ניצול ילדים על ידי הורים הוא נושא שאינו זר לנו כיום. אנחנו עשויים להפנות את גבנו כאשר אנו קוראים על מקרים קשים בעיתון, אך אנחנו יודעים שזו בעיה רצינית שדורשת תשומת לב רבה.
ניצול מצד הורה הוא סוג של בעיה שניתן בקלות למעול בה מכיוון שהנפגעים לרוב חסרי אונים. מדובר בסיטואציה מורכבת, ולילד צעיר, אשר נמצא בשלב התפתחות רגיש, בדרך כלל אין את הכלים הנדרשים כדי לחפש עזרה מתאימה. סימנים לניצול ילדים עשויים להיות קלים לפספס, אך אנו כאן כדי לעזור לכם להבין את הנושא טוב יותר.
כיצד להתמודד עם ניצול ילדים על ידי הורים
קבלת המציאות הקשה של ניצול ילדים בבית יכולה להיות אתגר כשלעצמה, במיוחד עבור ההורה שמעיד על הניצול. הנה סיפור אמיתי שממחיש את המורכבות:
הפעם הראשונה שזה קרה הייתה כאשר הבן הבכור שלנו היה בן שמונה. בעלי הסיר את מכנסי הבן בסלון ונגע באבר מינו. הוא בדק אותו ביסודיות. הילד הרגיש מאוד לא נעים ורץ לחדרו. באותה תקופה, לא הבנתי שזוהי תופעה של ניצול ילדים על ידי אב.
מעולם לא ציפיתי שכך בעלי יתנהג. אמרתי לו שהילד מת embarrassed, והוא ענה שלדבריו, כאב, הוא חייב לבדוק את התפתחות בנו. ראיתי את הבעות הפנים של בעלי בהלם מוחלט. הן לא היו של אב הבודק את התפתחות בנו, אלא של אדם שנהנה מהמקרה. אני ידעתי ברגע הזה שמשהו לא בסדר.
יש לנו שני בנים, שהיו בגילים שמונה וחמש באותה תקופה. בעלי היה מבקר בחדרם לעיתים קרובות ומשחק איתם, אך אני שמתי לב שהגעתי לחדרם בכל פעם שהוא הלך לשם, כי הוא תמיד נהג לגעת בבנים בדרכים לא הולמות. העליתי את הנושא, אך הוא האשים אותי שאני אטומה לחשיבה.
כשאני בתוך דילמה במשך שנתיים
הייתי מוטרדת כי הוא המשיך לגעת בבני בצורה מקוממת במשך שנתיים, והחל גם עם הבן השני. ילדינו ישנו איתנו ושמתי לב שהוא נגע בהם בלילה. הדבר הראשון שעשיתי היה להעביר אותם לחדרם יחד.
הייתי בדילמה, שכן הייתי צריכה ללמד אותם שהאבא שלהם טועה. הייתי צריכה להיות חזקה כאשר הבן השני שלי החל ליהנות מהמגע. אני רופאה, וכשאני מדברת עם בניי אני יכולה לדבר מנקודת מבט אקדמית, אבל זה גם אומר שאביהם עושה להם נזק.
אלה בהחלט היו סימנים לניצול ילדים. החלה לי להתרכז בזכויות ילדים בהודו כדי להבין את הבעיה טוב יותר. קראתי מאמרים טובים על הורות ואורח חיים. קראתי המון על החשיבות של ללמד את בנותינו מה לא לעשות.
עם זאת, אני מרגישה שהקראתי כל כך מעט על איך פשוט להגדיל אותם להיות מודעים רגשית, עצמאים, מכבדים את עצמם ואת אחרים ומבינים את נושאי ההסכמה, שאני לפעמים מרגישה אבודה. אני יודעת שכאשר מדובר במגע מהאבא, תמיד צריך להיות "לא" מהילד.
אני נחושה לגדל בנים שמודעים לעצמם
אבל הבעיה האמיתית שלי הייתה כיצד ללמד את בעלי על הגבולות שלו, שכן הוא לרוב סגור לפניות. הוא מעולם לא הסתכל על בנים אחרים או גברים או היו לו בעיות בסוגיית חיי המין שלנו. היה לנו גנן שהיה ילד צעיר. כדי להיות בצד הבטוח, פיטרתי אותו.
ידעתי גם שהבנים לא רואים דגם חיובי בבית. בהתחשב בכך, הייתי נחושה לבצע את תפקידי כדי לגדל בנים גאים במי שהם, מודעים לגבולות, סקרנים ושואלים על עצמם ועל העולם.
מה שקרה הוא כזה: בסוף שבוע אחד, כולנו ישבנו על הספה וצפינו במשחק כדורגל. האב והבנים שימשו את הקבוצות המועדפות עליהם. בעלי "נגע" בחלקי הגוף הא приватיים של בני, והוא נהנה מזה. הוא קיבל זקפה מיידית.
הבן הבכור שלי התרחק מיד. הכל לפניי היה שגוי. מדובר היה במקרה חמור של ניצול ילדים על ידי ההורים ואני נאלצתי לעבור את זה עם בניי. האב שנגע בבנו, הבן שנהנה מזה והבן הבכור שברח למקום בטוח.
נחרדתי, מכיוון שהבית שלי היה חסר בטיחות. אמרתי לשניהם שזה לא הולם. בני הקטן הפך לביישן ואמרתי לבעלי להוות דוגמה. הוא פשוט צחק על כך וחזר לחדרו.
ילדים קטנים הם פגיעים וסקרנים
אני לא יודעת אם אני פרנואידית ולוקחת דברים מתוך הקשרם. אולי הזקפה הייתה אקראית ומקרית, אך מה אם זאת הייתה תגובה? ילדים בני שבע הם סקרנים מאוד ומודעים לאזורים פרטיים שלהם; אני יודעת את זה כרופאה. בעלי הוא שמרן, ולכן האידיאולוגיות שלו אינן גמישות. הוא לא מקבל את דעותיהם של אחרים.
הדרך שבה הוא מתמודד עם הדברים היא לא הולמת ובוגרת. זה עושה לי תחושה לא נוחה וכועסת. אני הייתי כמו "שוטרת" לגבי הגוף של בניי במשך השנתיים האחרונות. אני גם רוצה לשלוח אותו לייעוץ כי אני מרגישה שיש בו משהו לא בסדר.
ישנם כל כך הרבה שניתן לעזור לו. אבל עבורו, ייעוץ הוא למי שיש להם בעיות נפשיות. לדעתנו, לגעת בבנים שלך זה דבר לא נורמלי. הגידול שלי את הילדים היה עם גבולות ברורים לגבי הגוף.
כאשר הם לא רוצים לנשק או לחבק או שיחבקו אותם, אני מחזקת את הכלל המשפחתי שלנו שאף אחד לא מוכרח להיות אוהב או חומל כאשר הם לא מעוניינים בכך. זה היה ברור מהזמן שבו הם היו תינוקות.
כמו רופאה, אני יודעת בוודאות שילדים שונים ותשוקה מינית. אנו רואים זקפה בבנים כבר מגיל התינוקות. אך מה שמבוגרים צריכים להבין הוא שהמיניות של ילדים אינה כמו המיניות של מבוגרים. זה לא מיני נובע מההורמונים.
הצורך שלהם אינו סקס, משום שאין להם את הדחף ההורמונלי הזה. לכן הייתי צריכה לבדוק אם בעלי מערבב בין המיניות של מבוגרים לבין מיניות של הילדים. אני מדברת ללא הרף עם בעלי על ההפרדה בין המיניות שלו לבין מיניות הילדים. נכשלתי בכל המאמצים שלי.
זה קשה עבור אם ואישה
כאם ואישה, זה קשה עבורי כי אני יודעת שבעלי טועה ואני צריכה לעמוד מולו בצורה חזקה. לכן התחלתי לחנך את בניי כדי שיבינו גבולות. בני הבכור, שהיום בן עשר, שומר מרחק מהאבא שלו, בעוד הבן הקטן עדיין מבולבל.
עבורי, כל זה זהו התחלה של נטיעת זרעי ההסכמה. זה נוגע ללמד את בניי על גופם ועל כל גוף שהם באים במגע איתו. ניצול על ידי הורה הוא דבר שאני לא אאפשר להם לסבול. אני לא רוצה לעזוב אותם.
הבן הבכור גם הפסיק לדבר עם אביו ואינו מתגורר בבית כאשר אביו נמצא בבית לבד. הוא רוצה לעבור לפנימיה בשנה הבאה, ואני בטוחה שזה ההחלטה הנכונה. אבל מה לגבי הבן הקטן? אני יודעת, כאם, שאני לוקחת את הדרך הקלה ושליחת בני לפנימיה במקום לתקן את בעלי.
החלטתי להתייחס לבעלי בצורה חזקה לאחר שהבן הבכור יילך לפנימיה. אני יודעת שזה יהיה קשה במערכת הנישואין שלי, אבל היום, כאם, אני חייבת להשיג את הבטיחות של בניי. שייתן לבעלי להחליט מה הוא מוכן לעשות.
הערה מהיועצת ג'סינה בקאר: זו הייתה הסיפור של קלה-לקוח מרפטנה. היא הגיבה בצורה בוגרת וידע להגיע לזהות את ניצול בניי. היא ניסתה כמיטב יכולתה לשנות את החשיבה של בעלי תוך כדי הצבת גבולות לילדיה. היא ידעה שהיא צריכה דגם חיובי יותר בבית. לבסוף, היא החליטה לשלוח ילד אחד לבטיחות ולאחר מכן לעבוד בצורה חזקה על בעלה.