ביחסים רומנטיים, גם אם אינכם מודעים לכך, תמיד מתרחשת תזוזה בכוח. קיים תמיד אדם דומיננטי, אדם מס submissive, ולעיתים גם אדם נוסף שמנסה "לפתור" את המצב. משולש היחסים, תיאוריה שפותחה על ידי הפסיכולוג סטפן קארפמן, מתיימרת להסביר דינמיקה שכזו.
היום, נדון בתפקידים שאנשים בזוגיות עשויים לאמץ מבלי לדעת. ומתוך כך, נעסוק במשולש היחסים הידוע גם בשם ‘משולש הדרמה’ (וכך נבין מדוע). עם עזרתה של פסיכולוגית (תואר שני בפסיכולוגיה קלינית, קרדיטים מקצועיים מבית הספר לרפואה של הרווארד), המתמחה בליווי אישי דרך משאבים רגשיים, נבקש להבין את הפסיכולוגיה של משולש היחסים הזה.
מהו משולש היחסים?
חשוב לא לבלבל בין משולש היחסים לבין משולש אהבה, שבו מעורבים שלושה עניין רומנטיים. כמו כן, אין לבלבל אותו עם רעיונות של רוברט, העוסקים באופי האהבה בין שני אנשים.
מהו משולש היחסים? ומהו פסיכולוגיה זו המבטיחה להסביר את הבעיות המתרקמות במערכות היחסים האינטימיות שלנו? בפשטות, משולש היחסים, הידוע גם כ‘משולש הדרמה’, מתאר את שלושת התפקידים שאנשים במערכות יחסים עשויים לאמץ על עצמם ולהטיל זה על זה, דבר שעלול להוביל, ובכן, לדרמה.
התפקידים – כלומר הקורבן, הממונה והמציל – נפוצים בכל דינמיקה בעיקר משום שהם ניתנים להחלפה ומשלימים זה את זה. כאשר אדם אחד מוכן להיות מעומעם ולקחת את תפקיד הקורבן, תמיד קיים גם ממונה או מציל בתמונה.
“אנחנו נוטים להתמודד עם קשיים במערכות יחסים משום שאיננו מודעים לתפקיד שאנו ממלאים במשולש זה. הקורבן תמיד מבקש עזרה, תמיד מפעיל את הקורבן, ומניח שמישהו אחר אחראי על חייו,” אומרת הפסיכולוגית.
“במשך הזמן, תפקידים אלו, אם כי לעיתים מאומצים ללא הכוונה, . לדוגמה, קבוצת הורים וילד. האם עשויה לפתח בעיה עם הילד שאינו לומד, ולהתפרץ עליו, ואילו האב מספק לו מחסה מתמיד.”
“כתוצאה מכך, האם הופכת לממונה, הילד לקורבן, והאב למנצל. כאשר תפקידים אלו ברורים, הם עשויים לגרום למתיחות ובעיות של דימוי עצמי, במיוחד אצל הקורבן. הבעיות נובעות בעיקר מכך שאיש מאיתנו לא אוהב שיגידו לנו מה לעשות. אם ילד מרגיש שהתסכול בבית נובע ממנו, הוא עשוי לגלם את הקורבן במערכות היחסים שלו בעתיד, או במרד, להפוך לממונה,” היא מסכמת.
משולש היחסים (קורבן, מציל, ממונה) הוא מחזור קסמים, ועצם העובדה שהתפקידים הללו ניתנים להחלפה, מקשה מאוד על זיהוי מי ממלא מה תפקיד ומתי יש להתייחס לכך. ברור שהדינמיקה הזו איננה בריאה.
משולשים כאלה עשויים להביא לנזק קבוע לנפש האדם, ולכן חשוב לזהות ולהפסיק אותם מיידית. עם זאת, כדי לברר כיצד לצאת מתוך מערכות יחסים מסוג זה, יש להבין מהו התפקיד שאנו ממלאים.
הבנת התפקידים במשולש הדרמה
ייתכן ונראה שהמשוואה שלכם אינה מושפעת על ידי פסיכולוגיה זו. אין תזוזת כוח, אין דרמה, וכמובן שאין תקלות, נכון? בואו נבחן בהרחבה את התפקידים במשולש היחסים, כך שתוכלו לבדוק אם גם אתם נתקלתם במצב דומה בעבר.
1. הממונה
אדם מתוסכל, לרוב אדם שרוצה שהקורבן פשוט “יגדל כבר”. בעקבות כעסם, הם עשויים להתפרץ על דברים חסרי משמעות, ולוודא שהקורבן מודע לחסמים שלו. תפקיד הממונה נגזר בדרך כלל מתסכול.
הם רוצים להטיל שליטה. לעיתים קרובות מדובר באדם קשוח, סמכותי, הנראה חזק יותר מהאחרים במשולש היחסים. האופן בו מתבטא תפקיד הממונה הוא מאוד סובייקטיבי. עם זאת, נושא נפוץ הוא שהאדם הזה מאשים את הקורבן בכל דבר שביום יום.
2. הקורבן
איפה שיש ממונה, תמיד יש קורבן. “הקורבן הוא אדם שמרגיש חסר אונים באופן מתמיד,” אומרת פראגטי, ומוסיפה: “עשויים לחשוב שהם לא מצליחים להתמודד עם החיים. הרבה אנשים שואלים אותי אם מדובר רק באנשים נוירוטיים וחלשי רצון שמפנים את עצמם לקורבן, אבל זה לא בהכרח המקרה.”
“לעיתים, בגלל הרבה גורמים שונים, אנשים עשויים להרגיש שמישהו אחר הוא אחראי על חייהם, או שזה פשוט מכיוון שהם חסרי ביטחון עצמי. הקורבן בדרך כלל לא עובד על עצמו, משום שהוא מאמין שהוא לא מסוגל לעשות זאת. זה עשוי להישמע לא פרודוקטיבי, אבל אני מרגישה ששכיחות גדולה של נשים לוקחות על עצמן את תפקיד הקורבן, משום שזה מקל על ההאשמה על פטריארכיה, על בן הזוג, והמנעות מאחריות.”
“אם קורבן מבין שאין סיבה להחזיק בתפקיד הזה, שאין סיבה לא לשגשג ולצמוח ולא להיות , אין סיבה שהם לא יכולים לברוח מזה. ההמלצה שלי? קחו אחריות, קראו ספרים של מיה אנג'לו, ונסו לעבוד על עצמכם מיד.”
3. המנצל
“אני כאן עכשיו, אני אגיד לך איך לתקן הכל כי אתה לא יכול להבין את זה. הישאר איתי, אני אגן עליך מהממונה ואסלק את הבעיה,” זה בעצם ההמנון של המנצל.
“בדרך כלל, המנצל מאפשר לאדם אחר,” אומרת פראגטי, ומוסיפה, “קחו לדוגמא את סבא וסבתא שלכם. הם אף פעם לא נתנו לכם להיפגע ותמיד מנעו מההורים שלכם להעניש אתכם, נכון? במובן מסויים, הם מאפשרים התנהגות רעה על ידי התערבות תמידית.”
“המנצל מעודד את האדם להרגיש צורך. התחושה מאחורי פעולות המנצל עשויה להיות לפעמים, ‘אתה לא יכול לתקן את חייך בעצמך, אז אני אלמד אותך איך לעשות זאת.’ לעיתים קרובות, נוכחות של ממונה וקורבן נובעת מההמנצל.”
עכשיו שיש לכם הבנה טובה יותר על איך תיאוריית משולשים במשחקים פסיכולוגיים משלבת תפקידים ייחודיים, כדאי גם לבדוק כמה בקלות התפקידים הללו עשויים להתחלף.
איך התפקידים interchangeable במשולש יחסים?
האם הקורבן תמיד נשאר הקורבן במערכות יחסים חדשות? האם הממונה תמיד נשאר כה בוטה ונוקשה, גם אם המנצל עשוי לחשוף את חוסר הנימוס שלו? פראגטי מסבירה לנו מה שצריך לדעת אודות השפעת התפקידים אלו זה על זה.
“קיים ממונה משום שיש אדם שמוכן להיות הקורבן. אם אדם מפסיק לשחק בתפקיד הקורבן, הממונה ייאלץ לנתח את מעשיו. יתרה מכך, הממונה מתחיל להרגיש כה חזק כי הוא העביר את עוצמתו וכעסו על אחרים. הקורבן לא מבין שהוא חזק יותר משחשבה, והוא עשוי לא לתפוס את .
“אדם שמגיב לכל סוג של התנהגות רעה למעשה מסייע לה. הממונה אינו בהכרח חזק או קשה כמו שהוא חושב. זה פשוט שהם מורשים להתנהל בדרך זו. כתוצאה מכך, הקורבן מחזיק את חולשתם. אבל כאשר זה נהיה יותר מדי, הקורבן עשוי לחשוב ‘אני אראה לך. איך אתה מעז לעשות לי את זה?’ או שהם עשויים לרצות שמישהו אחר יחלץ אותם, או אפילו להפוך למנצל עבור אדם אחר. המנצל עשוי להתעייף מלנסות לתקן הכל, וחוץ מזה להתעצבן על הקורבן. כתוצאה מכך, הם עשויים גם לשאת בתפקיד הממונה,” היא מסבירה.
הסיבה לכך שזה כה קשה לזהות את התפקידים במשולש הפסיכולוגי היא בעיקר משום שהתפקידים הללו נוטים להשתנות ולתמוך זה בזה. אם יום אחד המנצל רוצה להאשים את האנשים שמסביבו, תישארו מופתעים מדי מדי לצפות מה דינמיקת אותו ריב.
כיצד לצאת ממשולש יחסים?
כאשר אתם עסוקים יותר מדי בלהתמקד מדוע הממונה מתנהל כך, אתם לא תחשבו על פסיכולוגיה של מערכות יחסים משולשות. כל מה שחשוב לכם הוא למצוא מנצל שיציל אתכם. פראגטי מסבירה כיצד ההכרה שאין צורך להסתמך על מישהו אחר כדי לפתור את בעיותיכם עשויה לעזור לכם לצאת מהריב הזה.
1. הצאו מכבלי הקורבן
“כדי שתהיה כל פעולה תקינה ותוכלו לברוח מהדינמיקה הזו, הקורבן חייב להבין שהוא יכול להיות המנצל של עצמו,” אומרת פראגטי, ומוסיפה, “כאשר אתם מחליטים לעמוד על שלכם, אתם יכולים לצאת מהתפקיד אשר כנראה כבר הוקם עבורכם או מהתפקיד שבו למדתם לחיות.”
“הסיבה לכך שאנו לא מאושרים היא לא משום התפקיד המוקצה לנו אלא משום שאנו עומדים לרגע בזה שחושבים שאפשר לתקן אותנו. הדרך היחידה קדימה היא לקבל ולהגיד לעצמכם שאתם חזקים ועצמאיים. אם אתם תקועים בדרמה רעילה, עליכם להבין שגם אתם עושים משהו העלול להביא לכם סבל.
“במקום לצפות שהסביבה שלכם תשתנה, עליכם לראות מה ניתן לשנות בעצמכם. האם חוסר הביטחון שלכם נמוך? או שמיומנויות ההתמודדות שלכם נמוכות? אולי חופש כלכלי יכול לסייע לכם, או תחושת עצמאות בסיסית. הצעד הגדול ביותר שאתם יכולים לנקוט כדי להשתחרר ממשולש היחסים הוא להבין ששינוי מתחיל מבפנים. במקום לנסות להבין מי בתפקיד מה, נסו לעבוד על עצמכם.”
2. תקשורת אפקטיבית
“צריכה להיות תקשורת אפקטיבית גם כן. פעמים רבות, הקורבן איננו מצליח להעביר את המסר בטון הנכון. או שהם מתרגשים יתר על המידה או שהם מפחדים מהתגובה ולכן שותקים. כאשר שני אנשים מדברים, חשוב להשתמש בטון הנכון ובמשפטים מדודים. אם מישהו רוצה את תשומת הלב הבלתי מחולקת של מישהו, הדרך הטובה ביותר להתחיל היא לבקש זאת,” אומרת פראגטי.
אמנם נראה שהדבר היחידי שאתם חווים הוא , אך חשוב להבטיח שהטון שאתם משתמשים בו איננו מאיים. אם כבר, עליכם להבין שבשלב הזה הממונה לא לוקח ביקורת לביקורת בונה.
3. חפשו עזרה מקצועית
כאשר דברים עשויים להיראות יוצאי שליטה או כשאתם מרגישים שהתנהלות התקשורת פשוט אינה אפשרית במסגרת הדינמית הרעילה שלכם, פנייה לעזרה מקצועית של צד שלישי בלתי משוחד היא הדבר הטוב ביותר שתוכלו לעשות.
עכשיו כשאתם יודעים מהו משולש היחסים וכיצד אנו עשויים באופן לא מודע להתאים לתפקידים החלופיים הללו, מקווה שיש לכם רעיון טוב יותר כיצד לצאת מזה. עבור אלה המרגישים שהתקעו במעגל הזה, פראגטי משתפת בעצה נוספת.
“במקום להאשים את הנסיבות או את האנשים סביבם, על אדם להתמקד בבניית עצמו. בסופו של יום, לא משנה מה הסטנדרטים הסביבתיים, אנו נולדים חופשיים. אנחנו חייבים להרגיש את החופש הזה בראש שלנו, זה מה שכל קורבן צריך להתחיל איתו. אם יש משהו שמגביל אתכם, התרכזו בלפתור את הקשרים בעצמכם,” היא מסכמת.