סימני אזהרה של מערכת יחסים לא תואמת תמיד ניכרים, אך רובנו בוחרים להתעלם מהם. אם אתה חושב שהמערכת יחסים שלך עם בן/בת הזוג שלך מזיקה או אובססיבית בכל דרך שהיא, יש להתמודד עם זה בצורה נכונה.
אם הדברים יימשכו כפי שהיו עד כה, יתכן שתתאימו זה לזה בצורה כה לא תואמת שעלולה לאבד את התקווה לשקם את הקשר. החוכמה היא לחפש עזרה מתאימה אם ברצונך להציל את מערכת היחסים. טיפול זוגי או ייעוץ יכולים להיות במיוחד מועילים במצב כזה.
מערכת יחסים לא תואמת גובה מחיר
אתה ובן/בת הזוג שלך לא תמיד הייתם לא תואמים. בסופו של דבר, כמעט בלתי אפשרי לייסד מערכת יחסים במקרה כזה. אך במהלך הזמן, הבדלים מסוימים והטרדות עשויים ליצור מדריך ביניכם.
סיפור של זוג שאיבד את הלהבה במערכת היחסים שלהם והפך במהרה ללא תואמים, כי האישה הייתה אובססיבית ותמיד רצתה להיות במרכז תשומת הלב, הוא הוכחה לכך.
כולם מסתכלים עליי!
אם הדברים לא התנהלו כפי שהיא רצתה, היא ודא שכל דבר ייגמר כרצונה – אפילו במחיר אושרם של אחרים.
“זה כלום. במכללה היו לי ארבע הצעות מבחורים כל שנה.”
הייתי צריך לראות בכך סימן אזהרה לגבי נטיות הנרקיסיסטיות שלה. זה התבטא במאבק באי רצון ממערכות יחסים עם גברים וכלפי הרגשה שהיא המטרה לכל רומיאו ברחוב ששר שירים גסים, שכל אחד מהם הגיע עמה כאשר היא לבדה.
היא הייתה אחת מאותן נשים שהתאגדו עם חברים כדי ללכת לשירותים או למכונת המים, מחשש להתייחסות לא נאותה או לגישה של בחורים מבוגרים. נשים אחרות שונאות את זה, אבל بالنسبة לבחור כמוני, שמסתיים תמיד באזור החבר או האח, נשים כאלה הופכות לשומרי ראש טובים.
כשלא הבנתי, הייתי קונה לה ארוחת בוקר, מסיים לה מצגות והייתי זמין לכל מה שהיא צריכה. עם הזמן, התברר לי שיש לה תחושת זכות שהייתה לי חובה כלפיה. הייתי צריך לדעת אז שהקשר הזה לא מתקדם לעבר מקום טוב ועשוי להיות אף מזיק.
כשהתחלנו לצאת, הציפיות של מונישה הפכו ליותר גרנדיוזיות. ביום ההולדת שלה, לא היה לה טוב עם עוגת שוקולד לשניים ושובל פרחים. היא קיפלה את פניה, עשתה התקף זעם מפואר ולא העלתה בדעתה להזכיר לי על המסיבה של נמרטה, חברתו של סומנט, שהעביר לה לאחר שעות העבודה. סומנט צריך לקבל מכה על כך שקבע רף כזה.
אני הרגשתי מכובד שהיא insegura לגבי אהבתי
אם היה דפוס נרקיסיסטי בהתנהגות שלה, לא הבחנתי בכך כשיצאנו. שמתי לב שהיא אף פעם לא פינקה אותי בג'סטות גרנדיוזיות. עם זאת, היא הראתה את אהבתה דרך אובססיביות קיצונית.
מעניין לציין, שהרגשתי טוב עם זה, כאילו אני חשוב לה והיא חסרה ביטחון לגבי אהבתי כלפיה. היא כמעט לא הייתה לה חברות; כל המוקד שלה היה עליי. היא הייתה זורקת דמעות רבות כדי לגרום לי להרגיש אשם כשאני מתכנן עם חברים, ולבסוף, התחלתי להרגיש שאני לא הוגן כלפיה על כך שאני נמצא עם אחרים.
חתונתנו הייתה אירוע מפואר כי, לפי דעתה, היא הייתה זכאית לזה. היא חשבה שהיא מגיע לה את כל העולם ושהכל צריך להיות מוצג לה על מגש של כסף. הייתי בדיוק ההפך. רציתי לשמור על דברים פשוטים.
זוהי תכונה אחת שגרמה לנו לא להיות תואמים, אבל לא עמדתי מולה. בדיעבד, הייתי צריך לשים את הרגל שלי ולהשמיע את דעתי.
החודשים הראשונים היו נפלאים. מונישה נכנסה ובחנה את חיי. היא בחרה את הבגדים שלי, היא החליטה שהיא זכאית לארונות גדולים ומרווחים יותר ואני נזרקתי להשתמש בארון החדר לאורחים. אבל הייתי מאושר, כי היא דאגה לצרכים שלי ושמרה על בית מושלם.
היא ציפתה לשלמות ולקחה את הדרך המוסרית כאשר נפלתי או פגעתי בבית שלה. היא בחרה את הסרטים שצפינו בהם, את המוזיקה ששמענו ואת המקומות בהם חופשה עשינו. מונישה באמת האמינה שזו מה ששנינו רוצים, ולא רק מה שהיא רוצה.
היא החליטה איך אנחנו חיים את חיינו
עדיין היא לא הייתה מרוצה. היא פגשה את אשת הבוס שלנו, סוציוליטית שחיה את החיים הטובים. מונישה דמיינה שזה שיא ההתפרקות, והיא עזבה את עבודתה. היא החלה לבלות את ימיה באירועים חברתיים. בהסתכלות לאחור, הבנתי שהיא מעולם לא הייתה אדם עובד קשה, אלא אהבה להתפנק, ולכן היא וויתרה על הקריירה שלה.
היא החליטה מי מהחברים שלי היה בעל אופי חשוד, מי היה השפעה רעה או אגואיסטית, מי אשתו הייתה מחוץ לליגה שלה ונחשבת לכן לא ענתה על החברות, ומי ניסה לשבור את נישואינו.
היא הניחה שהיא יכולה לקבל החלטות כאלה בשבילי. הייתי נפגש בסוד עם חברים כי הייתי מתבייש להודות שהיא יצרה רווח בינינו. עד כמה זמן יכולה מערכת יחסים להימשך כך לפני ששני הצדדים יהפכו לחלוטין לא תואמים?
היא לא אהבה את הורי ואת אחותי. זה התרקם לאט. זה התחיל בדברים קטנים. למשל, כשהבאתיי סארי לשתיהן, לה ולאמא שלי. היא הרגישה כפגע שכך הייתי מוכן להוציא עליה כסף. היא גם התעצבנה כשקניתי שעון לאחותי.
מונישה אהבה להיות במרכז תשומת הלב, לכן היא לא אהבה לחגוג את יום האם עם אמי לפני שהיא עצמה הפכה לאם. אלו היו סימני אזהרה אובססיביים שלעולם לא הייתי צריך להתעלם מהם.
בשלב זה, אנשים החלו להציע הצעות. לא לקחתי את דבריהם התקפים מאוד בחשבון.
נקודת השבירה האמיתית
עם זאת, כאשר היא הפכה לאם, היא הייתה אם מסורה. כל כך מסורה, עד שהרגשתי שהילדים שלנו עלולים להיות חנוקים באהבתה. עם זאת, התעלמתי מכל היבט של הנרקיסיזם שלה, כי היא טיפלה בהם מצוין. הילדים, בתורם, השתעשעו בה ואני דחיתי את התחושה שהם אוהבים אותה יותר ממני.
כאשר היא עשתה אחת מהזעמים המפורסמים שלה, היא לא מהססת לשבור חפצים. עם זאת, היא תמיד העיפה את הדברים שאינם ניתנים לשבירה או שאין להם ערך. המשחקים או נעלי הפלסטיק של הילדים כשהיו מפוזרים, צלחת מתכת או סט של כוסות מכוערות שחבר שלי נתן לנו.
למרות שניסיתי לא לשייך יותר מדי משמעות לזה, הכעס שלה לעיתים קרובות הפריע לי והציב אותי על סף חשש האם היא תהפוך לבד לאובססיבית כלפי ילדינו.
בליל שישי אחד, עבדתי על מצגת. היא החלה להתלונן על הגעת ההורים שלי לביתנו למשך חודש בגלל שיפוצים בביתם. התעלמתי ממנה, אמרתי שצריך לסיים את העבודה שלי, אבל האמת היא שלא רציתי לבזבז זמן ואנרגיה על עוד תוצאה מוחצנת.
כפי שכבר קרה, היא בכתה כמעט כל השבוע הקודם כשסכמתי עם ההסכם עם הורי. חוסר התגובה שלי להתפרצות שלה לא הסכים לה. לפני שיכולתי להבין את השינוי במצב רוח, היא הרימה את הלפטופ שלי והעיפה אותו מחלון הקומה השישית.
הגעתי לנקודת רתיחה – אז ידעתי שאין לנו התאמה. כדי להציל את מערכת היחסים שלנו, היינו צריכים טיפול.
לא נוכל להמשיך כך
זו הייתה הקצה האחרון. בפעם הראשונה, הרגשתי זעם אמיתי. זה היה כל כך הרבה שאני חששתי שאעשה משהו שאחר כך אצטער עליו. לכן, ארזתי את המזוודות שלי, לקחתי את הילדים ועזבתי, כי שנאתי את הרעיון שהם יהיו עם אובססיבית.
בדקנו במלון ונשארנו שם כדי להתקרר. כפי שקרה תמיד עם היא, היא קלטה את דעתה תוך כמה שעות. היא התקשרה אליי מספר פעמים ושלחה הודעות רבות עם התנצלות נלהבת. עם זאת, אני סירבתי ליפול בפח.
עד ערב יום ראשון, חזרנו הביתה, כי הילדים היו צריכים לשוב לחיי היום-יום. התקיימה שיחה ארוכה. האם אנחנו מאושרים אחד עם השני? מה יקרה עם הילדים אם ניפרד? שאלה זו הפריעה לשנינו.
לכן, שידלתי אותה שעלינו לפנות לייעוץ. היא הסכימה בשאט נפש וכך הגענו עד כאן. אני תוהה אם המפגשים יעזרו. אחרת, אני לא אהסס לסיים את הנישואין הללו.