הסיפור הבלתי יאמן של מערכת יחסים שיתופית שתקראו מעולם

(כפי שסופר על ידי ג'ויי בוס)

שמות שונו כדי להגן על הזהויות

“שכחתי לקנות ביצים,” אמר אביק כשהוא נכנס הביתה. הוא נראה עייף. בגדיו היו ללא רבב כרגיל, אך פניו נראו כאילו רק מכונה כבדה יכולה לפתור את דאגותיו. מהרהרתי במהירות במוחי האם לספר לו עכשיו או לחכות. היה לי רחש של פצצה מתקתקת בראש. אם אספר לו עכשיו, הוא יתמודד עם דאגות נוספות. אם לא…

עבר זמן

אני חייה עם אביק בתקופת יחס חיים במשך יותר משלוש שנים. לפני חמישה חודשים, כאשר משפחתי גילתה על כך, הם הגיבו. אנשים מקוטאק אינם מתקדמים בליבם. אמנם יש לנו הרבה מקדשים בהם חקוקים סצנות מיניות עתיקות על הקירות, אך סקס או הידיעה שאנשים מקיימים יחסי מין מבלי להיות נשואים זה טאבו. סקס הוא טאבו. באמת!

אני חושבת שכל אחד בקוטאק מאמין שצריך להתפלל לאלוהים כדי לקבל ילדים. אולי זו הסיבה לכך שיש כל כך הרבה מקדשים מסביב.

נאלצתי לברוח מקוטאק לקולקטה כש realized that I didn’t want to live without Avik and was terribly in love with this man. Everyone knows everyone in Cuttack and meeting Avik was becoming tough. He comes from a liberal Bengali family and his job brought him here.

עמדנו ביחס במשך ארבע שנים כאשר הוא הציע לי לעבור לגור איתו. הוא קיבל העברה בעבודה ואני ברחתי. בסופו של דבר מצאתי עבודה. זה קרה לפני יותר משלוש שנים.

דברים השתנו, גם אנחנו

כל מערכת יחסים עוברת שינויים. כששמעו הורי על מערכת היחסים שלנו, הם לא היו פתוחים כמו אמו של אביק. הם רצו שנינשוא. כששאלתי אותו, הוא אמר לי שאין לו אמונה בנישואין. אביק מגיע מתא משפחה broken והוא חושב שנישואין לא מחזיקים מעמד. “Y יכול להיות שבשבוע הבא תכיר מישהו אחר שיגרום לך להיות מאושרת,” הוא אמר. הוא היה כל כך רגוע.

העולם המסורתי שלי מקוטאק קיבל הרבה דברים, אבל לא את זה, שזו יכולה להיות מערכת יחסים פתוחה פוטנציאלית ושהיא יכולה להיגמר בכל רגע.

מאותו יום והלאה, הייתי קצת שונה. בכל פעם שלאחת מהבנות היה עוקב או ששאלה אותו בקלילות, “מתי אנחנו נפגשים שוב?” נלחצתי. זה היה נורא להרגיש כך. אביק לא עשה דבר כדי לנחם אותי. שיתפתי רֶעָיוֹן עם קולגה שצ suggested לי לקחת הפסקה ממערכת היחסים. כאשר קיבלתי את ההזדמנות לנסוע לדרום קוריאה לפרויקט, הגשתי בקשה והתקבלתי. אביק שמח לשמוע על כך. אם הוא היה מתוסכל, הוא לא הראה זאת. הוא חווה תקופה קשה בעבודתו. כנראה שיש תקופות קשות שמגיעות יחד.

• התאמה לשגרות יומיות: מגורים משותפים משמעם צורך להתאים את עצמך להרגלים ולשגרות של השני. מה שנראה פעם חסר משמעות, כמו שגרת בוקר או סגנונות ניקוי, הופך כעת לצורך במשא ומתן.
• מרחב אישי הפך הכרחי: עם הזמן, שני השותפים מבינים את חשיבות שמירת המרחב האישי כדי להימנע מתחושת המיסוך או חנק.
• שינויים בעדיפויות: עם הזמן, העדיפויות מתפתחות—מה שפעם היה כיף ומש spontaneous ייתכן שיפשוט מקום לאחריות כמו חובות משותפות, תחזוקת הבית ומוקד קריירה.
• הבנה עמוקה יותר: מגורים משותפים בדרך כלל חושפים היבטים חדשים באישיותו של כל אחד, חזקות וחולשות, ומשנים את האופן שבו אתם מבינים ותומכים זה בזה.
• התמודדות שונה עם קונפליקטים: עם התבגרות מערכת היחסים, כל שותף לומד להתמודד עם קונפליקטים ביעילות רבה יותר, לעבור מתגובות אימפולסיביות לפתרונות מחשבתיים.
• צמיחה רגשית משותפת: עם הזמן, הקשר הרגשי מעמיק כאשר שני השותפים מדברים יחד, תומכים זה בזה בתנאים, שינויים ומעבירות.

אני צריכה לומר את זה

“אין ביצים בבית, אין בעיה. אבל יש משהו אחר שאני רוצה לומר לך,” אמרתי לאביק. הוא שינה בשקט את בגדיו מבלי לתת לי שום תשומת לב.

“אני מניחה שאני לא רוצה להיות איתך יותר,” אמרתי.

“כי לא קנית ביצים?” הוא שאל בטון של לעג.

“לא,” עניתי.

“האם את הולכת לקוריאה כי מצאת מישהו שם?”

“לא!”

השאלה יצאה כל כך ספונטנית שידעתי שהייתה בראשו. הוא היה כל כך מריר בגלל מערכת יחסיהם של הוריו, ואותם יותר אהב אותי, פחות הוא הראה זאת ויותר פתוח השאיר את הקשר. חבר פסיכיאטרי עזר לי להבין אותו טוב יותר מאוחר, אבל באותו רגע, רבתי איתו. רבתי איתו כי אהבתי אותו ורציתי שיאהב אותי מאוד ובתשוקה רצויה, ורציתי להגיש לו. מערכת היחסים שלנו הסתיימה בצורה חמוצה כשעזבתי לסיאול.

אנחנו טובים בנפרד

אני כאן כבר כמה זמן. יצאתי לדייטים כמה פעמים. העליתי תמונות מהם בפייסבוק. אביק מגיב עליהן. כשנעלמתי, אין לו פחד לאבד אותי. הוא הפך למעניין ומצחיק. אנחנו מדברים הרבה עכשיו. אנחנו מקיימים שיחות סקייפ! אנחנו חברים טובים ואני פעמים רבות מתגעגעת אליו. אבל אני לא בטוחה אם מערכת יחסים תעבוד עם אביק. אני גם לא בטוחה אם אוכל למחוק אותו מחיי. אני נמצאת במצב של חוסר ודאות, זה לא מצחיק. אבל שוב, כולנו במצבים כאלה, נכון?

מחשבות סופיות

מערכות יחסים מחיוניות, הנחשבות לעיתים לא קונבנציונליות, מספקות זוגות הזדמנות ייחודית לבדוק אהבה ותאימות מבלי לחצים חברתיים. הסיפור המדהים הזה על מערכת יחסים מחיונית מראה שאין מדובר בשלמות, אלא בצמיחה, פשרות וחוויות משותפות. במסע שלהם יחד, הם גילו שהאהבה נבנית במעשים יומיומיים של אדיבות, סבלנות, ו… זה טבעי שלזוגות יש תהליך התפתחות, אבל אם אתם נאבקים להסתגל או לתקשר, גלו תובנות על מערכת היחסים שלכם, שפרו את התקשורת ונווטו את השינויים האלה יחד. התחילו את המסע שלכם לשותפות חזקה יותר היום.