למרות שאיני חובב סדרות הודים, סדרה אחת שגזלה את תשומת הלב שלי היא "אדהה אדוהורה" של איאגי סינה משידורי "זינדגי". הסדרה עוסקת בקשרים המיניים בין הבהבי לבין דהואר (האח הקטן של בעלה). היא מציגה גישה ללא התנצלות, מבטיחה רגישות ועדינות בטיפול בנושא, על אף שהסדרה זכתה לשבחים על תכניה האמיצים, המתנגדים לא נשארו אדישים, והיא הוסרה מהאוויר בתוך ארבעה חודשים.
הקשר בין בהבי לדהואר בהודו
הקשר בין בהבי לדהואר בהודו היה נושא לרבים מסיפורים מתובלים. הוא משתנה כל הזמן, והמרקם המרתק רק הוסיף לפיתוי: מהיותה דמות אם ועד לקשר נלהב, היא הפכה בחלק מהמקרים לזרה הראשונה שחיה במשפחה, מה שהופך אותה לאובייקט של תשוקה סמויה עבור הדהואר.
בסרט קולנועי זוכה לשבחים משנות השמונים בשם "אק צ'אדר מאילי סי", בהבי נאלצת להינשא לדהואר שלה. הסרט, שעובד מן נובלה באורדו מאת רג'ינדר סינג בידי באותו שם, מתרחש בכפר קטן בפנג'אב, עם רישי קפור בתפקיד הדהואר להמה מאליני, שהייתה נשואה לאחיו. העלילה מקבלת תפנית דרמטית כאשר האח הבוגר נרצח, ורישי הצעיר מתבקש לשאת לאישה את ההמה שמבוגרת ממנו בעשור, שהיא אם לשני ילדים צעירים.
הקשר בין בהבי לדהואר לאורך השנים
המנהג של "צ'אדר דלנה" כולל אישה אלמנה שמניחה ממש עור על ראשו של הדהואר, מה שמסמל נישואין, כדי שהאלמנה וילדיה יקבלו טיפול ורווחה. כמו כן, המנהג מסייע להעביר את רכוש בעלה המנוח לאחיו הצעיר כך שהוא נשאר במשפחה.
המנהג של "צ'אדר דלנה" נובע מהמנהג של "ניוגה", שהוזכר לראשונה בריג וודה. באותה תקופה, נשים נהגו להתאבד תוך כדי קפיצה אל מדורת ההלוויה של בעליהן. "ניוגה", שפירושו מסירת תפקיד, איפשר לאלמנה להינשא מחדש, בדרך כלל לאח של בעלה. בריג וודה יש אזכור של אלמנה שנלקחה ממדורת ההלוויה על ידי הדהואר, ככל הנראה כדי להינשא לה.
סיבה נוספת למנהג הייתה כך שאלמנה חסרת ילדים תוכל להניב יורש למשפחה – ומי טוב יותר מאחיו של בעלה כדי לעשות זאת. זה לא נחשב לניאוף.
בספרו "הזהות והרעיון הבסיסי של ניוגה", כותב קרן קומאר כי ניור היה יותר חובה של האח (או כל קרוב גבר) להבטיח כי המשפחה תימשך, ולא כאמצעי של הנאה גופנית.
קשרים בין בהבי לדהואר באפוסים ופופ-קולטורה הודיים
במהברטה, כאשר בנה של המלכה סאטיאוואטי, ויצ’יטראווריה, מת, ומשאיר אחריו שתי אלמנות, אמביקה ואמבאליקה, סאטיאוואטי מבקשת מבנה האחר, החכם ויאסה (אחיהן של הנשים), לבצע ניור עם שתיהן. זה מה שהוביל ללידת דריטרשטרה ופנדו (שהולידו את הקורווים ואת הפנדווים בהתאמה).
אך באפוס הישן יותר, רמאינה, הנסיך לקשמן התייחס לסיטה, אשת אחיו רם, כדמות אם. "איני יודע את הצמידים או העגילים שלה. כל יום קוי אותך לרגלייך, ולכן אני מכיר את הטבעות שלה," הוא אמור היה לומר כאשר רם מזהה חתיכות מהתכשיטים של סיטה שנשארו ביער לאחר חטיפתה על ידי ראוונה. משמע, שמלבד רגליה, הוא לא הביט באף חלק מגופה, ככל הנראה מתוך כבוד.
בקרוב יותר, במאה ה-20, המשורר הגדול, סופר, אמן וזוכה פרס נובל רבינדראנאת טאגור היה ידוע כמחשיב את הבהבי שלו, קדמבארי דבי, כמוזה שלו. היא שימשה השראה לרבים מיצירות המופת שלו – משירים ועד יצירות אמנות.
במאמר שלה בשם "(לא) אהבה אפשרית והנאה מינית בצפון הודו בתקופה המאוחרת של הקולוניאליזם", שפורסם במגזין "לימודים אסיאתיים מודרניים", כותבת צ'ארו גופטה, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת דלהי: “יותר מכל דבר אחר, בקשר בין דהואר לבהבי היה אלמנט של החלפת קלות דעת וכיף, תחושת שמחה מתפרצת ובלתי מרוסנת ותלות רגשית מסוימת. זה היה שונה מהקשר המופסק שהאישה שיתפה עם בעלה.”
כיצד השתלטו המין והניאוף על הקשר בין בהבי לדהואר והכתימו אותו
בעשורים הבאים, תהליך התיעוש שינה את המושג של ניור. כאשר צעירים ברחבי הארץ החלו לנדוד לערים כדי להתפרנס, הם השאירו מאחור בעלות בודדות, שהחלו לפנות לאח הקטן כדי למצוא נחמה; הדהואר, שהיה מוכן להחליף את בעליהן, רק חיכה לאתגר. אינספור קשרים רומנטיים נוצרו בעקבות העניין. דהוארים עדיין חווים פנטזיות על הבהבים שבהם; במיוחד בעיירות הקטנות בהודו, שם מיליוני גברים מאוהבים בדמות האנימציה הססגונית, סוויטה בהבי.
אין צורך לומר, כי לא כל הקשרים בין בהבי לדהואר עוסקים בניאוף או בקשר המזכיר אם-בן. כמו בכל מערכת יחסים, הם מגיעים במגוון צבעים והגיע הזמן שסדרת טלוויזיה לא תימשך מהאוויר על שציגה אחת מהגוונים הללו.
תמונה באדיבות – טהלקה.קום