גירושין בהסכמה המשותפת בהודו: חוקים, הליך ומסמכים נדרשים

גירושין הפכו להיות מציאות נפוצה בחיים המודרניים. גירושין בהסכמה הדדית, לעומת זאת, מציעים דרך קלה וכבודה בהתמודדות עם סיום נישואין. בדרך כלל, המונח גירושין מעורר תמונות של בני זוג כועסים, ילדים נטושים, הורים בדיכאון ודרך ארוכה ומלאה בכאב. שלא לדבר על מספר הביקורים הנדרשים אצל עורכי דין והחשבונות הגבוהים שנוצרו.

עם זאת, רבים מהזוגות המודרניים לא מעוניינים בתהליך מסובך של גירושין. הם שואפים לנהל את הפרידה בכבוד וברגישות, ולצאת מהגירושין שלהם מבלי לפגוע רגשית אחד בשני. כאן נכנס לתמונה הליך הגירושין בהסכמה הדדית.

גירושין בהסכמה הדדית בהודו

למרות שהאפשרות הזו הולכת ותופסת תאוצה, כשמדובר בסיום נישואים, אנשים פעמים רבות מתקשים בשאלות כגון: כיצד אני יכול להתגרש ללא עורך דין? או האם זה נבון להתגרש ללא עורך דין?

כדי להקל על כך, ניתן לשקול את האפשרות של "גירושין בהסכמה הדדית", שבה ניתן להשלים את ההליך מבלי לערב עורכי דין. תהליך הגירושין יכול להיות קצר וללא כאב. במידה וברצונכם להתחיל את התהליך בצורה נכונה, גירושין בהסכמה הדדית יכולים להיות צעד בכיוון הנכון.

לגירושין בהודו ניתן להגיע בהסכמה הדדית די בקלות. זה אפשרי תחת סעיף 13B של חוק הנישואין ההודי מ-1955, כמו גם סעיף 28 של חוק הנישואין המיוחד מ-1954, כאשר שני הצדדים יכולים לבקש להתגרש בהסכמה הדדית באמצעות הגשת בקשה לבית המשפט. הסכמה הדדית משמעה ששני הצדדים מסכימים לפרידה בדרך שקטה.

הליך שלב-שלב לגירושין בהסכמה הדדית

ההליך של ‘גירושין בהסכמה הדדית’ מתרחש כאשר שני הצדדים הסכימו לבחור בגירושין בהסכמה. אם ישנן חששות סביב עניינים רגשיים או כספיים, גירושין בהסכמה יכולים להקל על התהליך.

אין הרבה תנאים לגירושין בהסכמה הדדית. עורכת הדין הבכירה אושה אנדוואר מציינת כי "בעיקרון, בית משפט למשפחה לא דורש עורכי דין. ישנם כמה עניינים מסוימים שבהם אנשים עשויים להזדקק לייעוץ משפטי. אם בני הזוג מעוניינים להגיש את הבקשה בעצמם ומכירים את הפרטים המשפטיים, הם יכולים לעשות זאת. אם הם מודעים להליך, הם יכולים גם להגיש את הצהרת הכוונות לגירושין בעצמם. זה לא כמו בתי משפט אחרים, רק אם בית המשפט נותן רשות, יכול עורך דין להופיע עבור הצד.”

בני הזוג שמסכימים לחסוך זה מזה טראומות מלחמת משפטית ממושכת יכולים לבחור באופציה של ‘גירושין בהסכמה הדדית’. אפשרי לגמור נישואין בהסכמה בין הצדדים, כל עוד זה אינו בלתי חוקי ואינו תוצאה של מזימה.

על מנת לקבל פסק דין לגירושין בהסכמה הדדית בהתאם לסעיף 13B של חוק הנישואין ההודי מ-1955, ישנם כמה תנאים מקדימים – בני הזוג צריכים לחיות בנפרד במשך יותר משנה, להסכים כי לא יכלו לחיות יחד, ולהסכים זה עם זה על פירוק הנישואין. כך קיים מינימום זמן לגירושין בהסכמה הדדית בהודו.

ישנם עוד שני היבטים מרכזיים שיש לקחת בחשבון כאשר בוחרים להתגרש בהסכמה הדדית: בני הזוג צריכים להגיע להסכמה בנוגע לדמי המזונות והתחזוקה וכן בעניין משמרות הילדים.

דמי מזונות – על פי החוק אין גבול מינימלי או מקסימלי לדמי המזונות וניתן לקבוע כל סכום או לא לקבוע סכום בכלל.

משמרות ילדים – משמרת הילדים יכולה להיות משותפת, או בלעדית, בהתאם להבנות שהושגו בין בני הזוג.

מי יכול להגיש בקשה לגירושין בהסכמה הדדית?

לגירושין בהסכמה הדדית לפי החוק ההודי ישנם כמה חוקים החלים על כך. סעיף 2 בחוק הנישואין ההודי מ-1955 חל על כל הינדואי או כל דת מקבוצת ההינדואיזם כולל ירשה מאיווה, לינגאיה, חסיד ברהמו, פראטנא או אריה סמאג', בודהיסט, גיאני או סיקי.

חוק זה חל גם על הינדואים מחוץ לגבולות הודו, רק אם הם מתגוררים על שטח הודו. כל אחד שנישואיו נרשמו תחת החוק לנישואין מיוחדים יכול להגיש בקשה לגירושין בהסכמה הדדית בהתאם לסעיף 28.

מתי אפשר להגיש בקשה לגירושין בהסכמה הדדית?

בני זוג המעוניינים בהפסקת נישואיהם מחויבים להמתין לפחות שנה אם הם מבקשים לבחור בגירושין בהסכמה הדדית. דרישה נוספת היא שהנישואין צריכים להיות מתקיימים לפחות תקופה של שנתיים. זהו המינימום הנדרש לגירושין בהסכמה הדדית בהודו.

כמו כן, הם צריכים להוכיח לבית המשפט שהם חיו בנפרד במשך שלוש שנים לפחות לפני הגשת הבקשה לגירושין. הם צריכים להוכיח שבמהלך תקופת ההפרדה הם לא הצליחו לחיות יחד כבני זוג.

את בקשת הגירושין ניתן להגיש בבית המשפט למשפחה באזור שבו בני הזוג מתגוררים. כך אפשר להתגרש בכבוד. בית המשפט שבו בני הזוג מבקשים להתגרש בהסכמה הדדית יכול להיות ממוקם במקום שבו הם חיו או מקום הנישואין או מקום המגורים הנוכחי של האישה.

אילו חוקים קיימים להגשת בקשה לגירושין בהסכמה הדדית בהודו?

קיימים חוקים שונים המאפשרים גירושין בקרב אנשים המנהגים דתות שונות בהודו. בין החוקים הללו ניתן למצוא את חוק הנישואין ההודי מ-1955, חוק הגנת זכויות הנשים המוסלמיות (1986), חוקים פרטיים של גירושין, חוק הפסקת נישואין (1939), חוק הנישואין הנוצרי (1872), חוק הגירושין ההודי (1936), חוק הנישואין והגירושין של הפרסים (1936), וחוק הנישואין המיוחד (1954) ואחרים.

מסמכים דרושים לצורך הגשת בקשה לגירושין בהסכמה הדדית

ישנם מסמכים רבים הדרושים על מנת לבצע גירושין בהסכמה הדדית. כל אחד מהצדדים צריך להציג הוכחת מגורים המתקבלת על ידי בית המשפט, כפי שנדרש על פי סעיף 13B של חוק הנישואין ההודי מ-1955. בנוסף לכך, יש להגיש את המסמכים הבאים:

1. הוכחת נישואין – תעודת נישואין
2. הוכחת זהות של שני הצדדים (דרכון, תעודת זהות, כרטיס בחירות, או כל תעודה ממשלתית רשמית אחרת)
3. תמונה בגודל דרכון
4. עותק של כל הסכם שסוכם על ידי הצדדים לגבי משמרות ילדים או דמי מזונות קבועים
5. הצהרות מס הכנסה של 3 שנים
6. פרטים על הכנסה נוכחית
7. פרטים על תאריך לידה ומשפחה
8. פרטי נכסי בני הזוג

ההליך

כדי להבין את שיפוט הגירושין בהסכמה הדדית בהודו, תחת חוק הנישואין ההודי מ-1955, בשלב הראשון מוגשת הבקשה לגירושין בהסכמה הדדית שהיא למעשה הצהרת כוונות, בבית המשפט למשפחה המתאים.

הצוות המשפטי של בני הזוג מועלה בבית המשפט, ולאחר מכן הגוף המשפטי מעכב את ההליך למשך שישה חודשים. בזמן שמציעים 6 חודשים עד 18 חודשים, בני הזוג צריכים להופיע שוב בבית המשפט להגיש את הבקשה השנייה לגירושין בהסכמה הדדית. פסק הדין המתקבל על ידי בית המשפט ניתן לאחר הבקשה השנייה.

מה קורה אם בני הזוג מגיעים לפשרה במהלך תקופה זו?

קיימות גם מספר תנאים בהליכי הגירושין בהסכמה הדדית. במידה ובני הזוג מגיעים לפשרה ואינם מעוניינים להתקדם בגירושין, הם יכולים למשוך את הבקשה. אילו בני הזוג לא מתייצבים בבית המשפט במועד שנקבע לבקשה השנייה, הבקשה תבוטל.

אם אחד מבני הזוג מעוניין למשוך את הבקשה לגירושין, הוא יכול לעשות זאת על ידי הגשת בקשה לבית המשפט ולהצהיר כי הוא אינו מעוניין להמשיך בגירושין בהסכמה הדדית.

במקרים כאלה, בית המשפט לא ייתן פסק דין לגירושין. אם הצד השני מעוניין להמשיך בגירושין, הוא או היא יכולים להגיש בקשה רגילה לפי סעיף 13 של חוק הנישואין ההודי מ-1955.

מהו פרק הקירור?

תקופת הקירור יכולה להתפרס בין 6 ל-18 חודשים לאחר שההצהרה הראשונה הוגשה לבית המשפט. במהלך תקופה זו, בני הזוג יכולים לנסות ליישב את ההבדלים ביניהם, ולפעמים בית המשפט מורה להם לעשות זאת.

במהלך תקופה זו, אם אחד מבני הזוג טוען כי השני לא שיתוף פעולה, בצורה זו זה יכול להיות בסיס לכך שהבית משפט לא יאפשר את הגירושין בהסכמה הדדית.

עם זאת, בפסק דין מפתח מ-2017, ניתן עכשיו לקבל פטור על תקופה זו. פטור על תקופת הקירור מעביר את האפשרות הזו שאם בני הזוג הסכימו באופן מוסרי על סיום נישואיהם, הם יכולים לבקש מהבית משפט לזרז את התהליך ולא לחכות לשישה חודשים נוספים. לפני פסק דין זה, רק בית המשפט העליון היה מספק את הסמכות לפטור מפני תקופה זו.

מהי הבקשה השנייה?

בסוף תקופת הקירור, בית המשפט יקבע מועד לשמיעת הצדדים. בני הזוג יכולים להגיש בקשה שנייה והשוטר יביא לפירוק הנישואין.

דברי מומחה

עורך הדין המוכר מהודו, פרקש תאקר, מציין: “הבתי משפט בדרך כלל ממתינים שישה חודשים כדי לתת לבני הזוג תקופת הקירור ברגע שהם מגישים את הכתבה הראשונה לגירושין בהסכמה הדדית. דרישה נוספת היא שהנישואין צריכים להיות מתקיימים לפחות במשך שנתיים.”

“הבית המשפט בדרך כלל נותן שישה חודשים לתקופת קירור בכדי לבני הזוג לא יקבלו החלטה רגשית. בדרך כלל, בתי המשפט עמוסים, אך יש בתי משפט שמזמנים את הצדדים למשרד על מנת שיביעו את ההבנות וינסו להשיג פיתרון ביניהם.”