סיכויי נישואין אחרי גיל 40: למה קשה לנשים מבוגרות בהודו למצוא בני זוג

(שמות שונו לשמירה על זהויות)

האם גם אני ירגיש לבד כל חיי? איפה אתה, איי חלומות שלי…

להתחתן לאחר גיל 40 עשוי להיות אתגר עבור רבים. זוהי המציאות החברתית בה אנו חיים. אך זה לא אומר שיש משהו לא בסדר אצלך באופן אישי. הסיכויים להתחתן בגיל מאוחר הם נמוכים בהרבה, מכיוון שבשלב זה בחיים רוב האנשים כבר מצאו בני זוג ומנסים לבנות מערכת יחסים עם שותפיהם הנוכחיים.

כשהאישה מתקרבת לגיל 35, היא עשויה לשמוע לא אחת את הדאגות מסביבה: 'למה את עדיין לבד?' 'תמצאי לך גבר!' 'את מתקרבת לגיל 40.' 'הסיכויים להתחתן אחרי גיל 40 הם כמעט אפסיים.'

סיכויי נישואין לאחר גיל 40

לצערנו, סיכויי הנישואין לאחר גיל 40 הם נמוכים מאוד. היכרויות רגילות בגיל הזה כבר אינן פשוטות. ההתמודדויות השונות משקפות את הקשיים שעומדים בפני נשים מבוגרות בהודו במציאת בני זוג:

קולה הרך של ג'אג'יט סינג מהדהד בחדר בזמן שנאינה קאפור יושבת בפינה כהה בבית שלה, עיניה נעוצות בטיפות הגשם המתנפצות על הזכוכית שעליה היא נשענת. היא חשה לעשות עם מחשבות תוגה המובילות אותה לדרגה של חוסר מנוחה מתמשך.

בגיל 44, נאינה היא מקצועית מדיה מצליחה במומבאי, אך היא עדיין רווקה ולא מצאה בן זוג. גם הוריה לא הצליחו למצוא לה אחד.

“ברמה הזו זה באמת קשה,” היא אומרת, “הרבה דברים משתנים. גם את משתנה. חיית לבד זמן רב ואת חוששת להתאים את עצמך לגבר שגם הוא היה רווק עד כה. ההורים כבר מתייאשים ממך, מאשימים את זה בגורל שלך. את עסוקה מאוד בקריירה שלך מכדי להסתכל סביב. יתרה מכך, כולם סביבך נשואים! הלחץ אמיתי.”

מה הקשיים בגיל 40 ומעלה?

כשהאישה רווקה בגיל 40 ומעלה, מה מקשה עליה למצוא בן זוג? ריטי אריה, פרופסור למוזיקה ברג'סאסטן, אומרת: “קשה למצוא גבר לפי רצונך בגיל הזה, ואם במקרה את אוהבת מישהו והאדם האחר דוחה את ההצעה, את מתחילה להתגעגע אליו כי בגיל הזה זה נדיר למצוא מישהו שאוהבים.”

“גברים, כמובן, גם מוצאים התאמות בגיל מאוחר. מעניין שבשלב הזה האישה כבר עצמאית מאוד ועובדה זו מפחידה גברים. כמו כן, אמון הוא פקטור משמעותי. הסיכוי להתחתן לאחר גיל 40 נמוך גם בגלל בעיות אמון. בגילנו קשה מאוד לסמוך על מישהו בקלות; אינך רוצה להתפשר במערכת יחסים בשלב הזה.”

רֵימָה אגרוואל, 48, עורכת דין בניו דלהי, מוסיפה, “איך למצוא אהבה לאחר גיל 40? שקלי לא לנסות. לאחר גיל 40 קיים סטיגמה חברתית על נישואי נשים. החברה ההודית מחזיקה באמונה שנשים מעל גיל 40 כבר לא מתאימות להולדת ילדים, ולכן הן לא מאוד רצויות. כך, התאמות מסודרות כמעט ולא מגיעות. גברים בגיל 50 מחפשים לרוב נשים בגיל 30, והם מצליחים למצוא אותן.”

אולי מדובר בכישורים

ככל שעובר הזמן, סיכויי האישה למצוא בן זוג לפי רצונה הולכים ומתרחקים. נאינה אומרת: “בדרך כלל, נשים שנותרות רווקות בגיל הזה הן בעלות השכלה גבוהה מאוד, ומציאת בן זוג עם רמה דומה כמעט בלתי אפשרית. את מחפשת מישהו שיהיה שווה לך.”

רֵימָה מסכימה, “בעיקר בקהילת הבניה, בה ילדים מתחתנים בגיל צעיר מאוד. לאחר גיל 40rare לא נותרות התאמות רצויות.”

נושא נוסף שגורם לרֵימָה לחוש חוסר נחת הוא המחשבה שגברים נוטים להחזיק בתפיסה קבועה, לפיה נשים מעל גיל 40 איבדו את האטרקטיביות שלהן; גופן כבר לא צעיר ונראה פחות כ”נשים של כיבוש בעל”.

בהקשר כבד יותר, היא מדוברת על מקרים שבהם האישה מפרנסת את משפחתה, ובגיל מתקדם, ההורים עשויים להפסיק לחפש לה בן זוג מסיבות ברורות. “במקרים כאלה, בדרך כלל האישה בגיל המתאים לא קיבלה את החופש לבחור את בן זוגה, ובמאוחר היא מפסידה את היכולת והביטחון לעשות זאת.”

“החברה שלנו עדיין מבוססת על קסטות, וההורים רוצים לעיתים קרובות שהבנות שלהם יתחתנו בתוך הקהילה שלהן. דבר זה מביא לכך שנישואין מתעכבים ולא אחת אף אינם מתרחשים,” היא מוסיפה.

כשאין עם מי לשתף

ישנן כיום רבות מהנשים השכילות, הכלכליות, החכמות והבריאות בגילאי ה-40 בארץ שלנו שממתינות ומקוות למצוא בני זוג. בינתיים, בדידות התגנבה לחייהן והן מתמודדות עם הבעיה הזו בדרכן. הסיכויים הנמוכים להתחתן לאחר גיל 40 מקנים להן אתגרים נוספים בחיים.

בעבודות תובעניות, משפחה המורכבת מהורים ואחים, חברים, אירועים חברתיים ורשתות חברתיות, איפה ולמה מתגנבת הבדידות? “אין עם מי לשתף את הרגשות שלך,” מחייכת ריטי.

“עם מי לשוחח על הלב שלך? אנשים מגיבים בהערות כמו, ‘האם את באמת רוצה להתחתן בגיל הזה?’ כאלה שמובילים אותך להרגיש לא בנוח ולחזור לתוך הקוקון שלך, מכריחים אותך לא לשתף את הרגשות שלך. ואת לומדת להסתיר את זה,” היא מציינת.

לרֵימָה, זה הצורך שאין לה בעל וילדים להעניק להם אהבה שמפריע הכי הרבה. “את לא יודעת עם מי לשתף את כל האהבה הזו. כל החברים שלך נשואים וטבולים בעצמם. הם עשויים לחוש חוסר נוחות כשהם סביב חברה רווקה.”

נאינה מרגישה שהחוסר בתקשורת בתוך המשפחה הוא הגורם לבדידות. “האחים שלך עסוקים בחיים שלהם; אינך יכולה לדבר עם ההורים על הכול. כך שאת סוג של מתרחקת,” היא אומרת.

למצוא דברים אחרים לעשות?

אבל בהחלט יש דרכים להתמודד עם זה. זה לא בדיוק כמו שיש לך בני זוג לחלוק את חייך אתם, אך כולם ממשיכים לחיות. “את יכולה להצטרף לקבוצות רווקים דומות, לבצע עבודות שירות או אפילו להצטרף לפוליטיקה,” צוחקת רֵימָה, “זה לא ישאיר מקום לבדידות.”

ריאאז' יומיומי שומר את ריטי עסוקה ועובד מצוין גם על מחשבתה, כמו שהריקוד עושה לנאינה. “אני לומדת גם מוזיקה קלאסית, מנגנת בפסנתר, מתעמלת, עושה מדיטציה וכמובן הרבה קריאה,” אומרת נאינה. ובכל זאת, זה לא אותו הדבר. נאינה קמה לשנות את התקליט, והאלביס פרסלי שואל – “האם אתה מרגיש לבד הלילה, האם אתה מתגעגע אלי?”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top