בהתקרבנו לדקה החמישית, כבר איבדתי עניין. בעוד שאר המשתתפים בחדר היו מרוכזים בעמקי המדיטציה, תהיתי אם אני מתמקד או ישן? פקחתי את עיני לבדוק מה כולם עושים. מיד סגרתי את עיני כאשר קלטתי את המדריך מתקרב.
“רוקן את דעתך,” הוא חזר בקול מרדים שייעודו לעזור לנו במדיטציה. הקול הפנימי שלי התערב, “אני מקווה שהתופר יצליח עם השמלה שלי. הוא לא אמור היה להחזיר לי את הבגדים שלי אתמול בערב?”
“חשוב על השמיים הכחולים העמוקים; דמיין שאתה שוכב על מישור של דשא ירוק שופע עם שקט לחברה.” מחשבותיי נדדו לחופשה שטרם תכננתי. “אוי, אני מקווה שזה לא מאוחר מדי להזמין חופשה.”
“תן לרגשות שלך לזרום. צחק אם אתה רוצה. בכה אם תרצה.” כמעט התפקעתי מצחוק מהמחשבה על הסוד המזיק שלנו מהערב הקודם. כאשר המדריך המשיך למנגן במילים מרגיעות, התחלתי לחלום על המיטה שלי בבית ותהיתי מדוע אני מרגישה עייפה במהלך המדיטציה.
מדיטציה שמה אותי לישון!!!
כשאתה בכיתת מדיטציה, האם אתה מוצא את עצמך לפעמים חופן ושואל את עצמך, “חכה, אני מתרכז או ישן?” אם זה קורה לך, זה סימן שאינך מתרגל את אמנות המדיטציה כראוי. שינה במהלך מדיטציה מעידה על כך שאתה מרשה למחשבותיך לסטות, ואתה מתחיל לחלום בהקיץ. הפרעות בלתי פוסקות מההודעות, שיחות טלפון ודוא"ל, מצביעות על כך שאתה מאבד אט-אט את הקשר עם הצד הרוחני שלך.
ניגודים רוחניים
זה אני. ומנגד, יש את בן הזוג שלי; ההפך ממני, בכל הנוגע לדת ורוחניות. הוא אדם דתי, למעשה, תערובת מושלמת בין דת לרוחניות. הוא מאמין חזק בדת ובאלוהים, ובחוסר נוכחות פיזית של אלוהים, הוא סוגר את עיניו ומקריא את השלקות שהוא יודע בעל פה.
הוא מומחה בתחום זה, בזמן שאני תוהה כיצד להפסיק להרגיש עייפה במהלך המדיטציה. הוא מתפלל בשם המשפחה ומבקש סליחה מיוחדת ממני כי איני מסתכלת על חדר הפרשת, אלא אם אני צריכה לנקות אותו. לפחות אני יודעת שהוא אוהב אותי.
יותר מדי מחשבות
בעלי היה מעוניין שנשתתף בעבודת המדיטציה משום שחשוב לנו ללמוד יחד אם אנו רוצים ליישם את העקרונות בחיינו ובביתנו. אני מפחדת מהמחשבה על מדיטציה מאורגנת, ועדיין הסכמתי למען הסולידריות.
ניסיתי לנהל איתו שיחות רבות, והסברתי לו שאני מרגישה עייפה בזמן המדיטציה, אך הוא עיקש בעניין להשתתף בכל הסדנאות והסמינרים הללו. יש לו תקווה שיום אחד אני אקח ברצינות את המדיטציה, הדת והאלוהים. במצבים כאלה, זה לא נדיר להרגיש צורך לחקור אפשרויות אחרות שיכולות להביא ריפוי ושקט פנימי.
אבל אני מתפזרת. נחזור לפגישתי עם המדיטציה. חמישה ימים של מדיטציה מסודרת וכמה חיפושים בגוגל לאחר מכן, למדתי שאי אפשר לרוקן את המוח ישירות. יש לתת למחשבות לזרום מבלי לנסות לנהל אותן. אפשר לדמיין שאנו צופים מהצד כאשר המחשבות עוברות ונכנסות לתודעה שלנו.
הרעיון נשמע מרגיע, אך לא ידעתי עדיין כיצד להגיע לשלב זה מבלי להתבלבל. בעלי הודה שאין לו בעיות לרוקן את מוחו מכל מחשבה. גברים, צחקתי. הם כמעט ואינם מתמודדים עם דאגות, בעוד שאנחנו הנשים מקבלות על עצמנו מגוון רחב של מחשבות. פניתי סביב לחדר וראיתי פנים נינוחות מאזינות למנחה בהתמקדות.
לכל אחד מהם היה דף קטן וראיתי שהם כותבים את למידותיהם מהסדנה. חכו, מה? אני כבר מתחילה להתנתק, רק המחשבה על מדיטציה גורמת לי לישון, אבל יש אנשים כאן שלמעשה אכפת להם מהנושאים הללו.
אנשים דיברו על המטרות שלהם בחיים ומדיטציה והתמקדו במעמקים בכל מה שנאמר. הם ישבו בתנוחה הנכונה והכול, ובאותו רגע הרגשתי מודעת לגרם הגב שלי. מנגד, לא יכולתי אפילו להחליט, האם אני מתרכזת או ישנה?
הזוג שישב לידי נראה שיחתם ממש מהראש. הם היו כל כך מחוברים זה לזה; למעשה, הם נראו דומים מבחינת הבעותיהם. אני מקנאה בזוגות כאלה שיעדיהם תואמים. הם חלקו דעות על דת, רוחניות, חינוך ואורח חיים והסכימו על כל היבט של הדיון בנושאים הפתוחים לפרשנות. על אף שאני אוהבת את בעלי מאוד, אנחנו לא מסכימים כמעט על שום דבר.
אנחנו שנינו פרקטיים
בכל הנוגע לבעלי ולי, אני זו שמביאה דעות נחרצות במערכת היחסים, בעוד שהוא מדקדו את מה שליבו אומר. אנחנו אנשים פרקטיים ברוב הזמן, אז אנו יודעים מתי הפסדנו את הקרב. לכן, בכל הנוגע לביתנו, כל אחד עוקב אחרי הדרך שלו לרוחניות ולדת.
הוא שואב כוח מתפילה, בעוד שאני עוקבת אחרי הגיון קר, שליטה מנטלית ומייחסת כל דבר לקארמה. האל שלי הוא העבודה שלי והמשפחה שלי; ואילו האל של בעלי הוא הכל, כולל האל הדתי.
בדרכנו שלנו, אנו מאמינים בכוח עליון; אך אנו שונים בדרכנו לגשת לרוחניות. הוא יותר בקשר עם אלוהים ועם עצמו, בזמן שזה מצריך ממני הרבה כוח רצון לשבת ולדבר עם הכוח העליון הזה. אנחנו רבים, מתווכחים, ומסכימים לא להסכים על הרבה דברים. עם זאת, אנו מאפשרים לילדינו לדלל את הדעות שלנו אך לעקוב אחרי דרכם, שכן הם גדולים מספיק להבין. זהו דבר אחד שעליו אנו מסכימים.
דחיפה חדה במותני העיר אותי מהמחשבות; זה היה בעלי. בלחש, אמרתי לו באוזן, “אתה יכול לדעת, האם אני מתרכזת או ישנה?” הוא צחק עליי. ובכן, תודה לאל על החדר האפל ועל מתיחות הרפיה של הסדנה: השווסרנה.
מחשבות סופיות: מדיטציה מול שינה
על אף שזה נפוץ אצל אנשים מסוימים להרגיש עייפים במהלך המדיטציה, במיוחד אם הם מתחילים, חשוב להבחין בין מדיטציה אמיתית לשינה.
אם אתה באמת מתרכז:
- סביר להניח שתשיג רגעים של הבהרה וריכוז.
- אתה עשוי לחוש תחושת שקט או רוגע.
- אתה עשוי לשים לב לתחושות פיזיות, כמו נימול או חמימות.
אם אתה נרדם:
- סביר להניח שתרגיש עייף או מבולבל כשאתה מתעורר.
- ייתכן שיהיה לך קשה להתרכז בנשימה או במנטרה שלך.
- ייתכן שתתמודד עם אי נוחות פיזית, כמו צוואר נוקשה או כאבים בגב.
אם אתה מגלה את עצמך נרדם בעקביות במהלך המדיטציה, ייתכן שכדאי לנסות למדוט בשעות אחרות של היום או בסביבה מעוררת יותר. אתה עשוי גם לרצות לנסות טכניקות מדיטציה שונות כדי לראות מה הכי מתאים לך.