בעידן הנוכחי, מחלת הדיכאון נראית כנורמה בקרב רבים בהודו, כאשר בשנה 2018 זוהי בעיית בריאות נפש עולמית חמורה. רוב המקרים נותרו ללא טיפול או אפילו אבחנה. השחקנית המובילה בוליווד, דיפיקה פדוקון, פתחה את הלב שלה על הדיכאון הקליני שמהו עברה, כולל הסימפטומים שהחלו להתגבר אחרי שקשריה עם השחקן רנביר קפור הגיעו לסיומם.
האם יש קשר בין חרדה לדיכאון?
כן, אומרים מספר פסיכיאטרים ומומחים בתחום בריאות הנפש. אי אפשר להתעלם מתסמיני הדיכאון. מחשבות אובדניות, מחשבות טורדניות ודיכאון יכולים להשפיע על חייו האישיים והחברתיים של האדם, כמו גם על ביצועיו בעבודה, ויש להיות מודעים לכך שההשפעות יכולות להיות ממושכות וההשלכות חמורות. מומלץ לפנות לפסיכיאטר בשלב מוקדם ככל האפשר.
כך התחיל הדיכאון שלי
כאשר אדם עובר מהשלב הקודם של בית הספר לשלב המכללה, הוא מגיע עם חלומות ושאיפות. גם אני חלמתי על עתיד מזהיר. למרבה הצער, הדברים התהפכו כשהתמודדותי עם אכזריות ובריונות החלה כבר מיום הראשון במכללה, בעיקר עקב חוסר ההבנה של אחרים לגבי זהותי המינית. חברי כיתה מסוימים ביקשו ממני להציג התנהגות נשית יותר.
הבריונות וההתעללות התחילו כבר בבית הספר, ובמכללה המצב הידרדר יותר. אנשים פשוט לא התעניינו ברגשות שלי, אך דאגו להוריד אותי.
זכיתי להצלחה במספר תחרויות במכללה שלי ובאחרות, ועבודותיי פורסמו במגזין המחלקתי. אך לא מצאתי שלווה נפשית, אפילו לא לרגע. עיני דומעות כשאני כותב על הימים הכואבים הללו. יש אנשים במכללה שגרמו לי לעשרות טראומות בלתי נמדדות, ואני נאלץ לראותם כל יום ללא יכולת לשנות את המצב.
אני תוהה, כשאני מסתכל אחורה על חיי, על 20 השנים הראשונות שלי, מדוע אני מרגיש שהן היו אסון מוחלט.
אין קשת שתוכל למנוע את האפלה הזו
בעבר הייתי נמשך באופן חזק לפעילויות גאווה LGBTQ, כולל מצעדים וחגיגות. עכשיו אני מבין שזה הכל אשליה. שום דבר לא יכול לרפא את הכאב הנפשי והטראומה הרגשית שאני חווה.
החיים ימשיכו להתנהל בדרכם, ואני אמשיך בעבודתי ובמאבקים שלי. זה כמעט בלתי אפשרי להתמודד בצורה נורמלית עקב הדיכאון שלי, אך אני ממשיך בכל זאת מבלי להתלונן, כי אני יודע שאנשים לא יוכלו לעזור לי. אפילו אם אני משלם למישהו כדי להקשיב לי, הם לא יבינו אותי ויתייחסו לזה בצורה חסר רגשות.
אין לי אפילו אדם אחד שאוכל לומר עליו שהוא באמת אכפתי כלפי. אין לי ברירה אלא לקבל את זה, להתעלם מהכאב ככל הניתן ולהמשיך את שגרת חיי כמו דמות חסרת חיים.
יום מחוץ עם אהובי והזיכרונות שכנראה אשמור לנצח
עלי כתפי הוורדים האדומים היבשים והגבעולים הירוקים מהשביל מחוץ לוויקטוריה ממוריאל נמצאים עדיין בתיק שלי. זה כל כך טהור וקדוש לי, שאני רוצה לשמור את זה למשך כל חיי. לצערי, לא הצלחתי לשמור את הזה שבו הייתי בפעם הקודמת, אתם יודעים על מה אני מדבר!
הרגעים איתך נראים אינסופיים ומלאים ביופי, והזמן כאילו נעלם. אתה המגן האוהב שלי, ובזמן שאתה איתי, אתה יכול להיות חופשי ומתבטא לחלוטין.
מדוע אני שונא את עצמי כל כך? חיים עם מחשבות אפלות ודחפים
נראה כי השנאה העצמית שלי החלה כבר בבית הספר, כשהשנים התשיעית והעשירית היו הקשות ביותר, עם מקרים איומים של בריונות על ידי חברי הכיתה בגלל שהייתי שונה מאוד.
לא הצלחתי להגן על עצמי וזה השפיע על הערכה העצמית שלי. ההישג היחיד שלי היה הציונים הגבוהים במבחנים.
עזבתי את בית ספרי הקודם בשל הטראומה הנפשית שנגרמה לי שם על ידי חברים, מורים ואפילו המנהלת. במשך השנתיים הבאות חייתי בסביבה מאוד מבודדת, ממוקדת בלימודים בלבד, מה שאני מתחרט עליו כיום. מדוע לא הייתי חוצה גבולות כדי ליהנות מחיי עם חברי שם?
ההישג המרשים שלי היה להתאהב לראשונה בחברתי הכיתה הנאה, KD. אך זו סיפור אחר לגמרי.
המכללה הייתה כאוס מההתחלה. במוסד יוקרתי עם אנשים מעולמות שונים, חוויתי הלם תרבותי שלא הכרתי, במיוחד מכיוון שאני מגיע מרקע פשוט. קרסתי בכיתה בפומבי בפברואר 2018, לאחר שראיתי את A בעימות של שלושה אנשים בפאב.
A הייתה הבת שגרמה לי להתאהב שוב, והחיים שלי לא היו זהים מאז. זה שינה אותי, את השקפת עולמי והרס אותי.
עברו כאלף לאחר מכן, והיו לי קשרים עם מספר אנשים. החיים נראים טוב, אך אני לא מזהה את עצמי החדש.
המחשבות שלי על אושר
אושר, רגש חמקמק אך נחוץ, מחזיק בהגדרות שונות עבור כל אחד מאיתנו. עבורי, האושר הוא לא מצב קבוע של אקסטזה, אלא אוסף של רגעים, גדולים או קטנים, שנשזרים יחד ליצירת חיים מספקים.
- אושר הוא אוסף של רגעים: זה לא מצב קבוע אלא סדרת חוויות שמביאות לחיים מספקים.
- מקורות לאושר: חמימות השמש, צחוק של אהובים, רגעים משותפים, סיפוק בעבודה, שגרות נוחות, אתגרים חדשים והכרת תודה.
- אושר הוא תהליך פנימי: טיפוח גישה חיובית, קבלת אתגרים, למידה מכישלונות ומציאת משמעות בחיים היומיומיים הם חיוניים.
- אושר בקהילה ותרבות: ארוחות משותפות, חגים ומסורות תורמים לתחושת שייכות ושמחה.
- אושר הוא מסע: זה על קבלת עליות וירידות החיים ומציאת נחת ברגע הנוכחי.
מחשבות אחרונות
לאלה המתמודדים עם דיכאון כיום, אני מפציר בכם להחזיק תקווה. פנו לעזרה, התקרבו לאנשים תומכים, ותנו עדיפות לרווחתכם. זכרו, אתם לא לבד במסע הזה. עם הזמן, סבלנות ותמיכה מתאימה, תתאפשר החלמה.
בואו נמשיך להעלות את המודעות לגבי בריאות נפשית, לשבור את הסטיגמה וליצור חברה שבה אנשים מרגישים מתוגמלים לפנות לעזרה מבלי לחשוש מהשיפוט. יחד, נוכל לבנות עולם שבו כל אחד יכול לפרוח, נפשית ורגשית.