כששני בני זוג נכנסים למערכת נישואין, הם מחליפים את השבועה "בבריאות ובחולי" מבלי להסס לרגע. כאשר אנו מתחילים את המסע היפה של נישואין ובניית בית יחד, אף אחד לא מצפה שחייהם יתמלאו בבעיות ובמוקשים. הם מצפים שהמשך חייהם המשותפים יהיה מלא בפריחה, כפי שהיה ביום נישואיהם.
לצערנו, אין בנאדם אחד שנישואיו לא חוו את עליות והירידות הראויות להם. הצרות מתחילות לעלות על פני השטח זמן קצר לאחר יום הנישואין. רבים פוגשים קשיים שיכולים לגרום גם לטובים שבינינו לקלל את המזל ולכלות כל תקווה באהבה או בנישואין. נישואין אינם דרך סלולה היטב. האם תוכל לשאת את כל הקשיים והפערים שהאהבה מביאה עמה?
כאשר חברה שלי, וי, טיפלה בבעלה חולה כרוני, היא תמיד זכרה את המילים "בבריאות ובחולי" בראש, והיא נשארה נאמנה להן. המשיכו לקרוא כיצד וי הצליחה להישאר נאמנה לשבועות הנישואין שלה ולעולם לא עזבה את צד הבעל שלה.
בבריאות ובחולי: כיצד החברה שלי נשארה נאמנה לשבועותיה
וי ואני כנראה היינו הצעירות ביותר בקבוצה שלנו. הצטרפנו לארגון לא ממשלתי שעובד עם ילדים עם מוגבלויות זמן קצר לאחר שמעלי הוצב לאנשהו רחוק. משכבר, הייתי נמשכת לוי. היא תמיד הייתה חמה ועוזרת והפיעה האוויר של עדינות שאהבתי.
היא הכירה לי שלושה מעמיתיה שהיא הייתה קרובה אליהם, והחמישה הפכנו לחברים טובים. במהלך ארוחות הצהריים שלנו יחד, חילקנו חדשות אישיות, שיתפנו בשמחות ובצערים, ודיברנו גם על תחומי עניין משותפים.
המפגש הראשון שלי עם בעלה של וי היה במהלך סמינר שאורגן במוסד שלנו. מאוחר יותר גיליתי שהוא היה בגילי, דבר שהפתיע אותי כי הוא נראה מבוגר יותר. הוא הלך לאט עם קידה בולטת, והלך כשהוא נשען על מקל.
כשהבין שאני חברה בקבוצת רכב של וי ומתגוררת קרוב לביתם, הוא הזמין אותי לבוא עם בעלי למשקה. בעלי הוא אחד מאותם רוחניות חברותיות שאוהבים להכיר אנשים, כך שלא יכולנו לסרב. למזלנו, שני הגברים הסתדרו היטב והתחלנו לבקר אצלם מדי פעם.
המבנה החברתי של וי השתנה והשניים החלו להוציא פחות זמן בחוץ בשנים האחרונות, דבר שהוביל לכך שהיא בילתה יותר זמן בבית, חרף האהבה שלה ליציאה.
איפה שהקשיים החלו
וי סיפרה לי פעם שכמה שנים לפני, הם נהנו מהיכרויות קצרות לפני הנישואין לאחר המפגש הראשון שלהם שנקבע על ידי קרובי משפחה. אך העובדה שהוא סבל מהפרעה גנטית מתקדמת הייתה פרט שהוא השאיר מחוץ לשיחה לפני הנישואין.
כאשר שמעתי את זה, חיברתי את הנקודות והבנתי למה הייתה לו קידה בולטת. מאז, הייתי עדה למאבק של וי להחזיק בשבועת הנישואין "בבריאות ובחולי". הסימנים הראשונים למצוקה החלו להופיע כמעט שנה לאחר הנישואין. כשכאביו התחזקו, וי גילתה בהפתעה שבעלה סובל מאנקילוזינג ספונדיליטיס.
מדובר במחלה שמסתובבת במשפחות, והייתה זו מחלה שעברה מאביו. למרות שרוב הסובלים מבעיה זו ממשיכים לנהל חיים נורמליים ומלאים, הוא לא היה כזה. עם הידרדרות מצבו הפיזי, הוא היה מוכרח להפסיק לעבוד ולשהות בבית. עם חוסר הכנסה קבועה, הכסף הפך לבעיה.
נשארים נאמנים לשבועת "בבריאות ובחולי"
בהתחלה היא הייתה devastated , אך היא קיבלה את המצב לאט. היא רציונליזי את זה בכך ש"סכנה בלתי צפויה יכולה הייתה לפגוע בו". לא זכור לי שהיא האשימה את גורלה או שקע בשירות עצמי. כפסיכולוגית מוסמכת, היא התחילה לעבוד במקצועיות בארגון שבו נפגשנו.
בעלה היה בעל כישורים לשוניים מצוינים, והיא עודדה אותו להתנסות בעבודה פרילנסרית – כתיבת תוכן, עריכה – דבר שהוא הצליח בו בקלות. אך יום אחד, לפתע הוא הפסיק מבלי סיבה נראית לעין. עם התגברות הניגודיות, הוא הפך להיות קשה יותר ויותר להתמודדות.
למרות שהיא זכתה לתפקיד מנהלת במוסד שלנו, הוא לא עשה מאום כדי להקל עליה עם אחריות הבית. הוא אפילו סירב לבצע משימות שהיו דורשות רק מעט פיקוח – דבר שהוא היה יכול לבצע בקלות. כתוצאה מכך, למרות ההקף הכבד של עבודתה בשילוב עם שיעורים פרטיים כדי להוסיף להכנסה, היא הייתה חייבת להיות אחראית לבד על הבית.
הבת שהבורכו הייתה מתבגרת אחראית, אך וי ראתה את בעלה משנה צורה לילד עקשן. בעבודתה עם מזג רוחו, היא שיכנעה אותו שוב ושוב. למרות שהומלץ עליו לעבור ניתוח החלפת ירך, הוא סירב בעקשנות במשך שנים.
הוא הסכים רק כאשר מצבו הידרדר באופן משמעותי. הוא יכול היה להשאיר זאת עד שהכול היה מאוחר מדי, כפי שהיו תקלות ורפואה שהם קיוו לה לא התרחשה. מכיוון שוי הייתה נחרצת לגבי כך שהוא יעבור את הניתוח הזה, הוא האשים אותה לחלוטין בכישלונו.
נשארים יחד עד הסוף
נראה כי וי טיפלה בכל דבר, מבלי להזדקק ליום לעצמה. הייתי תמיד מתפעלת ממנה, צופה בה מקיימת שבועת "בבריאות ובחולי" שתמיד נערכת אך לעיתים רחוקות מיושמת. בין מחויבויות בעבודתה ופעילות פרטית בבית, היא somehow הצליחה גם לטפל בבעלה, שהלך והפך קשה יותר להתמודדות.
בהתמעטות ובשנאה, הוא התמדה לעסוק בכל מה שנאמר לו לא לעשות. הוא הפך להיות לא מוכן לתת לה לחיות את חייה. לעיתים רחוקות היו צאתיה של וי אלא להנאה. אך בעידן שבו גירושין מתרחשים על בסיסי זניחים, אפשרות זו לא עלתה על דעתה של וי.
אני לא זוכרת ששמעתי אותה מתלוננת או מתאוננת על גורלה. “לטוב ולרע, בבריאות ובחולי, לאהוב ולכבד עד שכשמותנו ייפרדו,” שבועות שכאלה מוקדמים כאשר שני אנשים נכנסים למערכות נישואין. אלה הם הבטחות שלא כולן יכולות לעמוד בהן כאשר היקום נוגע.
אהבה ונאמנות קלות כשיש טוב. אך התמודדות עם מחלה כרונית של בן הזוג דורשת סבלנות ואכפתיות רבה. עמידות והקדשה עצומה. לא רבים מבינינו מבורכים ביכולת הזו. בעלה של וי היה במיטה כמעט חמש שנים. החודשים האחרונים היו במיוחד כואבים לפני שהמוות הגיע כמפלט רחמים מכאב וסבל. הוא היה בשנות ה-50 לחייו. וי הייתה לצידו כאשר מת. וי היא זו שחשפה בפניי את משמעות המילים "בבריאות ובחולי".