לא התעוררתי יום אחד והחלטתי לעזוב את עבודתי במשרד עורכי דין מוביל בעיר כדי להפוך לאב שזנח את הקריירה. כבר עסקתי במדיטציה, שכבר הועילה לננסי (אישתי) ולי. בגלל הלחץ בעבודה, לא הצלחתי להקדיש זמן רב לרוחניות. כבר החלטתי לעזוב את עבודתי ולתרגל את זה במשרה מלאה, רק השאלה הייתה מתי הזמן הנכון לכך.
החלטתי להיות אב ששוהה בבית
כאשר ביתנו הגיעה לגיל חמש, החלטנו כי אחד מההורים צריך להיות בבית בזמן שהשני עובד כדי לשמור על משק הבית. לא רצינו להשאיר אותה בהשגחה של א nanny בזמן שאנחנו עוסקים בקריירות שלנו, לכן במקום שננסי תעזוב את עבודתה, החלטתי להיות זה שיישאר בבית עם ביתנו. הייתה לי גם תשוקה לרוחניות שלא יכולתי לממש בעבודה במשרה מלאה.
ילד תמיד יהיה קשור לאמו; השהות בבית עם הילדה תעניק לאב הזדמנות להיות קרוב אליה. אילו לא הייתה לי תשוקה לרוחניות, ייתכן וננסי הייתה עוזבת את עבודתה ואני הייתי ממשיך לעבוד כמו שהנורמה המקובלת בחברה שלנו. אבות שזנחים את הקריירה מסביבתם נראים לא שכיחים, אך הם מתחילים לקבל יותר כבוד ולקבל תנופה בחברה.
בחרתי בדרך שלי
ידעתי שאצליח, אבל באופן מעשי, רציתי לתת לעצמי 5-6 שנים של זמן שאני מרגיש שהחסרתי. הסברתי לאשתי שאני אחזור לעבודה מסורתית אם הדברים לא יתנהלו כמתוכנן. אני שמח לומר שכעת להיות אב שזנח את הקריירה מצליח מאוד. בתחילה, במשך שלוש השנים הראשונות, ננסי תמכה לחלוטין במשפחה שכן כמעט ולא היה כסף מהצד שלי ואני המשכתי לחקור, אך לאחרונה המאמצים התחילו להניב פירות כלכליים וגם לתרום רבות לאשתי.
כיום, הדינמיקה שבה ננסי עוסקת בעבודה ואני בבית עובדת בצורה חלקה. אבל זה לא היה ככה בהתחלה. זה שהבעל עוזב את עבודתו בעוד האישה מפרנסת לא היה הנורמה, ולכן הייתה חוסר קבלה מצד משפחה וחברים.
אנשים לא הפסיקו לצחוק עלינו, כינו זאת החלטה משוגעת ואמרו כל מיני דברים פוגעניים, בעיקר כלפי. אבל הייתי בטוח במה שאני עושה וננסי תמכה בי באופן מלא, אף על פי שאני יודע שהיא לא תמיד הייתה בטוחה אם זו ההחלטה הנכונה.
האנשים סוף סוף מקבלים את אבות השוהים בבית
כיום, הדברים מתחילים להיכנס למקום המשפחתי שלנו, והמשפחה לא רק שהתקבלה בהחלטתנו אלא גם מעריכה אותה. כאשר אמרתי לראשונה, 'אני רוצה להיות אב ששהה בבית', אמי קיבלה זאת בהפתעה ולא יכלה להבין עד כמה רציתי זאת.
אך כולנו התפתחו עכשיו, והאנשים סביבנו מקבלים את היתרונות של 'אבות השוהים בבית', הן עבורם והן עבור המשפחה.
הקשר שלי עם ננסי השתפר בצורה משמעותית. מעולם לא הרגשתי שאני פוגע במשהו, ואני מאוד אסיר תודה על כך. לא יכולתי להניח את דרך חיי שלי על חשבון התחזקות המשפחה. אני מבין את רמות האנרגיה שלה, יש פחות מתח עכשיו, וזה נראה פועל היטב עבור שנינו.
כשהיא נמצאת בתחום הטכנולוגיה, היא צריכה לעבוד שעות ארוכות לפעמים. כעת כשאני בבית, היא לא צריכה למהר הביתה, כך שזו win-win עבור כולנו. אני עוסק במדיטציה במשך שעתיים כל יום. עברו כמעט חמש שנים מאז שביצענו את השינוי הזה ואני כל כך מגנוב להיות אב ששהה בבית.
מעניק זמן לילד שלי
היו אין ספור שאלות מהקטנה לגבי היותי אב ששהה בבית ואיך זה שונה מכל החברים שלה בבית הספר. אנחנו עונים על מספר שאלות ומעט מהם מתעלמים, מכיוון שהיא צעירה מדי להבין הכל. אבל השמחה הגדולה ביותר של להיות אב ששהה בבית היא להיות נוכח ולענות לה על השאלות הללו.
אני יודע שביתי יכולה לסמוך עלי באופן מלא ואני האדם הראשון שהיא פונה אליו כאשר היא צריכה משהו. זה יפה לקבל את סוג האמון הזה ממנה וללמוד את סוג ההורות שלא הייתי מסוגל ללמוד אילו הייתי עדיין עוסק במשפטים. עכשיו הגעתי להבנה שתמיד הייתי מוכן להורות, שכן זו השמחה היפה בעולם.
נכון, להיות אב ששהה בבית מועיל לי בצורה נפלאה, אבל גם הילדה שלי הרוויחה מכך מאוד. אני התמיכה שלה עכשיו וקיבלנו הזדמנות לחזק מערכת יחסים ההולכת ומידלדלת בין אב לבת.
כשיגדל, אני מקווה שהיא תבין שאין צורך כללים לכל דבר בחיים. אני בטוח שהיא גם תעריך את התמיכה שאמה נתנה לי.
אישתו, ננסי מוסיפה:
אנחנו מאמינים בחיים פשוטים. הבית שלנו צנוע ואין לנו יותר מדי רצונות חומריים, אז המעבר מהכנסה כפולה להכנסה אחת לא היה מאמץ גדול ואנחנו לא חיינו בפרדיגמה הזו. ניסינו לחתוך כמה הוצאות ולתכנן את חופשותינו כדי למנוע הוצאות מיותרות, וכיוון שביתנו רק בת תשע, ההוצאה על השכלה גבוהה שלה תגיע בהמשך.
בעלי מתכנן בצורה ברורה את התקציב, לכן אני לא מתמקד בזה. מעבר לכך, הוא תמיד יכול לחזור לעבודה מלאה כעורך דין אם המצב יהיה קשה.
לפעמים זה מבלבל, שכן מצד אחד אני רוצה לתמוך בתשוקתו ומצד שני אני תוהה אם הוא על המסלול הנכון. אני רוצה את הטוב ביותר בשבילו ורוצה להיות בטוחה ששהות בבית מעניקה לו את זה. אבל כשאני שומעת על האנשים שהוא עוזר להם ועל החיים שהוא משפר, אני חושבת שהוא צריך להמשיך.
הוא תמיד היה מלא תשוקה לרוחניות ומוצא המון אושר בהנחיית אנשים בכל הגילאים ובכל המקצועות. לא הרבה אנשים יכולים לעשות את זה. ולא ניתן להכחיש את הקירבה שהוא פיתח עם ביתנו. להיות אב ששהה בבית מעניק לו את ההצלחה הכוללת שהוא היה צריך בחיים ואני אף פעם לא רוצה לקחת את זה ממנו. אני מאוד גאה בבעלי על כך שהוא האיש שהוא היום.
מיסודו של סודג'ה רג'פאל