תחושת חופש בתוך הנישואין מאפשרת לכל פרט לפרוח ולגדול, תוך טיפוח התשוקות והשאיפות הייחודיות שלו. זהו סביבה שבה שני הצדדים מרגישים מוחזקים לבטא את עצמם האמיתיים ללא פחד משיפוט או מגבלות. במקביל, תחושת ביטחון מקדמת אמון, אינטימיות ותחושת שייכות עמוקה, בידיעה שבן הזוג הוא עוגן יציב לשיטפון המתמשך של החיים.
מערכות יחסים מודרניות וחשיבות החלל
עמידות הנישואין המודרניים תלויה במרחב שזוג מעניק זה לזה. בניגוד למערכת היחסים המסוכנת שהייתה אידיאולוגית בעבר, בעידן הנוכחי הענקת מרחב בתוך הקשר מסמלת איחוד בריא. הרעיון הקודם לגבי נישואין מאושרים היה כל כך קשור לשיתופיות הכוללת, חייכם, זמנכם ואפילו התחביבים שלכם. נשים לא יכלו לתאר לעצמן להקדיש זמן לעצמן או לצאת בערב עם חברות, מבלי להשאיר את בן הזוג לבד. כיום, הכל מתמקד בחופש ובמרחב שכל אחד מעניק לבן זוגו. המרחב הוא קריטי להמשך הקשר.
ההכרה שבכל אדם יש צורך בפרטיות ובמרחב התקבלה באופן נרחב. בין אם מדובר בילדים, בני זוג או חברים, מתן מרחב אישי הפך להיות חובה. בכל מערכת יחסים יש לזכור שמדובר ביצור עצמאי שייתכן ויש לו השקפות שונות על דברים. לאפשר לאנשים לא להסכים ולפעול תוך כדי מרווח מסוים הופך את הקשר לדינמי ובריא.
כשקרבה רבה מדי מרגישה לא נוחה
סוננדה סת' , מנהלת שיווק בת 29, מרגישה שהמערכת המשפחתית המשותפת יכולה לחנוק אנשים. "חייתי עם חמותי במשך כשנתיים לאחר הנישואין והייתה זו חוויה קלסטרופובית. לא היה מרחב למחשבות שלי או לייחודיות שלי בביתנו. הייתי רק בובה רוקדת לצלילי כולם. ברגע שעברתי החוצה, התחלתי לנשום בקלות."
לא רק החותנים, גם אחד סקרן יכול לחנוק את הקשר.
אומרת ד"ר רשמי צ'והן, פסיכיאטרית: "חשוב שזוג הנישואין ירגישו חופש וביטחון אישי בקשר. קל מאוד לדחוס את הנישואין עד שמרבית האנשים לא מבינים היכן הם טועים."
מתן חירות זה לזה
לניטיש ארורה, נישואין בריאים הם עוסקים בהבנת הצרכים של בן הזוג. אישה אובססיבית לא ברוחו. "אני לא אוהב את הרעיון של אישתי להיות לי על הגב כל הזמן. גברים לא צריכים טפילים ושיחים, הם צריכים אישה עצמאית. אני צריך את החופש ללכת בדרכי מדי פעם. אני צריך לבלות עם חברים שלי מבלי להרגיש רע על כך שאני משאיר את אישתי בבית. היא חייבת להבין את הצורך הזה במרחב. אני חושב שהקשר האידיאלי הוא כזה שאינו מגביל זה את זה. זה לא נתון רק לי. גם אישתי יש את החירות לבחור את חבריה ולבלות איתם."
אישתו, סוניטי, נראית מסכימה. "אני מבינה שהוא צריך לבלות עם הבנים. בדיוק כמו שאני אוהבת לצאת לסרטים עם חברות שלי או לעשות קניות, גם הוא צריך את חבריו. אני לא חושבת שנישואין פירושם לבלות 24 שעות יחד. זה יישאר משעמם כל כך אם נعمل כך. אני חושבת שנגיע לקצוות אחד של השנייה גם."
כמה מרחב הוא יותר מדי מרחב?
אפילו במערכות היחסים האינטימיות ביותר, בני הזוג צריכים לתת זה לזה מרחב. אבל מהי ההגבלה של המרחק? האם זה אומר לחיות את חייהם לפי כללים פרטיים, מבלי לדאוג אחד לשני? כמה זה יותר מדי?
"ובכן, אני לא הייתי רוצה שבעלי יבזבז את כל זמנו הפנוי על דברים שאין לי חלק בהם. הייתי מעדיפה להיות שותפה בתוכניות שלו," אומרת אמיטה, בעלת בוטיק ויזמית. "קל להדבר על מרחב אישי כאשר מישהו רוצה להימנע מבני הזוג. איך אני יכולה לדעת אם הוא לא פוגש מישהי? בכל מקרה, כמה זמן פנוי יש לאדם בימינו? בתוך השעות המוגבלות האלה, האם ניתן לפנות זמן לבן הזוג, חברים, ילדים, קרובי משפחה ותחביבים נוספים?"
לטענתה יש צדק. כל השיח הזה על מרחב אישי יכול לעיתים לספק תירוץ מספיק להתרחק מהמשפחה או לברוח מהתחייבויותיה. ואז יש את הבעיות הנפוצות והמטלות כמו תינוקות, עבודות בית, שלוקחות הרבה זמן. זה יכול להפוך לדבר מאוד נוח להתחמק מכל האחריות תחת בושת הרצון לחופש ולמרחב אישי.
طرز تفكير: נקודת מבט נשית
עבור אישה, הבקשה לחופש אינה תופעה חדשה. במשך מאות שנים, היא חונכה לחיות חיים קלסטרופוביים. לשכוח על מרחב אישי, לא הייתה אף חירות בתנועה, אפילו לא בעבור גופה שלה. היא חיה עם הראש מורד, תחת פרדה, דמות אילמת. תחום השפעתה היה מוגבל למטבח ולמסדרים הנשים. לאט לאט, היא החלה לצאת מהתחום שלה ולחדור לסלונים.
ואז היא החלה לעבוד, יוצאת מתוך הקירות אל החוץ. נישואין לא פעלו רק כחסימה; הם קיבלו משמעות חדשה. החסימה הפכה לקשרים של שוויון, חירות, שמחה והבעה. היא החלה להבין את משמעות הייחודיות. היא למדה שהיא ישות חופשייה, אחת שיש לה דעתה שלה. ושאפשר לה להביע את דעתה. משם, זה הפך לענין של זמן להשגת מרחב אישי. האישה החדשה הגיעה. היא זקוקה למרחב, היא זקוקה למקום והיא מצוידת בכוח לבחור. כל זה היה על הגברת הכוח והשוויון.
طرز تفكير: נקודת מבט גברית
הוא היה חזק, הוא היה הספק ולכן הוא יכול היה לעשות מה שהוא רוצה. הוא היה רגיל להיות מצוי. לא הייתה שאלה לגבי נשים בחייו שמקבלות החלטות או מבקשות מרחב פרטי. הם היו כאן לשרת ולחיות את החיים שהוקצו על ידי הגבר. הוא רצה לשלוט. יום אחד הנשים החלו להתנגד ליותר. הן החלו לדרוש לשמוע, לקבל מרווח ומרחב.
הוא הרגיש נדיב כשהוא נתן לה שפע של אוויר חופשי, כדי לנשום. בסופו של דבר, הוא העניק לה מעט מקום בתוך הבית, אך היא חצתה גבולות ודרשה עוד. במהרה הדינמיקה של הקשר החלה להשתנות. השוויונים הפכו למופרדים, אך הוא ידע שלא יוכל לקשור אותה יותר במסגרת הקטנה שהייתה הגבול שלה במשך זמן.
מנחיש קשר בין חופש לחיבור
הפרמטרים משתנים. כל זאת תלוי באמון הדדי, אמונה, כבוד ורחב. גבולות מצומצמים מקנים מקום לרחובות פתוחים שמאפשרים העדפות פרטיות, העדפות אישיות וזמן בעצמך. מערכות יחסים הפכו משמעותיות. בעידן הנוכחי, חופש לנפוש בנפרד לא נחשב כהתנהגות לא נורמלית אלא כדרך להגשים את עצמך.
"אני אוהבת לצאת לחו"ל עם חברים שלי. זה הזמן שבו אני יכולה להרשות לעצמי להיראות טבעית מבלי לדאוג למראה שלי. אני יכולה לרוץ על החוף בלי לדאוג על הטעיות שלי ולחשוב מה בעלי יחשוב עלי," אומרת פוג'ה, כותבת תוכן בחברה פרסומית.
"אני לא באמת רואה פסול בכך שהיא יוצאת לבד או עם חברים כי גם לי חשוב ליהנות. לקחת אותה איתי היה אומר להרגיש רע על התבוננות בנשים יפות בחוף," צוחק ארון, בעלה. "חיה ותן לחיות הוא המוטו שלי."
נישואין טובים והרמוניים אינם חובות, הם קשרים שמחברים בין אנשים. קשרים נמשכים לא קושרים זוגות; הם נשארים במצב רפוי כדי לשמר את הקרבה שלהם.
מחשבות סופיות
הבסיס לנישואין מספקים ונמשכים נמצא באיזון העדין שבין קירבה לייחודיות. תחושת החופש, שבה שני בני הזוג מרגישים בעלי סמכות לרדוף אחר תשוקותיהם, להביע את דעותיהם ולשמר את זהותם הייחודית, היא הכרחית להתפתחות אישית ולאושרה של מערכת היחסים.
טיפוח חירות וביטחון דורש מאמץ ותקשורת מתמשכים. על הזוגות לקבוע גבולות ברורים, לכבד את הצרכים של זה של השני לעצמאות וליצור מרחב בטוח לביטוי פתוח ופגיעות. באמצעות טיפוח הן אוטונומיה אישית והן תחושת שותפות חזקה, זוגות יכולים ליצור נישואין שפועלים על בסיס כבוד הדדי, אהבה ותמיכה, שבעיקר מביאים אושר ושיתוף פעולה לחיים.