תקווה ויופי לעולם הכאוטי שבו אנו חיים, אלא גם גורמת לנו להרגיש משמעותיים וחשובים. אהבה יכולה לגרום לך להיות מאושר. אנו חיים בעולם של יותר משישה מיליארד אנשים; כמה חסר ערך יכול להיות ‘אני’ בודד מול המון כה גדול. אך בעיני היקר ואחרים אהובים, ‘אני’ המיניאטורי הוא בעל ערך עליון וחסר השוויון ממש מתבטל. ובכך, גם האושר.
אני קראתי את הזיכרונות של Survivors מהשואה. רבים מהם כתבו על כך שבמחשבות ובזיכרונות של יקיריהם, הם יכלו לחוות, אפילו למשך כמה שניות, רגעים של אושר והנאה בחיים הקשים להפליא בתוך מחנה הריכוז.
אחרים הוסיפו כי כאשר ניטל מהם כל כבוד, רבים מהם שקלו לוותר על הכל, אך זה היה התקווה להיפגש עם האהובים שלהם, שהעניקה להם את הכוח המנטלי להחזיק מעמד. אהבה העניקה לגופם ולמוחם סיבה לעלות מעל יכולותיהם. היא מחזקת אותך, מעבר לאמונה ולתבונה.
‘אהבה גורמת לעולם להסתובב,’ כתב אול לאב בסוף שנות ה-50, שיר שהפך ללהיט מכובד. כאשר עבדתי על הכניסות הרבות לאוסף “מרק עוף לנשמה הרומנטית ההודית”, ראיתי כי ‘אהבה’ לא רק גרמה לעולם של כותבים אלה להסתובב, אלא גם הפכה לעיתים רבות לבסיס שבו הם בנו חיים מספקים, מאושרים ומשמעותיים.
אהבה זו הייתה אותה רשת ביטחון שפעל פעם אחר פעם בכל פעם שנכשלו בקרב עם הקשיים האינסופיים של עולם תחרותי ומהיר. הביטחון והתמיכה מהאהובים שלהם העניקו להם את הכוח ואת התמיכה הנדרשת כדי לעמוד על רגליהם. אהבה מחזקת אותנו יותר ממה שאנחנו.
אהבה יכולה להפוך את הנפוץ ליפה ומפואר. אהבה היא מקור של הרבה יצירתיות ובתוך החבילות הממכרות שלה, אנחנו בני האדם הפשוטים יכולים לחוות נצח. במשך הדורות, שמענו על הכוח הקסם של אהבה והשפעתה על מחשבותינו וחיינו.
כולנו ידענו לעיתים קרובות שהאהבה היא ברכה והצלה שלנו. ואף על פי כן, באופן מודע או לא מודע, אנו שומרים את האוצר הזה רחוק מאיתנו! מדוע мы תמיד מנסים למצוא, להפסיק להאמין בטוב שלה, בשגעון שלה?
פעם הייתי בסדנה של גורו רוחני מפורסם. הוא שיתף אותנו בתוצאות סקר שבו נשאלו 600 אנשים על מיטת המוות sobre שלוש החרטות הגדולות ביותר שלהם בחיים. החרטה הנפוצה ביותר הייתה שהם לא אמרו ליקיריהם (שכללו לא רק את בן/בת הזוג, ילדים והורים אלא גם חברים, קולגות ומשפחה מורחבת) כמה הם אהובים ומוערכים. ולמעט המעטים שאמרו, זה לא קרה לעיתים קרובות מספיק.
אז ביקשו מאיתנו לערוך רשימה של אנשים שהיינו רוצים לספר להם וגם את הסיבה לכך, כאילו זה היה יום האחרון שלנו בעולם. גם ביקשו שנציין את הסיבה לחוסר העשייה. כאשר הרשימה שלי של אנשים וסיבות התגלתה, הייתי מרגיש מתודלק ברגשות סותרים של שמחה ועצב.
שמחה, כי הייתי מבורך שיש לי את האנשים האלה בחיי, אנשים שהאהבתי והחזרו לי אהבה; עצב כי רבים ברשימה הזו אולי לא ידעו אפילו מה הם משמעותיים עבורי! התירוצים שלי למה לא להגיד להם הופיעו כקטנוניים: אגו, ביישנות, פחד משיפוט ככושי רגשית, עצלות ובזמן מסוים גם המחשבה, “מה אם ייקחתי ‘באופן אחר’.”
תירוצים אלה נראו חסרי ערך כאשר הושוו לקיום המוחלט של המוות. בסופו של דבר, אהבה גורמת לך להבין מה באמת חשוב.
ועדיין, גם היום אני נוטה לשכוח את השיעור מהגורו הרוחני ולבזבז את האנרגיה והזמן שלי על כל מה שאינו אהוב. למרות הכל, אהבה נמשכת. אהבה תגרום לך להיות מאושר, היא תגרום לך להתפלא, תגרום לך להרגיש. ובאותו יום, הרגשתי. ובעקבות אותו יום, אני עדיין מרגיש.
בחוץ, כאילו להזכיר לי, הטבע חוגג את המפגש בין האדמה לשמיים במגוון גוונים, הודו רוקדים כדי לקרוא לחבריהם, סנאים רודפים זה אחר זה באהבה משחקית, פרחים פורחים כדי להעיד על האוהבים שלהם, ואני שומר את רגשותיי הרכים מתחת לבגדים כי…