איך להתמודד כאשר הילדים עוזבים את הבית ואתם נשארים עם קן ריק?
כשהילדים גדלים ועוזבים את הבית, ההורים חווים רגשות מעורבים. מצד אחד, יש שמחה על כך שהילד התבגר וממשיך הלאה, אך מהצד השני, החלל שנותר יכול להיות כואב ולהשאיר תחושת ריקנות ועצב. תופעה זו נקראת סינדרום הקן הריק. זהו חלק נורמלי מהחיים. עם הזמן, ההורים לומדים כיצד להתמודד ולעבור לשלב הבא בשמחה, מחכים לרגעים היקרים כאשר ילדיהם יבואו לבקר בחגים.
בדרך כלל, נשים הן אלו שנפגעות יותר מהתופעה, ולעיתים זה עלול להיות חמור יותר עבורן. המחשבה על כך שהילד עזב מותירה אצלן תחושת אובדן ועצב. זה קורה במקרים שבהם היא הייתה משקיעה יתר על המידה בילד ולא ניסתה לדאוג לעצמה או לבנות חיים עצמאיים. לפעמים, הילד הוא המקלט היחיד שהיה לה לאורך חייה, ועזיבתו יכולה להיות הרסנית.
בנוסף, גברים, בעיקר מתפקדים כאורח החיים בעבודה, אינם מעורבים כמו הנשים בגידול הילדים בשוטף, ולכן חייהם לא נפגעים באותה הדרך. יתרה מכך, גברים בדרך כלל לא מבטאים את רגשותיהם כמו נשים, וכך עלולים לעכל את הצער בתוכם, בעוד שנשים מוצאות את זה קל יותר לשתף את מחשבותיהן וכאביהן.
נישואין רעים מחמירים את הסינדרום. כאשר בני הזוג אין להם הרבה במשותף, הילד הוא זה ששומר את הקשר ביניהם. עם עזיבתו של הילד, הם נאלצים להרגיש את הקיום של השני בצורה יותר בולטת. בצורה זו, רמת הסכסוך בין בני הזוג עלולה להיות גבוהה, גם בשלב זה של חייהם, כאשר הם בני חמישים ומעלה. לעיתים קרובות, הם הילדים הבוגרים מביאים את ההורים לייעוץ זוגי.
הלך לעד
בנוסף, כיום הורים רבים מבינים שבגלל מחסור בהזדמנויות בערים שלהם, הילדים שלהם לא יחזרו הביתה. בעבר, מערכת המשפחה המורחבת סיפקה חום ושותפות לכולם במשפחה, וכשחבר אחד עזב, נותרו שאר בני המשפחה. כיום, לאחר שהילד עזב, חדרו ריק, ספריו ומאכליו האהובים מהווים תזכורת כואבת לכך שהם לא יחזרו. עזיבה זו היא קבועה, ויש לכך השפעה רבה על ההורים.
עם זאת, הורים רבים מצליחים למצוא את הדרך לנצל את התקופה המאתגרת הזאת. כל זוג עובר תהליך שבו הם מרגישים ריקניים ועצובים; זהו מצב טבעי. אך בשלב זה הם מתחילים פרק חדש בחייהם. הם מתחילים לעסוק בפעילויות יחד; נהנים מהחיים החברתיים; מתאמנים יחד, הולכים לסרטים, טיולים, חופשות ולוקחים חלק במקומות שמעניינים את שניהם. הקשרים החדשים והזמן המשותף הם חוויה נעימה ועוזרים להם להתמודד עם הריקנות ולהמשיך הלאה. לפעמים נשים יוצרות קבוצת חברות ויוצאות יחד בערבים או לחופשות.
ההתרכזות בחברים היא דרך נוספת שבה נשים מתמודדות. עם בני הזוג, חברים או לבד; זוגות רבים מחליטים ליהנות מהחיים בצורה הטובה ביותר. בלי הרבה אחריות, הם יכולים להקדיש יותר זמן לעצמם, ליהנות מהחיים, לשנות תחביבים כמו ריקוד או מוזיקה, לטייל, לכתוב, לעסוק בצילום, תיאטרון… הם מגיעים להבנה שעליהם לשמור על שמחתם, וזהו גישה בוגרת!
הטיפים הבאים יכולים להנחות זוגות כיצד להתמודד עם עזיבת הילדים:
1. היו מוכנים
בחלק מהמקרים, ההורים, במיוחד האמהות, מתקשות להתמודד ונופלות לדיכאון חמור שמחייב טיפול. ישנן דרכים רבות להתמודד עם סינדרום הקן הריק, אך הדרך היעילה ביותר היא להתחיל לתכנן שנים לפני שעוזבים, כאשר הילדים בני 14-15. עזיבת הילדים אינה דבר פתאומי; כולם יודעים שהם ימצאו את דרכם בסופו של דבר.
2. הילדים צריכים לישון בחדרים שלהם
ישנם משפחות רבות שבהן הילדים ישנים בחדרי ההורים גם כשהם בעלי חדרים משלהם. זו אינה פרקטיקה בריאה והיא דומה לכך שהרצועה המחברת בין הילד להוריו לא נותקה. זה נמשך עד שהם עוזבים את העיר ללמוד או לעבוד, אך גם כשישובו הם יתמקמו בחדרי ההורים. ההורים חייבים ללמד את הילדים לישון במיטותיהם, בחדריהם, כשהם צעירים.
3. הימנעו מגידול יתר במאה ה-21
גם כשהילדים בני חמש, הם יכולים לדאוג לצעצועים ולספרים שלהם בדרכים קטנות. מגיל שמונה עד עשר, הם מסוגלים לנהל את הצעצועים שלהם, חדריהם, הכנת שיעורי הבית והכנה של תיק בית הספר ליום המחרת. יש לאפשר להם להיות עצמאיים; הורות יתר מחמירה את התלות ומעבירה להורים תחושת ערך לא מדויקת אשר תתמוטט כאשר הילד יתבגר ויעזוב.
4. עוסקים במה שאתם אוהבים
תחילו לעסוק בפעילויות שתמיד רציתם לעשות אך לא יכולתם בשל מחויבויות בבית ובמשפחה. כיום ישנן הזדמנויות רבות, ואין ספור דברים שניתן לעשות מהבית. אפשר לעסוק בפעילויות מהשעה הראשונה ועד לשעה האחרונה של היום.
5. התמודדו עם הפחד
עוד דבר שמגביר את הלחץ אצל ההורים הוא כאשר הילדים עוזבים לא רק את הבית אלא גם את המדינה. ההורים דאגו לכל צורך קטן של הילד, ועכשיו הוא מצוי על אדמה זרה וצורת חיים חדשה. החשש כיצד הילדים יתמודדו מרמז על דאגה נוספת. נוסף לכך, עולה חשש לגבי הבטיחות של הילדים מול התקפות טרור. דאגה כללית זו לגבי בטיחות ילדיהם משתקפת בצורה משמעותית.
מחפשים ייעוץ
במידה שיש קושי רב להתמודד עם הכאב, כדאי לשתף את הרגשות עם בני הזוג, חברים או משפחה. לדבר על הבעיות בקול רם הוא מועיל. אם לא מצליחים להתמודד, יש לפנות לייעוץ; זה בהחלט יכול לעזור בהקלה על הכאב.
מחשבות סופיות
מעבר לקן ריק הוא תקופה משמעותית ולעיתים רגשית עבור הורים רבים. הדאגה הכללית לגבי בטיחות הילדים גוברת, במיוחד כאשר ילדים עוזבים לא רק את הבית אלא גם את הארץ. הורים שדאגו בקפדנות לאחרים עשויים לחשוש מיכולתם להתמודד עם סביבות חדשות וכישורי חיים, והדאגות המוגברות מהאיומים האפשריים רק מוסיפות ללחץ שלהם.
ד"ר מוקרג'י, בוגר תואר MBBS, DPM, MRCPsych (לונדון) לאחר שצבר 7 שנות ניסיון בבריטניה, הקים את מרכז "Crystal Minds" המפורסם, מרכז לרווחה נפשית (עם צוות רב תחומי המציע מגוון רחב של שירותים פסיכיאטריים ומחקריים לכל קבוצות הגיל) בקולקטה.