מה זה אומר לזוג נשוי שאין להם ילדים?

במלכות רחוקה הייתה מלכה שלא רצתה להיות אם. היא שיתפה את המלך בכך והוא הבין. והם חיו באושר ועושר. כמה ימים לפני, נתקלתי במאמר השראה באתר Scoopwhoop שהציג סוף סיפור אגדה (כמו השורות הקצרות כאן) עבור האישה המודרנית – אם זו הבחירה שלה. אך תהיתי – האם ניתן להפוך זאת למציאות בחברה ההודית? האם זה בסדר להיות חסרי ילדים מרצון?

מאז ומעולם, תפקידים מגדריים הוגדרו עבור זוגות נשואים. הגברים עובדים; הנשים מביאות ילדים ודואגות לבית. זה נחשב לסוד לחיים נשואים מאושרים ולחברה יציבה. בקהילות מסוימות, כמו בקהילות הנוצריות, נוספה לתהליך הרבייה אספקט אלוהי. מאמינים כי מטרת הבריאה האנושית היא הרבייה וכי ילד הוא מתנה מאלוהים. יש להזכיר גם את האמונה העתיקה בעולם – המתנה הגדולה ביותר של אישה היא האמהות, וקיומה לא שלם בלעדיה.

מדוע זוגות בוחרים להיות חסרי ילדים?

עם זאת, במאה ה-21, דברים משתנים בצורה דרסטית, הם לוקחים בחשבון את השינויים בהגדרות של אמהות, נישואין ותפקידי מגדר, יחד עם מושגי האושר האישי והזוגי. היום, האישה המודרנית אינה מהססת לדרוש את זכויותיה ולקבוע את רצונה. היא מחזיקה בעוזרת של חייה ובגופה. אחת ההחלטות האישיות ביותר של נשים ברחבי העולם היא להיות חסרות ילדים או "חופשיות ילדים" כפי שזה נקרא. באופן מפתיע, הן מקבלות תמיכה מהבעלים שלהן. מרבית הנישואין יכולים להתנהל באושר גם ללא ילדים.

סיבות לבחירה בחיים ללא ילדים:

• הם מחזיקים בגישה פרטנית יותר לאושר בנישואין. הזוגות מרגישים שהשקעתם בחיים אחד עם השני היא מהותית יותר מאשר להביא ילדים, מה שיחייב חלוקת זמן והקרבה של שאיפות אישיות (במקרה של נשים, קריירה). עבורם, האושר טמון בלהיות יחד ולעשות מה שהן אוהבות מבלי להתפשר.
• כמה זוגות מרגישים שהם לא מתאימים להורות. האהבה הבלתי אנוכית, ההקדשה והמחויבות הנדרשות כדי לגדל ילד אינן נכונות עבורם.
• בצד השני, מספר זוגות מחזיקים בעמדה פסימית – "ילדים מביאים רק אכזבה". לכן, החוק העיקבי עבור זוגות נשואים אלה הוא: ללא ציפיות (מילדים), ללא אכזבות!
• ישנם זוגות המחזיקים בעמדות סביבתיות שסבורות שכבר יש באדמה מספיק ילדים שאין להם הורים. מדוע להוסיף על האוכלוסייה האנושית?
• לפעמים, ההחלטה להיות חסרי ילדים היא רק של האישה. היריון כולל שינויים פיזיים ורגשיים רבים. בנוסף, כאבים חמורים שעוברות נשים במהלך הלידה הם גורם משמעותי בהחלטה.
• גורמים נוספים – השכלה גבוהה, פחות לחץ חברתי להביא ילדים, אמצעי מניעה מתקדמים ותמיכה מארגונים לא ממשלתיים וקבוצות התומכות בחיים ללא ילדים.

סטטיסטיקות על זוגות חסרי ילדים בהודו ובעולם

לא נערך מחקר מקיף לגבי אחוז חסרי הילדים מרצון בהודו. כאן, אי פוריות או גורמים פיזיים, נפשיים, חברתיים או כלכליים אחרים עדיין מהווים את הגורמים הדומיננטיים לחוסר ילדים אצל זוגות נשואים. עם זאת, על פי סקר הבריאות המשפחתית הלאומי, 2007, בישראל אחוז חסרי הילדים עומד על כ-2.5%, כשבקרב נשים בגילאי 30-49 האחוז מגיע ל-5.5% ובקרב נשים בגילאי 45-49 ל-5.2%.

המרכז לחקר פיו, עם תוספת מסקר האוכלוסין הנוכחי, ציין מגמות עולמיות בתחום חסרי הילדים. האחוז של נשים ללא ילדים ברחבי העולם בגילאי 40-44 עלה ל-18% בשנת 2008 לעומת 10% בשנת 1976.

מחקר שנערך בעיקר במדינות מפותחות ואירופאיות מראה שהשיעור של נשים בוחרות להיות חסרות ילדים נמצא בעלייה. נשים אלו נפלות תחת הקטגוריה עירונית ומשכילה.

איך זה לחיות כזוגות חסרי ילדים?

החיים עבור זוגות חסרי ילדים מציגים תמונה דומה לזוגות הורים, אך עם פחות דרמות. אני מכירה זוג שהיה שכנתי. בכל התקופה שאני מכירה אותם, ראיתי רק חיים מלאים באושר. לא היה שום דבר "לא נורמלי" או "ריק" בחייהם.

האישה אהבה לבשל ולנוע בין מנות, והעניקה שירותי טיף בשכונה. בעלה היה חוקר בעלי חיים שרצה לטוס לחו"ל מתישהו. שניהם עשו כמיטב יכולתם לחסוך כסף. כזוג מתבגר, הם תמיד נראו שלמים אחד עם השני. הם עבדו קשה חמישה ימים ובסופי השבוע יצאו לדייטים על האופניים.

עברו שנים ועדיין התמונות והסיפורים שלהם בפייסבוק נשארים אותו דבר – מאושרים ומסופקים.

אז, כך זה חיי כל זוג חופשי ילדים:

1. חיים ללא העול הרגשי, הפיזי או הכלכלי של ילוד ילד.
2. החזקת המושג של הזמן האישי.
3. תהנו מבריאות ועושר טובים יותר.
4. תחושת מימוש עצמית על ידי מיקוד בצמיחה אישית, פיננסית ורגשית.
5. רדיפת החלומות האישיים, בין אם מדובר בנסיעות או הכנת עוגות.

ולבסוף, ללא כאבי לב, רגשות אשם, טינה או לילות וימים חסרי שינה בגלל היצור המנוגד שנקרא "ילד".

אך החיים לא תמיד זוהרים עבור זוגות חסרי ילדים. לעיתים הם משלמים מחיר על הבחירה הזאת.

בעיות נפוצות שזוגות חסרי ילדים נתקלים בהן

זה לא סוד שהמחשבה ההודית שוקלת כל החלטה חשובה בחיים על פי הדיקציה – מה יגידו אנשים? במציאות שבה ומילת הדעה של החברה מקדימה לעיתים את האושר האישי, זוגות חסרי ילדים מתמודדים עם אתגרים רבים בקיום הבחירה שלהם.

להלן שישה אתגרים מרכזיים:

1. ההערכה של אחרים: הביקורת החופשית מהדודה של השכונה ועד קולגות במשרד, ועד חברים ובני משפחה בבית, מביאה להערכות כי "זה טעות גדולה" וכי "יום אחד תצטערו על כך". הם מדברים מאחורי הגב וממציאים תיאוריות רעות על חיי הזוגות.
2. השמצות: הכפשות והשמצות נפוצות. נשים משוכות לכינוי "עקרות", "אכזריות" ו"לא נורמליות", בעוד שגברים מקבלים לעיתים כינויים כמו "חסרי תפקוד". זוגות חסרי ילדים נתפסים כאלו שמקוללים. הם נסחפים לתוך מאבק פסיכולוגי מתמשך שמשפיע גם על בריאותם.
3. סטיגמה חברתית: המשפחה נחשבת ליחידת היסוד של החברה. לכן, כאשר זוגות נשואים בוחרים להיות חסרי ילדים, זה הופך לבעיה חברתית ולא אישית. הם נתפסים כסטיות שפוגעות ביציבות. זוגות אלו מרגישים מדוכאים ומנודים.

1. סטיגמה מקצועית: ברמה בעייתית יותר, נשים שבוחרות לא להביא ילדים נתפסות כאנשים שלא "גדלו" ולמדו. משום שהאמהות נחשבת חלק מהבגרות ולמידה, יש המחשיבים את הנשים הללו לקפילויות. גם הגברים נתקלים בשיפוט סטריאוטיפי שיוצא לפועל כאילו הם חלשים או בלתי מסוגלים כיוון שהם מסכימים עם נשותיהם.
2. דאגה בגיל הזקנה: זהו אחד הפחדים שמחזיקים זוגות נשואים בהודו מלהחליט על חיי חסרי ילדים. אין מספיק קבוצות חברתיות או ארגונים מופעלים בהודו המציעים שירותי רווחה כמו ה-National Alliance for Optional Parenthood ו-No Kidding!.
3. חיכוך במערכת הזוגית: גם כאשר זוגות בוחרים לחיות חיים ללא ילדים, צצות בעיות בחשמל הקשרים שלהם. אלו שהן חלשות בהחלטה מתמסרות לשאלות שהחברה שואלת. כך, הבחירה לשלום הופכת לסיבה לחיים לא מאושרים בין בני הזוג, מה שמוביל לתנודות במצבי רוח, מריבות ובמקרים קיצוניים גם לגישור.

לסיכום, בעוד שהחברה החינוך והעירונית הפכה לקבל יותר זוגות חסרי ילדים, אין עדיין קבלה כללית ואוניברסלית מהעולם הרחב.

האם זוגות חסרי ילדים עולים על סף גירושין?

חוסר ילדים נחשב לגורם משפיע במקרי גירושין בהודו, על פי נתונים שפורסמו ב-Livemint. הם מציינים שנשים ללא ילדים הן בעלות עשרה פעמים יותר סיכוי לגירושין מאשר נשים שיש להן לפחות ילד אחד.

בארה"ב, מחקרים מראים שהשיעור הנפרד של גירושין אצל זוגות חסרי ילדים גבוה יותר מאשר אצל הורים. כ-66% מהזוגות חסרי ילדים גירשו, לעומת 40% מהזוגות שהתגרשו שיש להם ילדים. עם זאת, ישנם מקרים של נישואין מאושרים, כמו שהסבירה המחברת לורה קרול, "אני עוקבת אחרי חסרי הילדים במשך למעלה מעשר שנים ואני רואה הרבה מאוד זוגות חסרי ילדים החי מאושרים."

המחברת לורה אס. סקוט, מנהלת פרויקט "חסרי הילדים מרצון", הסיקה שהרבה מהיות ילדים הם הדבק שמחזיק נישואין יחד, דבר שלמעשה הוא לא נכון. הילדים הם מקור לחץ גבוה. על אף זאת, ישנה מוטיבציה גדולה להישאר יחד. לזוגות בני החופש אין את המוטיבציה הזאת, אז אין סיבה להישאר יחד אם זה לא עובד.

כמו כן, זהו אמת אוניברסלית שכאשר הדברים משתבשים, יש גורם אחד שמעודד זוגות נשואים לעבוד על מערכת היחסים שלהם – ילדים. כאשר זה לא קיים אצל זוגות חסרי ילדים, סיכוי Divorce נשאר גבוה.

האם זוגות חסרי ילדים יותר מאושרים מההורים?

האושר הוא יותר מצב נפשי מאשר מצב חיצוני. אין פרמטר סטנדרטי כדי למדוד את האושר של זוגות חסרי ילדים לעומת הורים.

דו"ח של אוניברסיטת פרינסטון ואוניברסיטת סטוני ברוק שפורסם ב-Proceedings of the National Academy of Science מצא שאין הבדל משמעותי מבחינת שביעות רצון בחיים בין הורים לבין זוגות חסרי ילדים כאשר גורמים אחרים כמו בריאות, השכלה, דת וכו' נעדרים מההשוואה. אחד מהמחברים, ארתור סטון, הסביר בראיון כי להיות חסר ילדים או הורה הוא יותר בחירה אישית. מדובר בשני סגנונות חיים שונים שאינם ניתנים להשוואה.

ביטויו של מאמר על התופעה היה, "אני בוחר תפוז כי אני אוהב תפוזים. אתה בוחר בתפוח כי אתה אוהב תפוחים. אין שום סיבה לחשוב שהניסיון שלך טוב יותר משלי," אמר סטון. "התפוז שונה מהתפוחים. להיות הורה שונה מלהיות חסר ילדים. זה לא אומר שמישהו מהם … טוב יותר מהשני."

מכאן, אם אתה רוצה להמשיך ולהחליט לא להביא ילדים אז אין שום דבר שיכול להפסיק אותך. אין במעשה הזה משהו לא נורמלי או אנוכי. הבאת ילד היא תמיד מעשה של אהבה בלתי אנוכית. אתה מביא זה לא מתוך לחץ, אלא כי באמת תרצה בכך!

ולגבי השאלה הגדולה של "אושר", אתה יוצר את עולמך המאושר. אני בטוחה שהבאת ילדים איננה הדרך היחידה לכך!