כאשר אתה מוצא את עצמך מתאהב במישהו נוסף בזמן שאתה נשוי, עומדות בפניך שתי אפשרויות: לחשוף את רגשותיך בפני בעלך או לנתק לחלוטין את הקשר עם הגבר השני ולשוב לשגרת חייך. אך מה שצריך לזכור הוא שרגשות מעוותים את שיפוטך ויכולים להניע אותך לעשות דברים שעשויים להוביל לתוצאות בעייתיות.
להיות מאוהבת במישהו אחר בזמן שאתה נשוי זאת דילמה מורכבת. ומה אם רגשותיך לגבר אחר אינם מעוררים תחושות של חרטה או אשמה? האם זה יכול לסכן את הנישואין שלך, גם אם המעשה לא נחשף? או אולי זה ימלא מחדש את חיי הנישואין בקסם ורעננות לאחר תקופה ארוכה של שגרה? קראו את סיפור האישה הזו כדי לגלות עוד.
נשואה אך מאוהבת במישהו אחר
הייתי עסוקה מדי בעבודה, עד שנדמה היה שלא היה לי זמן להסתכל במראה, ונשארתי ללא זמן לגבר אחר. אך רומנים יכולים להיכנס לחיינו בדרכים בלתי צפויות, ואני מצאתי את עצמי מתאהבת בגבר אחר, למרות שאני נשואה. כן, אני מאוהבת במישהו אחר, למרות שמערכת הנישואין שלי נראית מוצלחת.
חיי היומיום שלי מלאים בשגרת monotoni. אני אם, אישה נשואה ומקצועית מצליחה – אני יודעת לאזן בין נישואין לקריירה בצורה יוצאת דופן. כל התפקידים הללו תופסים את רוב הזמן והאנרגיה שלי. החל מניהול הבית ועד לעמידה בלוחות זמנים בעבודה, אני פועלת על הצד הטוב ביותר ומרגישה שאני מצליחה בכך.
מדוע אני כל כך נמשכת אליו?
בעבר, ראיתי בניאוף משהו שניתן להשוות לעבירה של ממש. באיזשהו מקום בתודעה שלי אני עדיין מאמינה שזה נכון, ולכן כאשר הייתי נשואה אך נתונה במחשבות על גבר אחר, סבלתי מהקונפליקט הפנימי הגדול ביותר שפגשתי. הרגשתי שאני מאבדת את הזהות שלי.
אולי זה היה משום שהרגשתי לבד או שנמאס לי מהשגרה המונוטונית, אך כאשר הוא נכנס לחדר והקסים אותי במראהו המהמם ובבגרותו, הרגשתי שמשך אליו. בהסתכלות לאחור, איני יודעת כמה אשמה אני חשה – אני אישה מצליחה ומגיע לי יותר ממה שאני מקבלת. האם מה שאני עושה כל כך לא בסדר?
אין לי זמן לעצמי
כשאני מתיישבת בסוף כל יום ומביטה לאחור, אני תוהה מדוע אין ביממה שלי "אני". זוהי הסיפור של חיי – לא יום ספציפי אחד, אלא כל יום. איכשהו, בין כל ההמולה שנקראת חיים, איבדתי את ה-"אני" היקר לי כל כך. כשאני חושבת על זה, לא היה כל כך הרבה לא בסדר, אך באותו זמן, היה חסר לי משהו שהלך והתרוקן יחד עם הזמן. ה-"אני" האמיתי שלי הלך והודחק על ידי כל התפקידים האחרים שגילמתי במשך כל השנים הללו.
המשכתי להיאבק עם עצמי, שואלת מי אני באמת. רצתי מתפקיד לתפקיד, ולא היה לי אפילו רגע אחד לעצמי. שמעתי את חברותיי מדברות על תחביבים ועל ספרים שהן קראו. הייתי כל כך מותשת בסוף היום, שהתרסקתי למיטה ואיבדתי את עצמי בתוך עולמות חלומיים. אפשר לומר שזו הייתה "הזמן שלי לעצמי".
נמשכתי לגבר אחר
העוני הנפשי הזה נמשך עד שגיליתי אותו. עד אז, לא הבנתי מה חסר לי. עד לאותה נקודה, בחרתי לקטלג את כל מערכות היחסים שלי ולשמור על הגבולות ברורים, בוחרת לבטא את רגשותיי כפי שהם וליהנות מההרגשה של שיתוף את ליבי. אך לא הפעם.
כמה מפגשים, כמה שיחות – והרגשתי את השינוי. הייתי נשואה אך חשבתי על גבר אחר, ויותר מאשמה, הרגשתי קלות וסחרחורת, כמו תלמידה שחווה את ההתאהבות הראשונה שלה. לא הרגשתי כך כבר במשך זמן רב. הרגשתי שזרם אור מנסה לחדור לתוך מנהרת הרחוקות של חיי. כל הדברים בסביבתי השתנו – היה לי קפיצה בצעד, חיוך על שפתיי, קלילות ורצון לאמץ את ה-"אני" החדש שלי.
הוא האיר את חיי
האם ואמא שבתוכי התמודדו עם האישה שבתוכי שהתרדמה. נהניתי מהתשומת לב, מהדאגה ומהרגישות שהגיעו לי – זה הרגיש שונה באופן נעים. אבל האם עליי ליהנות מזה? לראשונה, ראשי ולבי היו באיבה ואני בחרתי להקשיב ללב שלי. רציתי להרגיש טוב עם עצמי לאחר שנים רבות. היו פעמים רבות שבהן הדיון על טוב מול רע הביא למלחמה בתוכי.
אני יודעת שהרבה אנשים עשויים לראות את זה כמושג לא מוסרי – להיות נשואה אך נמשכת לגבר אחר, אבל הוא מגיע עם קסם בלתי ניתן לעמידה והשפיע חלקית עליי. מדוע אני חשה נרגשת מהשינויים הקטנים האלה בי?
אני רוצה להחזיק בתחושה הזו
ההתרגשות והטהור של כך שהרגשות האדירים הללו לא זקוקים לשם ואני רוצה להחזיק בהם. התשוקה שאני חשה בכל مرة שאנחנו נפגשים, שזה לא קורה תדיר, היא בלתי ניתנת לתאר ויש לה השפעה משרה רוגע אך גם לא נוחה עליי.
הרגשות שאני חשה משליכים עליי נטל כבד ומביאות איתן תחושת חופש. וכל זה קבור עמוק בתוך נשמתי. מה שאני מרגישה אליו או מה שהנוכחות שלו עושה לי נשאר בתוך נשמתי. זה הרגיש מוזר, משהו שמעולם לא דיברתי עליו – להיות נשואה אך ללא הרף לחשוב על מישהו אחר.
תמיד חשבתי שברגע שאתה נשוי, חייך הם מעין "סיפור קסום". רגשות לא מבוטאים ומילים לא מפורשות הן מלכודות ואני לא רוצה לשתף – לא איתו, ולא עם אף אחד. כל מה שאני רוצה זה ליהנות מהתחושה החדשה הזו שבה אני הייתי כל מה שחשוב.
אנחנו לא רוצים להעניק תג לשם לתחושה הזו, בדיוק כמו שאני בטוחה שלא אקח את זה לשלב הבא. כך, זה מה שאני אוהבת עכשיו. אני מאוהבת אבל לא נמשכת מינית. זו ההשגחה הרגשית שאני משתוקקת אליה.
מה נחשב לניאוף במערכת יחסים?
מה שהתחיל כמפגשים ופגישות ברשתות חברתיות יימשך כך. לא היו דייטים בשנה האחרונה, ולא יצאנו לסרטים או לטיולים בפארק, אך התקשורת הלא תדירה מספיקה כדי לשמור על הלהבה בוערת.
האם זה נחשב לניאוף במערכת יחסים? האם זו האמת שאני מאוהבת? אני לא יודעת. כל פעם שאני חושבת על הדרך שבה הוא גורם לי להרגיש, קלות העור והפרפרים בבטן שלי מגיעים עם המחשבות. זה כל כך נפלא, אז איך אני יכולה לסווג את זה כניאוף?
מעולם לא שיתפתי אותו ברגשותיי, בניגוד להודאתו על כך שהוא נמשך אליי. אני לא חושבת שפגישה ושהייה עם מישהו שמרגיש אותך טוב עם עצמך, ומישהו שאת נהנית לבלות עמו זמן נחשב לניאוף. אם זה הופך אותי לאדם טוב יותר, האם זה יכול להיות כל כך לא בסדר?
עכשיו אני יודעת מה זה "להרגיש טוב". הקשר הזה עזר לי להכיר מחדש את הנשיות שלי ואת ההרגשה של הרצוי, לא עבור התפקיד שאני משחקת אלא עבור מי שאני. נכון? לא נכון? אני לא יודעת. בכנות, לא אכפת לי. עכשיו, תנו לי לשקוע באושר הזה!
כן, אני נשואה אך מאוהבת במישהו אחר, וזה גורם לי להרגיש כל כך טוב! אין לי אשמת ניאוף ואני פשוט אוהבת את התחושה הזו שמצאתי את עצמי מחדש. מה לא בסדר בזה?