(כפי שסופר לסאוראב דלל)
עבור מי מכם שמצטרף לסדרה הזו, כדאי לקרוא את החלקים הקודמים לפני שתעברו על זה. אני ואשתי שווטה זוג עובדים. החלטנו ליצא לסוף שבוע בחופשה בעיר אוטי עם זוג חברים קרובים, שם שהינו ללילה. עם זאת, גילינו שהחלפת זוגות קלה יותר עם אנשים זרים מאשר עם אנשים מוכרים.
הגיעו הודעות ממספר זוגות ב- The Adult Hub. שוחחתי איתם פה ושם דרך מסנג'ר. הם נראו כמו זוג נהדר.
החלטנו לצאת לחופשה קצרה בעיירת חוף ידועה, הנמצאת בקרבת העיר שבה הם מתגוררים. על פי גחמה, החלטתי לשלוח להם הודעה ולראות אם הם יכולים לפנות לנו זמן להיפגש. הוא סיפר לי שהוא נוסע עם משפחתו אך יחזור מאוחר בלילה ויהיה שמח לפגוש אותנו למחרת.
קריאה מומלצת:
ביתם של זרים
בבוקר שלמחרת בדקתי את המסנג'ר וגיליתי שהוא שלח לנו הודעה מאוחר בלילה בסביבות 1 לפנות בוקר, לשאול אם אנו ערים. שלחתי לו סמיילי ועניתי שאנחנו עכשיו ערים. הוא התקשר להזמין אותנו לביתו. הוא שיתף אותנו בכמה מקומות ייחודיים ובכתובת המדויקת. שאלתי את שווטה אם היא מעוניינת להיפגש, והיא הסכימה בשמחה.
נכנסנו לדרך לביתו בסביבות השעה 12 בצהריים. זה דורש אומץ לפגוש זוג זרים לגמרי לאור הפשעים המתרחשים בימינו. מדובר היה בנסיעה של שעה מהמלון שלנו. הוא הגיע כדי להנחות אותנו לביתו מהנקודה שסיכמנו מראש. כאשר הגענו, אשתו הייתה עסוקה במטבח. הוא הציע לנו בקבוק מים ואמר שהוא אוהב להיות לא פורמלי. מאוד אהבנו את הגישה הזו. התיישבנו בסלון שלהם, כשבתו המתבגרת ובנו הקטן נכנסו ויצאו והיו לגמרי נינוחים עם נוכחותנו, למרות שפגשו אותנו לראשונה. אשתו נכנסה, והיא הייתה אישה מתוקה ומצוחצחת בסוף שנות ה-30 לחייה וחיוך מקסים. לקח לנו רק כמה דקות להרגיש בטוחים ונוחים בסלון שלהם.
קריאה מומלצת:
מעגל חברתי חדש לגמרי
ישבנו ופשוט שוחחנו. הם היו זוג סווינגרים מנוסים שכבר חיו באורח חיים אחר במשך זמן מה. מכיוון שהעיירה הייתה קרובה לאזור תיירותי, הרבה סווינגרים נהגו לבקר בחופשותיהם בעיר החוף. במהלך השנים, הזוג הזה פיתח קשרים טובים עם כמה מהם. היו להם חברים שהיו מגיעים באופן לא צפוי או משוחחים כדי לומר שהם בדרך. הם קיבלו את כולם בחיוך. ולא תמיד היה הכרח להחליף בני זוג. אינטימיות הייתה קשורה לרמת המשיכה באותו רגע. היו להם חברי זוגות שהיו נפגשים, שותים יחד, אוכלים ויוצאים. או מגיעים עם הילדים ומשתכנים אצלם למשך הלילה. זה היה מעגל חברתי רגיל כמו כל אחד אחר.
לפעמים, במיוחד בחגים, היו מגיעים זוגות רבים. בגלל שהיו מחוברים היטב וגרו שם, האחריות לארגן מסיבת קבלת פנים הייתה עליו. והוא היה מסכים בקלות לארגן ולנהל את כל העניין. הם היו בעלי רשת רחבה של חברים מקבוצת זוגות מכל רחבי הארץ. הם לא בהכרח היו אינטימיים עם כולם. מאוד התרשמתי מהכנות שלהם. בילינו כמעט שעתיים יחד. בתו הכינה מאכל "בייריאני" מדהים, בעוד אמה שוחחה איתנו. היא הציעה לנו לאכול ואכן אכלנו בהתלהבות.
החברות שלו והחברים שלה
לבסוף, נפרדנו מהם. הוא יצא ללוות אותנו ופתאום המשכנו לדבר. אז הוא זרק פצצה. יש לו כ-17 חברות נוכחיות. אשתו ידעה על כולן. למעשה, בכל פעם שהוא היה נוסע לעיר כלשהי, אשתו הייתה מודיעה עליהן מראש כדי שלא ירגיש בודד ויוכל לפגוש את הנשים הנחמדות הללו. הוא צחק ואמר שלפעמים זה היה בעייתי אם היא הודיעה יותר מאחת מהחברות שלו בעיר, שכן היה לו קשה לנהל את הקשרים עם כולן. לאחרונה, היא עודדה אותו להיות מודע להתעניינות של שכנה נשואה בו. וסיפקה להם מקום וזמן לקשרים נקודתיים. עוד לא סיימנו לעכל את המידע הזה, כשהוא הזרים פצצה נוספת.
הפצצה השנייה הייתה שגם אשתו הייתה בעלת מאהבים משלה. הם היו פוגשים את הדיירים בביתם בנוכחותו, והוא שקט היה נעלם לחדרו כדי לתת להם מקום. היא אף ביקרה את אחד מהמאהבים הנשואים שלה בעיר אחרת ונשארה עם משפחתו במשך יומיים, כל זאת בידיעה ובתיאום של שני בני הזוג. הוא המשיך לספר על מקרים נוספים שבהם הם קיבלו את נוכחות המאהבים בחייהם וארגנו את טיפולי הילדים ושאר הסדרים כדי לאפשר פרטיות זה לזה. אך רמת האמון ביניהם הייתה כזו ששניהם היו עם גישה מלאה לניידים ולהודעות אחד של האחר בכל עת ותמיד היו מודעים למקום שבו נמצא כל אחד.
כנות ופתיחות
שמענו על "קשרים פתוחים" ו"נישואין פתוחים". עם זאת, זו הייתה הפעם הראשונה שבאמת יכולנו לראות זאת מקרוב ולחוות מבט פנימי על איך זוגות הודים מנהלים את הסוג הזה של קשרים בלי לשמוע אפילו את המונח. זה באמת פתח לנו עיניים ושינה את כל הפרספקטיבה לגבי מה שאנו מתכוונים אליו ב"יחסים כנים". רמאויות וזיופים הם די מקובלים בנישואין מאז ומעולם. אבל מה אם אחד מבני הזוג מודה בכנות partner על רגשותיו לגבי אדם אחר ומשכנע אותו/ה בנאמנות לזוגיות? אם ניתן להקים רמת תקשורת כזו בין שני בני הזוג, לא יהיה צורך לרמות ולהרוס מערכות יחסים קיימות ואמון.
יצאנו בתחושה שעכשיו, ראינו הכל. למזלנו, לא ידענו עד כמה המצב עוד הולך להתפתח.