זהו סיפור על כאב והתמדה, על התמודדות עם המציאות הקשה של חברה החושבת לעיתים קרובות כי נורמות פטריארכליות חשובות יותר מאשר אושר אישי. זהו עדות לכוח של אישה המסרבת להיות מוגדרת על ידי הנסיבות שלה, ובמקום זאת בוחרת להתעלות מעל הקשיים, מונעת מתשוקה בלתי מתפשרת לילדיה.
שאלה:
נישואינו מבוססים על אהבה ואנחנו נשואים כבר 7 שנים. משפחתו של בעלי ואמי גרו איתנו. הוריו היו בעלי מזג רגוע אך לא התערבו בעניינינו. אך אחותו של בעלי רוצה כסף. היא מתקשרת לבעלי ואומרת דברים רעים עליי, ומגלה לו כיצד להתייחס אליי כמו לעבד ולהתעלם מדברי. בעלי היה אומר לי לא לדאוג מזה. הוא היה אומר, 'אני לא מקשיב לה, אז מה יש לדאוג? אחותי כזו.'
לא לקחתי על עצמי טיפול בילדים, אמי היא זו שעשתה את רוב העבודה. כשאמרתי לבעלי זאת, הוא ענה, 'אל תדאגי, אני אטפל בזה. אני אעזור אבל לא אבקש מהוריי להצטרף לעבודות הבית.'
עם הזמן, בעלי התחיל להקשיב יותר לאחותו והפסיק לדבר איתי. עברו עשרים ימים, ואז שאלתי אותו שוב, אבל הוא דיבר רע על אמי והשתמש בשפה גסה. הוא אמר שהיא לימדה אותי לריב איתו. נעלבתי וביקשתי ממנו לעזוב. הוא עזב יחד עם הוריו וחזר לאחר חודש. אחרי זה, אחי הציע שכדאי רק אנחנו (בעלי ואני) לחיות יחד עם הילדים כדי שלא יהיו גירויים לריבים. חיינו משפחה גרעינית, אבל לאחר שלושה חודשים, הוא אמר שהוא רוצה שהוריו יהיו כאן איתנו.
הם מדברים بطريقة שמייצרת תחושת נחיתות אצל בעלי. אני עובדת וצריכה מישהו שיעזור לי עם עבודות הבית ולטפל בילדה בת 5 ובילדה בת שנה וחצי. אבל אף אחד לא תומך בי. פתאום בעלי אמר, 'אבי יבוא.' שאלתי, 'איך נוכל לטפל בו?' הוא אמר שהוא ידאג לזה. אמרתי, 'לא, בבקשה, לא שוב. זה רק יגרום לבעיות.' אבל בעלי עמד על כך שהוא יגור איתנו רק אם הוריו יהיו כאן גם. אמרתי לא, והוא עזב אותנו לבד ולפני ארבעה חודשים אנחנו חיים בנפרד.
עכשיו הוא אומר שאני צריכה לבקר את משפחתו ולבקש סליחה. אם אעשה זאת ואקבל שכל הבעיות נובעות רק ממני – אז הוא יחזור הביתה. אך הסיבה להתפרצות שלי היא שאמו תמיד תזכור משהו ותדבר רע עליי בשכונה ולא תתן אוכל הולם עבור בתנו הקטנה. הוא לא מאמין לדברים האלה. עכשיו הוא השתנה לגמרי ותומך רק בהוריו.
לפני הנישואין এবং עד מרץ 2017 הכל היה אחרת. הוא היה מקבל את חסרונות הוריו וביקש ממני להתפשר. אבל פתאום הוא מאשים אותי ואת אמי בכל. הוא אומר שאני חשובה לו אבל הוא במצב אחר. הוא לא מוכן לבוא לייעוץ או לגורם שלישי. הוא אומר שהבעיות נובעות ממני (ממני), אז אמרי זאת, ורק אז הוא יחזור, אחרת תשכחי מזה. גם אם אני אבקש סליחה ואיקח על עצמי את האשמה לכל הבעיות, אם כולם יחזרו, אני אצטרך לעשות מה שהוא אומר ולא שום דבר אחר. אנא עזרו לי איך לפתור את העניין. אני תקועה.
סניגדה מישרה אומרת:
יקרה תקועה,
זוהי סיטואציה מאוד מסובכת. יש מעורבים רבים ודינמיקות רבות. האם מישהו יכול לדבר איתך ועם בעלך בנפרד? אני מציעה שתקחי את הזמן ותחשבי על:
A. מהי טבע הקשר שלך עם בעלך כיום?
B. מה הציפיות שלך ממנו?
C. מה הציפיות שלך מהקשר?
D. מה את מוכנה לתרום לקשר?
E. היכן את רואה את הקשר בעוד 5 שנים?
F. היכן את רואה את עצמך בקשר בעוד 5 שנים?
G. מה יקרה אם תבקשי סליחה והוא יחזור אלייך? מה אז?
אנא עני על השאלות בהתחשב במצב הנוכחי. כמו כן, שקלי התערבות של צד שלישי בעניין. הביני שבעלך אדם בוגר. ביטויים כמו 'הוא תחת השפעה של מישהו' ו'הקשיב להם', הם בסדר כשמדברים. אם הוא אדם בוגר, יש לו דעת עצמאי והכישרון לקבל החלטות בהתבסס על ערכיו. הוא בוחר להתנהג כפי שהוא מתנהג ואף אחד לא מכריח אותו. לא משנה כמה הוא כועס עלייך, הוא גם עזב את ילדיו והלך. גם אם תשקלי שהוא תחת השפעה של מישהו, מה עם האחריות שלו כלפי ילדיו?
את צריכה להיות חכמה ולהגין על עצמך. את גם צריכה לחשוב על רווחת ילדייך במתן להם ביתhappy. והכי חשוב, את לא יכולה לכפות על גבר בוגר לחזור לאשתו וילדיו. גם אם הוא לא רואה שום סיבה כרגע, איזה אפשרות יש לך מלחכות לו או להרפות?
את צריכה לקבל את ההחלטה, אף אחד לא יכול לעשות זאת עבורך.
בהצלחה!
סניגדה
מחשבות סופיות
הכאב שנגרם על ידי גבר שעוזב את אשתו וילדיו תחת השפעת הוריו הוא מציאות מכאיבה שמרבים עוסקים בה. מדובר במצב מורכב המלווה בתסכול רגשי, בגידה ובמשימה קשה של בניית משפחה מחדש. עבור מי שחווה מציאות כואבת זו, זכרו שאינכם לבד.
חשוב להבין שבעוד שהכאב עשוי להיות עמוק ונמשך, הוא אינו מגדיר אתכם או את עתידכם. עם התמדה ונחישות, תוכלו לצאת מניסיון זה חזקים יותר וליצור עתיד מזהיר לעצמכם וליקרים לכם, ולקחת את הצעד הראשון לקראת גרסה מאושרת ובריאה יותר של עצמכם.