בחירה באדם אחד, מחויבות אליו ובניית חיים משותפים – בית, ילדים, עבודה וכדומה, תוך כדי יצירת קשרים חברתיים ותחושת ביטחון, והקמת יקום קטן בתוך היקום הגדול – אלו הם יסודות הנישואין עבור רובנו, לפחות בתיאוריה.
נישואין הם בית, גם אם הם דורשים פשרות עבודה, כפי שמסבירים לנו העיתונים והתרפיסטים. עבור היצורים החברתיים שאנחנו, הנישואין סיפקו לנו מודל פונקציונלי, ארגנו את חלוקת העבודה במשפחה, העניקו מסגרת לגידול ילדים, והציבו מתווה כלכלי של העברות רכוש ופיננסים, בנוסף למתן מקלט רגשי דרך רעיון החיים המשותפים. חלק מהותי, הוא המסגרת החוקית להנאות הפיזיות שלנו.
אנחנו כל כך מחויבים לרעיון הנישואין, עד שכאשר מישהו עובר על הנורמות שלו, הוא נתפס כאדם טועה או פשוט לא בר מזל. אדם ללא זוגיות נתפס ככזה שגופו גזר עליו את הגזרה! בזמן שהנישואין, במובן מסוים, הם מוסד שימושי שמעניק מסגרת לתמוך בעסקי החיים המורכבים, הם גם דורשים הרבה בתמורה. כמו הקורבנות למען האלים, כך הנישואין מוסיפים ל-'אנחנו' על חשבון ה-'אני'.
וה-'הרחקה' אינה נתפסת כמובנת מאליה, אלא כאילו מדובר במשהו שולי או פוגע. אנו מוקפים בהודעות על יתרונות הקשר בלבד. ראו את תעשיית המיליארדים המוכרת לנו אושר ומשמעות דרך אהבה ונישואין. ישנן סוכנויות ושירותים המיועדים להסדיר את הסדקים, ומנגד ישנן גם שפע של האשמות וכלבים על אנשים שמדברים על תחושותיהם מהקשר.
הפחד מהלעג והזנחה, החל מחברי משפחה ועד לשומרי החוק, הדת והחברה, מחייב אותנו לדחות את הספקות ולהסכים, גם אם מאחורי הדלתות הסגורות אנו עשויים לעשות מה שנחוץ כדי להתמודד. כולנו יודעים, ושואלים את עצמנו, מה יקרה אם יתגלו סודותינו!
ישנם עלויות, יומיומיות, שהנישואין גובים, בין אם נשמעים לכך ובין אם לא. הן עלולות לקחת מאיתנו, לפעמים מעט ולפעמים רבות, בין אם אנו סוחרים את זה או לא. מה שהקשר נותן חיוני, אך מה שהוא לוקח גם הוא גזירת חיים בסיסית!
מאחורי הנישואין, הגישה בין בני הזוג מוגבלת. כמו כן, ניתן לפתח אינטימיות עם אנשים מחוץ לקשר, אם כן כאן אני מתייחס לאינטימיות ברמה רחבה, כולל היבטים רגשיים, מנטליים ורוחניים ולא רק פיזיים. אנחנו, כקבוצה חברתית, באופן מאוד ממשי, מתרחקים ממעבר לחברי המעמד אם נזהרים מהקשרים העמוקים.
חשבו על מה שאבד כשמעבירים חלקים מעצמנו שלעיתים מתגלים בתגובה לקשרים עמוקים עם אחרים. תארו לעצמכם את הצמצום והקושי של קשרים מוגבלים שגורמים לשיעמום, את האנרגיה שאינה מנוצלת ואת הכאב שבגידה.
עובדה היא שגם השקעה רבה מדי של אנרגיה, זמן ומשאבים בעצמנו נתפסת כהתנגדות לקשר, ודבר זה במובנים רבים סותר את המהות של להיות בן זוג או אדם משפחתי טוב. היכן ומתי עלינו להעלות את הסתירות שאנחנו חווים יום-יום, בין אם בלבנו, בגופנו או במחשבותינו?
אהבה אמיתית נמשכת לנצח. בני הזוג שלנו מספקים את כל הצרכים שלנו. יש בנו משהו לא מוסרי אם אנחנו נמשכים לאחרים. מונוגמיה היא המדרגה גבוהה של התפתחות. נרצה את מי שאנחנו אוהבים!
הספר שאני עוסק בו מעלה שאלות על הנורמות הללו. זהו חקירה של הגורלות של רומנטיקה, מין, אהבה והנטייה בגדל ולבגוד בקשרים ארוכי טווח. האם רומנטיקה ותשוקה עוקבים אחרי קו ישר כמו שטוענים לנו? האם יש בידו של כל אחד מישהו לדחוף את עצמנו לאהבה נצחית ושכל השאר יתנהל בסדר?
קריאה נוספת:
האם מותר לפעמים לשנוא את האדם שאותו אנו אוהבים? האם מוסד הנישואין מתואם עם האינסטינקטים שלנו? האם אנו באמת עשויים להיות מונוגמיים? האם זה פשוט כמו שהפרסומות מציגות? האם לרכוש את האדג' המפורסם או את התרופה לשיפור התשוקה, תכשיטים או ארוחת ערב רומנטית מפוארת? אם אנחנו נמשכים לבית זול, האם זה מדבר על כך שלא אהבנו את בן הזוג שלנו או להיפך? האם הדברים כל כך פשוטים ועקביים?
הסקר שכתבתי מתעסק במיטה של הנישואין. מכיוון שהמיטה נמצאת בתוך חדר השינה, זה כמעט בלתי אפשרי להבין באמת כיצד בני הזוג מתקשרים זה עם זה במבנה החברתי הנוכחי. גם אם המין הוא מעשה פרטי, הנורמות שלו נטועות שוב ושוב דרך מגזינים, כמו כמה פעמים זה נחשב כרגיל, מה נחשב כרגיל, גודל פיזי, ליבידו נשי מול גבר וכו'.
לאחר ראיונות עם שלל תרפיסטים, סקסולוגים ויועצים, התחלתי לראיין פנים אל פנים כדי להבין את ה-'למה' של הנתונים. כך נדמה כי אנשים אינם חופשיים להיות כנים כפי שהיו יכולים להיות, אם היו להם אנונימיות. פחד השיפוט והלעג גדול על יצירת ההזדמנות לשתף אמת קשות.
עם זאת, כמה מרגש וברור שאנחנו קוראים לעצמנו, בעיה רחבה קיימת, בלבול, קונפליקט סביב אהבה, מין ונאמנות בקרב זוגות עירוניים. לעיתים קרובות הדברים הללו נדחקים מתחת לשולחן כדי לשמור על המצב הקיים – ילדים, שקט בבית, פרודוקטיביות בעבודה וכו'. אך המחאות הללו דולפות החוצה ואם לא ניגע בהם, הן עלולות להרוס את היסודות של שמחה ושלום שאתה מעורר. לפעמים, זה מאוחר מדי. הסקר שואל אתכם שאלות על המיטה של הנישואין, זה לא אמור לקחת מכם יותר מכמה דקות, אך בהחלט יישאר איתכם ימים ויגרום לכם לחשוב על כל מה שלקחתם כנכון או שהייתם נאבקים בו.
אחד השאלות בסקר שלנו היה, ‘האם בן הזוג שלך מאושר מהחיים המיניים?’. בסך הכל, 53% ענו לא ו(גרוע מכך), ‘לא יודע’ חמש שאלות מאוחר יותר, שאלתי, ‘אם וכאשר יש בעיה בחיים המיניים שלך, האם פנית לסקסולוג או יועץ?’ 93% נמנעו. ואם בת זוגם יפול לתוך איזו סטייה או רומן, הסיכוי שהאנשים שלא פנו יכנסו למכה של בהלה, תדהמה והתרגשות, הוא עצום. הסקר מעלה שאלות בנוגע למה שחשוב באמת ואיך אנחנו מתייחס לכך. רופא שפגשתי לאחרונה אמר ‘בדוק את רישום שירות הרכב של אנשים, הוא מתעדכן, שאל את עצמם אם יש להם נתונים על בריאותם, ותשובה לא תצא!’
הסקר מעלה תלונן על כך: ‘האם אי פעם היה לך קשר מחוץ לנישואין?’ על כך הייתה תגובה: ‘אפילו הקשרים הקטנים ביותר עם גברים אחרים עושים אותי מאושר יותר’. זה הביא אותנו לשאלות עמוקות יותר: האם נכון שהליבידו הגברית חזק יותר לעומת הליבידו הנשי?
שאלוני הסקר לא ביקשו את שמך או כתובת הדוא"ל שלך. הוא שומר על פרטיות וחשאיות חייבת ללא קשר בין תשובותיך לבין זהותך.
רק תשובותיך יירשמו.