קשר קל יותר לסרט כאשר דמויותיו מציאותיות
כאשר צופים בסרטים, חוויית הצפייה משתפרת כאשר יש דמויות שהקהל יכול להתחבר אליהן. עם זאת, עבור נשים בגיל מסוים, הידוע בדרך כלל כנשים בגיל העמידה, הקשר לדמויות ולסרטים הופך להיות מאתגר כאשר מדובר בסרטי בוליווד.
איך אפשר להתחבר לדמויות או לסרטים כאשר עבור קבוצה זו כמעט ואין מה להזדהות עימו בסרטים המרכזיים של בוליווד?
דמות נשית מרכזית בבוליווד משמעה בדרך כלל תצוגה מרהיבה, גוף רזה במיוחד, אופנה עדכנית וחשוב לא פחות – להיות צעירה; כלומר, דמויות של נשים צעירות שמיועדות להיות תצוגות. אמנם סרטים אינם לגמרי ריקים מנשים בגיל העמידה, שכן לעיתים קרובות הגיבור והגיבורה צריכים דמויות של אמהות. אך דמויות אלו לרוב נשארות ברקע ואינן תורמות להתפתחות העלילה. כאשר כמעט ואין תפקידים משמעותיים לנשים בכלל, תפקידים נכונים לגיל העמידה נראים כלא מציאותיים.
עם זאת, ישנם מעטדים של יוצרי סרטים שניסו להציג נשים בגיל העמידה לא רק בצורה נעלמת, אלא גם ליצור סרטים עם דמויות נשיות בגיל זה במרכז העלילה.
סרטים המעשירים את נוכחותן של הנשים הגדולות
אם נבחן את ההיסטוריה של בוליווד, נמצא מספר סרטים כמו "אם הודו", "ארדהנה", "ארת'", ו"בומיקה" המשים את האימהות במרכז העלילה. אך בואו נבחן בהרבה שנים האחרונות (מאז 2000) כמה סרטים הצליחו להציג נשים בגיל העמידה.
1. אסטיטווה (2000)
בטול בגילום דמותה של אדיטי, שמיועדת להיות חותנת, הסרט עוסק במאבק שלה כשעברו חוזר לרדוף אותה. לאחר שהיה לה רומן חד פעמי, היא מוצאת את עצמה מתגוננת להחלטות שעשתה כצעירה, ואין לה פחד לדבר על נושאים רגישים כמו עקרות, בגידה ואפילו אונס זוגי. הסרט מקיף את דמותה של אדיטי ומעניק לנשים בגיל העמידה שפע של מחשבה על חייהן הנשואים.
2. לאג'ה (2001)
הסרט "לאג'ה" מספר את סיפורה של מספר נשים, ביניהן אימהות. החברה הפטריארכלית מנצלת את כל האימהות. אחת מהן חוותה הפלה, אחרת מחכה להיות אם, והשלישית נדרשת לשלם את מחירה כאשר בנה מתנגד לגורמים בעלי השפעה. נשים המנוצלות במפורש או באופן יותר סודי יכולות להזדהות עם דמויות אלה.
3. מיטר, חבר שלי (2002)
סיפורה של עקרת בית בודדה השואפת לפתח חברות עם בעלה הוא ישן כמעט כמו תחילת החקלאות. לקשמי, שמגולמת על ידי שובנה, נמצאת בשיח של תרבויות שונות ומחפשת חברה מובנת. היא מוצאת חברה באינטרנט. עקרות בית בודדות יכולות להזדהות עם המאבק הזה לחברות ותשומת לב.
קריאה נוספת:
4. אזה נעצלה (2007)
דיה (מאדרה) חוזרת הביתה כדי לגבור על עצמה ומוצאת את הנחמה דרך תשוקתה, הריקוד. במהלך התהליך, היא מלמדת רבים מהעיירה שלה לרקוד, כולל כאלה שאינן מכונות לרקוד. נשים רבות משאירות את הרגשות שלהן לאחר הנישואין. הסרט מציג שהרדיפות יכולות להפוך להצלחות.
5. אנגלית ונגליש (2012)
עקרת הבית, שאין לה קשר עם העולם החיצון, סובלת מדימוי עצמי נמוך. בני המשפחה והאהובים שלה לעולם לא חושבים שהם תורמים למועקת שלה על ידי הצהרות כמו "היא לא עושה כלום" או "היא לא יודעת כלום". שושי, בגילום של שירידי, היא בדיוק כזו עקרת בית שאפשר להזדהות עמה. היא נותנת תקווה לעקרות הבית בבגיל העמידה על ידי זה שהיא הולכת ללמוד שפה חדשה ומוצאת חברים מכל רחבי העולם.
6. לוח ארוחת צהריים (2013)
בדידות אינה במקרה האיומה של עקרות הבית; ישנם הרבה לבבות בודדים המחפשים חברויות ורגעים אמיתיים של שיחה. חברות פורחת בין שני אנשים בלתי צפויים, אילה (נימראת קואר) וסאגן פרננדס (אירפאן חאן), בשל טעות במשלוח ארוחת הצהריים. המילים שהוחלפו בין השניים מביאות, אם לא משהו אחר, הנאה, תקווה ואומץ לקחת צעד גדול לשני הלבבות הבודדים.
7. גנג של גולאב (2014)
אישה בגיל העמידה יכולה להשתמש בניסיון חייה כדי להיות מנטורית ולהגן על נשים צעירות. בהשראת מקרים אמיתיים, רג'ו (מאדרה) מנהלת את "גולאב גנג", קבוצת נשים המורדת בפטריארכיה.
8. אמא (2017)
הסרט האחרון של שירידי, כפי שמרמז השם, סובב סביב אם בשם דווקי ובת מאומצת שלה, אריה. אנשים הממקמים נשים כחלשות צריכים לחשוב על ההשפעה שיש לפגיעה במשפחה של אישה, במיוחד בילדיה. היא הופכת למסוכנת יותר מטרנטולה פצועה.
9. תמחרי סולו (2017)
כמה פעמים עקרת בית בגיל העמידה תוהה, "האם מאוחר מדי בשביל משהו מרגש עבורי? האם חיי הסתיימו?" הרבה יותר מהצפוי. אבל הזמנים השתנו, ישנם הרבה מקצועות חדשים. עם הביטחון "אני יכולה לעשות את זה", אפשר להתחיל משהו חדש בכל גיל, ממש כפי שסולו (וידיה) עושה.
העובדה שרוב הסרטים הללו הצליחו מבחינה עסקית מרמזת כי להציג נשים בגיל העמידה שנעלמות מהמסך יכולה להיות מועילה לתעשיית הסרטים.