אימהות או קריירה? המאבק של נשים בין עבודה למשפחה

ההורות ושאיפות הקריירה מציבו עימות בלתי נגמר. עימות זה נתקלות בו אלפי נשים כאשר הן מתמודדות עם רגשות מעורבים. מכיוון שאין כאן 'פתרון' או 'נוסחה', אין כאן בחירות נכונות.

כפי שקנדיס אלנאדז'י אומרת: "את לא אם רעה רק כי את הולכת לעבודה כל יום. באופן דומה, את לא כישלון אם החלטת לפרוש מתפקידך לחלוטין. הבחירות בנוגע לעבודה ולמשפחה הן אישיות – אין שיטה אחת שמתאימה לכולם. כל מי שאומר אחרת פשוט טועה."

אולי את מצפה לתינוק, או שאך זה הגעת להורות. אולי את אם חדשה שמתכוננת לחזור לעבודה או שמא אם שעזבה את עבודתה. ללא קשר למצבך, אני כאן עם סיפור שייתן לך את הפרספקטיבה שאת מחפשת. בואי נתחיל את המסע יחד ונראה כיצד אחרים צעדו בנעליים שלנו לפני.

הורות או קריירה? הבחירה בין תינוק לקריירה

תהיתי כיצד אוכל להתמודד עם הדילמה שמאתגרת כל כך הרבה נשים ברחבי העולם. ותאמיני לי, הייתי אובד עצות. עד שפגשתי את ג'יי. מפגש אקראי, חבר משותף, ורכבת חזרה הביתה. ידעתי איזו סיפור רוצה לספר ואיך. דבריו נגעו ללב שלי, ובזכותם אני כותב את הסיפור הזה.

האישה של ג'יי התמודדה עם אותה בעיה שאת פוגשת: הבחירה בין תינוק לקריירה. גם היא עברה את המהלך של תסכול, כעס, שתיקה וקבלה. כאן מתוארת סיפור בסגנון של התמודדות עם הורות וקריירה וכל מה שהמאבק הזה טומן בחובו.

"היא פחדה שהריון יפגע בקריירה שלה"

חיכיתי שעה מחוץ למכללת מיטיבאי כדי לבשר לה את החדשות. בזמן שהחזקתי בידיי את תוצאות בדיקות הדם של אשתי שהתקבלו באותו יום, חיכיתי בלא סבלנות בזמן שהיא השתתפה בהרצאה בקמפוס.

מוקדם יותר באותו יום היא התלוננה על סחרחורת ועייפות, אבל הייתה בטוחה שהיא לא בהריון. כשיצאה ואנחנו הלכנו לעבר המונית, אמרתי לה שהאמונה שלה (שלא בהריון) משוללת בסיס. היא הביט בי בספקנות והקדימה אותי בשתיקה, לא מחזיקה את ידי, כשחצינו את הכביש. היא הייתה אבודה במחשבותיה.

עוד לפני שהיא עברה לדירה שלי בציוניה, דנו על כך לא פעם. למרות שהיינו מאוד פעילים מינית, היא הבהירה שהיא לא רוצה תינוק. היא הייתה עיתונאית ופחדה שההריון עלול לפגוע בקריירה שלה או אפילו לפגוע בה לחלוטין. העדפתה בין הורות לקריירה הייתה ברורה.

נקטנו בכל סוגי האמצעים. בעוד שאני תמיד השתמשתי בקונדום, היא הייתה על הגלולה. אבל כפי שאומרים, סקס הוא עניין מוזר: לפעמים אי אפשר להקפיד על אמצעי מניעה. קשה לעמוד בפיתוי כשלא נמצא קונדום במרחק נגיעה. בנוסף לכך, כפי שמצאנו, הקונדום העדין לא ניתן תמיד להאמין לו.

"זה כבר לא היה משחק"

לעיתים קרובות קניתי ערכות לבדיקת הריון והיא הייתה עושת את הבדיקה. זה היה סוג של משחק שנהנינו ממנו. עם זאת, יום אחד, זה כבר לא היה משחק. לעולם לא חשבנו שהיא תיאלץ לבחור בין הורות לקריירה.

יום אחד, שכחנו לזרוק את הבדיקה. דקה או שתיים לאחר מכן, שמתי לב לקו השני בעדינות על לוח התצוגה. הודעתי לה מיד. "בואי ננסה שוב. תלכי להביא עוד ערכות בדיקה," היא ביקשה. הלכתי והבאתי לה שש ערכות בדיקה שונות. שתיים מהם הצביעו על תוצאה חיובית, שתיים היו לא ברורות, והשאר הצביעו על תוצאה שלילית.

חבר המליץ לנו לבצע בדיקת דם, ככל הנראה הדרך המהימנה ביותר לאישור הריון. בזכות לוח הזמנים העמוס שלה, הצלחנו לבצע את בדיקות הדם רק שבועיים לאחר מכן. ושלושה ימים לאחר מכן, קיבלנו את הדו"ח החיובי.

באותו יום, החלטנו לפנות לרופא מעבר לרחוב מהקולג'. כשקיבלנו תור לרופא, חלפו עוד שבועיים והיא כבר החמיצה את המחזור שלה. עבור זאת, נצטרך לפנות למרפאה פרטית.

"שמענו את קול הלב הפועם"

שבוע לאחר מכן, החלטנו להתייעץ עם רופא נוסף. באותו שלב, אשתי כבר הייתה בשבוע השישי להריונה והרופא המליץ לה לעבור אולטרסונוגרפיה. "לתינוק שלך יש לב פועם. הקשיבי לו. ואז תחזרי אלי," אמר הרופא.

חמישה ימים לאחר מכן, חזרנו לבית החולים לילוואטי לצורך ההליך. שמענו את קול הלב הפועם. זה היה רועש, ברור ומהיר יותר מהדופק הרגיל שלי, שנגע ישר ללב שלי. לאחר האולטרסונוגרפיה, אמרתי לה שלא יכול לסבול את הרעיון של השתקת הלב הפועם הזה. היא ניסתה לבחור בין הורות לקריירה אבל מחשבותיי חזרו כל הזמן לרעש הזה מהאולטרסונוגרפיה.

הרופא היה מאוד ברור שזה לא נבון לסיים את ההיריון הראשון כי זה עלול לגרום לבעיות רפואיות בהמשך. היינו צריכים להחליט במהירות כי דחייה עשויה לדרוש סיכון לחיי אשתי גם.

היא הייתה למעשה שקטה בימים שלאחר מכן, מתמודדת באופן מכני עם שגרת יומה. ייתכן שהיא דאגה מאוד.

יכולתי לחוש שהיא קרועה בין הבחירה בתינוק ובין הקריירה שלה. היא באמת חיכתה להתקדם בעבודתה, כי קידום היה בפתח. ישיבה בבית וטיפול בתינוק לא הייתה ההגדרה שלה ל'חיים משמעותיים'.

עברו חמישה ימים מאז שהפכה 'שקטה', אז החלטתי לפתוח בשיחה. לאחר שהתחלתי לדבר, היא הפכה לספר לי שהיא עדיין לא קיבלה החלטה בין הורות לקריירה. לאחר מכן, התייעצתי עם הרופא שהיה בעד עידוד המשך ההיריון.

התקשרתי גם לאחותה הגדולה וסיפרתי לה על ההיריון. היא שיתפה את "החדשות הטובות" עם כל יתר בני משפחתם. טלפון אחר טלפון התחילו לצלצל בטלפון של אשתי. היא ענתה לרבים מהטלפונים באותו טון ואני תפסתי שהיא לא תוכל לחכות להחזיר לקול המתקשר, מה שלא קרה. בינתיים, הזמן אזל עבור הפלה בטוחה. כל דחייה נוספת הייתה עלולה להתבטא בסיבוכים רפואיים עבור האם.

"המפלט האחרון שלי, אמא שלי…"

לבסוף, התקשרתי לאמא שלי שהייתה חולה בסרטן ולא ביקשה מאשתי דבר מעולם. מעולם לא שמעתי את אשתי אומרת 'לא' לאמא שלי גם. הן שיתפו מערכת יחסים בריאה ורבות התייחסו זו אל זו בכבוד.

אמא שלי, שהייתה חולה מכדי לטוס, ביקשה מאשתי לבוא לראות אותה לבד. חמישה ימים לאחר מכן, אשתי ההרה טסה. היא חזרה לאחר שבוע – זוהרת, מחייכת וחזרה לעצמה. היא הכריזה – לשמחתי הרבה – שתוליד את התינוק ותממן את הקריירה שלה גם. זה היה אולי היום המאושר בחיי (אבל בהחלט לא שמח יותר מהיום שבו נולד התינוק שלנו).

כשהימים והשבועות חלפו, היה קשה יותר ויותר לאשתי לנהל את השילוב בין עבודתה להריון ודברים הסתבכו בדרך (סיפור שונה ליום אחר). היא מצאה לעיתים נדירות זמן לעצמה. בשבוע הראשון של אוגוסט 2012, התקשרה אליי אמא שלי בשעה 22:00. היא איחלה לי בהצלחה עם התינוק והודיעה שהיא רוצה לשמוע את קולי בפעם האחרונה. שתי דקות לאחר מכן, היא איבדה את הנשימה.

ב-6 בפברואר 2013, נולד בני. מה שקרה בין אמא שלי לאשתי הוא סוד עד היום. אבל הנה מה שהיא תשתף:

מילות אם: הורות או קריירה?

ההחלטה להביא תינוק היא אף פעם לא קלה. הכל משתנה; חייך המקצועיים, האישיים, תינוק ישמור אותך רחוקה מעבודה פעילה לפחות לפחות שישה חודשים. ההיריון שלך יאט אותך בזמן שעמיתייך ימשיכו לרוץ באותו הקצב, אם לא יותר מהר, בחייהם המקצועיים.

אנו מדברים על איזון בין השניים ועבודה במהלך ההיריון אבל שאלי כל אם והיא תספר לך כמה קשה זה בפועל. בשלב מסוים, עלייך לבחור – או את התינוק או את חייך המקצועיים. אין באמת איזון.

בשלושת החודשים האחרונים שקדמו ללידה, ובעוד שלושה חודשים לאחר מכן, את מאולצת להעביר את המיקוד שלך מחייך המקצועיים ולהתרכז אך ורק בתינוק. את מוצאת את עצמך בין הורות לקריירה.

כשאת סוף סוף מוכנה לשוב לעבודה ברצינות, ההחלטה מגיעה כהכוונה מצפונית. התינוק שלך תלוי בהנקה ועכשיו הוא יצטרך לשתות מבקבוק כאשר את לא תהיה בעבודה. דמייני את ההרגשה כאשר התינוק בוכה על כך שהצרכים שלו לא מתממשים ואת מוכנה לעזוב לעבודה בעוד דקה או שתיים.

אז את קרועה בספקות עצומים אם התינוק מטופל כראוי כשאת נעדרת. הגעת התינוק משנה הכל בחיי האם, והדבר הראשון שמוקטן הוא חייה המקצועיים.

אני לא עבדתי בעבודה קבועה מאז שהתינוק שלי נולד. אני לא יכול לחזור לתפקיד שלי, לפחות לא מיד. אך התינוק שלי העניק לי שמחה רבה. הוא כל עולמי. אבל אשקר אם אגיד שאין לי חרטות בבחירה בין קריירה לתינוק.

(שמות שונו לשמירה על זהויות)