יוצאים מהארון: 4 סיפורי יציאה מהארון של גברים גאים

היציאה מהארון כהומוסקסואלי היא לעיתים נדירות משימה קלה. לעולם אינך יודע למה לצפות – האם ההורים שלך יזדעזו, האם החברים שלך יתמכו בך, או שמא תהפוך למטרה לחקירות מצחיקות מצד כיתתך או עמיתיך לעבודה.

יתרה מכך, במקום לקבל תמיכה ואהבה, אתה נתקל בשאלות מוזרות וחסרות כבוד. שאלות בנוגע להעדפת מין, אקטים מיניים ורבים אחרים, אשר לעיתים קרובות גם אנחנו עצמנו לא הפסקנו לחשוב עליהם. ואם התלבטנו בכך, זו לא עסקת של אף אחד אחר.

רוב הסיפורים על יציאה מהארון אינם מתרחשים כפי שהיינו מקווים. התהליך הוא משמעותי מאד עבורנו האישית, כמעט כמו לידה מחדש והחזרת עצמנו לעצמנו. עם זאת, איך שאנו בוחרים לספר את הסיפור שלנו הוא דבר אישי ועדין, וישנן דרכים רבות בהן אנחנו מבקשים לעמוד על שלנו וללכת בדרך שלנו.

איך לצאת מהארון כהומוסקסואל

היציאה מהארון הייתה תמיד דרך להודיע לאחרים על המיניות שלך. כמובן, שאף אחד לא 'יוצא מהארון' כאשר הוא סטרייט, כי זה הרי נחשב ל"נורמלי", מונח נוח שמעסיקים רבים משתמשים בו. לעומת זאת, היציאה מהארון היא דבר אישי מאוד עבור אנשים מהקהילה המגוננת.

זה לא בהכרח מעשה של כפייה, אלא יותר כמו אקט של הודעה לאחרים. כאשר מישהו יוצא מהארון כהומוסקסואל, זהו מסר של "כן, אני שונה וזה בסדר להיות כך". ideally, האדם היוצא לא אמור להרגיש לא נעים, אולם זה אינו כך עבור רבים שנאלצים להתמודד עם תגובות קשות. רבים מאיתנו גם נתקלים בשאלות מגוחכות שמוסיפות לתחושת האכזבה.

שמעתי הרבה סיפורים על יציאה מהארון, ויש כמה שאשמח לשתף כאן. קראו את הסיפורים והעדויות הבאות, שנאמרות במילים של המגוללים עצמם, ואולי תבינו מה זה לנהל רגע אישי כה משמעותי.

כווולוג, השתמשתי ב-YouTube כדי לצאת מהארון

בעבר, הייתי אדם ביישן שאהב לדבר על סרטים עם אנשים שלא באמת מתעניינים בי. הרגשתי לבד, ותמיד היה לי את הדחף לדבר על קולנוע. אז התחלתי ליצור סרטונים ב-YouTube, שזכו לחשיפות נאות ואוהדים אהבו אותי כשדיברתי על סרטים או נושאים כלליים.

עדיין לא הייתה לי סיבה ספציפית לצאת מהארון, כיוון שלעולם לא חשבתי שזה חיוני. חייתי את חיי כפי שרציתי ונתתי לעצמי מקום רחב ליצירתיות. החוסר בתקשורת ביניי לבין העולם קשור לתחומים מסוימים, והתחלתי ללמוד דרכים להיות יותר שקוף. הבנתי ששקיפות תסייע לי להיות אמיץ.

אחת הדרכים שחשבתי לצאת מהארון הייתה באמצעות YouTube. הקלטתי סרטון וערכתי אותו בעצמי. זה הרגיש מגוחך בתחילה, והייתי חרד. לאחר מכן, יצאתי למוזריה ושלחתי את הקישור לסרטון לכל חברי ומשפחתי. והשאר – היסטוריה.

אני הודעתי על כך באמצעות קישור לבלוג בפייסבוק

אני אוהב לכתוב בלוגים ותמיד הייתי קורא נלהב. הבלוג שלי דיבר לרוב על ספרים, סרטים ומוזיקה. הייתי חובב תרבות הפופ. אהבתי בנים ולא חשבתי שזה משהו שצריך "להסתיר". החלטתי על דרך יצירתית לצאת להוריי ולחבריי.

כתבתי מכתב פתוח בבלוג שלי ושיתפתי את הקישור בפייסבוק. הזמנתי את חבריי לקרוא אותו. ההתקבלות הייתה ברובה חיובית, אך זה לא ממש היה משנה. לא חיפשתי הכרה, רק רציתי לומר משהו שהיה צריך להיאמר.

כבר קשה מספיק לחיות בתוך קהילה הטרונורמטיבית והייתי צריך לעמוד על שלי. עשיתי זאת ואני שמח על כך. אני אוהב את חבריי והם אוהבים אותי גם. אני מרגיש מצוין שיצאתי כך. איך לצאת להוריך, אתה תוהה? השאר את זה לאינטרנט.

קיבלתי תגובות מאוד שליליות כשיצאתי

המושג של בנות שאוהבות בנות הופך על ידי גברים למשהו שגורם להם לחשוב שהמין הוא כמו טי-שירט שניתן ללבוש ולהסיר לפי נוחות. ידעתי שאקבל הרבה תגובות קשות מהאם אצא כהומוסקסואל. להיות אישה זה קשה מספיק, ועכשיו גם אישה קווירית?!

מאז שהייתי ילד, הייתי עסוקה בשאלה איך אפשר לדעת אם אתה הומו. שמעתי על הומואים ולסביות רבות בבית הספר והייתי תמיד סקרנית לגבי זה. מאז שהייתי בת 13, ידעתי שאני שונה אבל לא הייתי בטוחה באיזה אופן. עם הזמן, קיבלתי את מיניותי לאחר שאין לידי חברה ומאוד התמודדתי עם איך לצאת לחבריי ולמשפחתי.

לא הייתי בטוחה כשהחלטתי לצאת אבל עשיתי את זה בכל מקרה. עשיתי פוסט ארוך בפייסבוק ויצאתי בפומבי. כולם, מהמשפחה שלי ועד לחברים שלי, התחילו להגיב. אפילו קיבלתי שיחות טלפון. אמי התחילה לצרוח עליי כי היא הייתה לגמרי מבולבלת, אבל עברתי דרך הסערה הזו.

הייתי מרדנית ולא נרתעתי מי מי שאני. עשיתי מה שהרגשתי ואין לי ח regrets

הדברים קלים יותר עכשיו, אך היציאה הייתה נושא קשה. אני הומו ואני יודעת שזה בסדר. הבנתי שאם אתה מתמודד עם איך לצאת מהארון כהומוסקסואל, אין דרך "נכונה" או "לא נכונה". חלק מהאנשים ישפטו וחלק מקבלים ואתה צריך לחיות עם השניים.

למה אני כל כך אוהבת את משפחתי

אני אוהבת את משפחתי ואנחנו תמיד שוחחנו על הכל בגלוי. מפרטים פוליטיים ועד בעיות מגדר, אנחנו מדברים הרבה. מעולם לא הרגשתי שהמשפחה שלי הומופובית. לכן, חשבתי להזמין את משפחתי לארוחה ולצאת להם למקום נעים.

זה לא היה רק המניע הזה, כי חשבתי שזו אחת הדרכים היצירתיות לצאת להורים שלי, ורציתי לעשות זאת. עשיתי זאת כאשר המלצר הפסיק להגיש והמשפחה שלי ענתה ואמרה, "אנחנו יודעים", וכולנו פרצנו בצחוק. "ידענו מאז שהיית בכיתה ד', זה תמיד היה כל כך ברור," אמרה אמא שלי.

נהניתי מאוד ביום הזה ואני שמחה שיש לי משפחה כזו.

זה היה אחד מסיפורי היציאה הקלים בארבעה, ואנחנו מקווים שזה נתן לכם קצת תקווה וחיוביות במסע שלכם.

כשאתה יוצא כהומוסקסואל, לא משנה מה תצטרך להתמודד, זה עדיין רגע אפיפני שמרגיש כמו שהעול ירד מכתפיך. האנשים שאוהבים אותך ינסו להבין אותך בכל מקרה. והאחרים שלא מבינים אותך, טוב, זו הבעיה שלהם!

איך לצאת מהארון הוא אכן אתגר לא פשוט, אך זה יקרה בדרך כזו או אחרת. אתה מי שאתה, כי "תינוק, נולדת כך!"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top