כל אותן תלונות שאנחנו שומעים מההורים על כמה שזמן ואנרגיה לגידול ילדים יכולים להיות מתישים, נראות כמוגזמות מצד מבוגרים חסרי רחמים שלעולם לא היו צריכים להביא ילדים, מתרחשות בפועל כשאנחנו בוחרים להביא לעולם את ילדינו שלנו. כל אחת משש התקופות של ההורות מאתגרת באופן ייחודי וקשה.
זוכרים את שלב הוצאת השיניים, את גיל השנה הנורא, את ההתבגרות awkward, את ההתנגדות של המתבגר ועוד? ובכן, כל זה אמיתי!
מהרגע שאנחנו מפספסים את התקופה שלנו ומחבקים בצורה רומנטית את בני הזוג שלנו, כשהמחשבות על איך ייראה הקטנצ'יק שנראה כמו "חלק ממנו וחלק ממנה" מתחילות לבעור בנו, ועד לרגע שבו הילדים שלנו מספרים לנו על אותם "מלאכים" שלהם, ואנחנו מטפסים עוד שלב במדרגה כהורים בדרך להפוך לסבים, זו באמת מסע מרהיב.
שלבי ההורות
שלבי ההורות מאתגרים אך בו בזמן מספקים ומתגמלים. בכל העולם, אנשים מאמינים שההורות היא החלק המתגמל ביותר בחיינו. אנו עשויים לאהוב אותו כפליים, להיות מוכנים למות למענם, אך יש גם רגעים שבהם אנחנו רוצים זמן בלעדיהם!
אז הנה שש התקופות של ההורות, מוגדרות בבירור, כדי לעזור לכם להתכונן למה שהורות באמת משמעה.
1. אפילו לפני שהילד יוצא לעולם
זה בשבילך, את האוהבת יין! את שונאת את בעלך כי שניכם אולי הגעתם יחד ליצירת ה'ילד', בעוד הוא יכול לחגוג עם שמפניה ואילו את נאלצת לוותר על יין, בירה וודקה ולהסתפק במים קוקוס או מה שהקטן שיש לו את הכוח לקבוע מבפנים.
ואז, את מוצאת את עצמך חווה רגשות שהופכים אותך לעיתים לדומעת, מרגשת יתר על המידה, עצבנית לא שמרנית, ושמחה עד כדי טירוף (ואלה כולן קורות לפני הצהריים). בזמן שבעלך חושב שהוא מלאך על כך שהוא מתמודד איתך, את שונאת אותו בגלל מה שאת חווה.
לא, גם רומנטיקה, סקס, וטיולים… כל אלה משתנים. כשהאת מתמודדת עם כל זה, התינוק נותן לך בעיטה משמעותית מבפנים כדי להראות לך כמה הם שווים את כל זה.
2. מגיל 0 עד 2
זהו אחד השלביים הקשים ביותר בהורות, הן מבחינה נפשית והן פיזית. את עייפה, מתישה ואולי אפילו סובלת מדיכאון לאחר לידה, כשהתינוק עובר ממצב של בכי לתקשורת ועד לריצה ברחבי הבית עם אנרגיה שווה לשלושה רד בול!
גם הבעל עובד שעות נוספות כדי לספק את ההוצאות הנוספות. במקום לבזבז אחד על השני, הזוג הוציא את הכסף על התינוק, הרבה פעמים באופן מוגזם. אף שותף לא מצליח להבין כמה העומס על השני מפרך!
3. עכשיו שהם בבית הספר
הכול צריך להתקיים בזמנים קבועים ולהתייחס בהתאם. מבית הספר ועד ימי חופשה. שניים עד שישי הופכים לשגרה אוטומטית והכול חייב לפעול כמו מכונה משומנת היטב, בדומה להתנהלות במתקן כליאה. אף אחד משאר שלבי ההורות לא מתקרב לתחושת הלחץ של העידן הזה.
אין לך זמן ולא מקום לדבר על דברים ששם את הרומנטיקה והכיף בחיים. במקום לשתף רכילויות, את עוסקת באיסוף לילדים. הודעות פיתוי מוחלפות בהודעות על מצרכים. הקשר בזוגיות נעלם.
וכאשר הלילות הרומנטיים היו פעם ספונטניים או מתוכננים, עכשיו את נוטשת אפילו את הלילות שהם מתוזמנים! הזוגות עוברים מלהיות מאהבים וחברים לשותפי עסקים. ואי ביצוע התפקיד שנקבע יכול להיות סיבה מספקת לבקש לפרק את השותפות!
כששני ההורים עובדים, יש את הדילמה מי יהיה ה"הורה בתור" וכמה מלחמות על זה יכולות להתחולל. הילד חוזר עם B במקום D כהוקרה, ואת מדביקה את זה על דלת המקרר, אבל אז מתחילים הוויכוחים על מי שמקבל את הקרדיט!
4. המתבגר המרדני
אם לא הצלחתם לראות עין בעין קודם, תתחילו לחשוב שאת ובעלך כמו קוטב צפוני ודרומי, ולמה לעזאזל אי פעם התאגדתם? המתבגרים מצליחים לזקק את השלטון ולהשיג זאת ללא מאמץ. הורה אחד צריך להיות השוטר הטוב, והשני – הרע! כעת, מי יבחר להיות השוטר הרע?
זוהי כמעט תמיד בעיה קבועה עד שהילדים עצמם הופכים למבוגרים ולא זקוקים לפיקוח. במילים אחרות, מקור מתמשך של קונפליקט. ההורים צריכים לבחור בין איזה הגישה מי שולט על מה ומהי הגישה הנכונה.
דיון על הגישה הנכונה נשמע בתוצאות ההורות של הקרובים והמשפחה, ובשל חוסר אשמה שלהם, כל הדודים והדודות פתאום נראים כמו שופטים. בששת שלבי ההורות, זהו השלב הקשה ביותר לעבור.
שורה פוגענית מהצד השני יכולה להרגיש כמו טיל גרעיני שמשחרר רעל שממשיך להשפיע עד שלוש עשורים אחרי! המתבגר שלך יגיב בכך שישקול כמה ידם של השניים יכולה להיות טפשית ולא בשלה.
5. כששני הם עוזבים את הבית
מעבר לכך שהם שואבים אתכם למימון הלימודים, לתקציב דירה, כספי חתונה וכו', אתם פתאום לבד עם בן הזוג שלכם וללא רמז כיצד לבלות את הזמן הזה יחד. אתם החמצתם שתי עשורים בהכרת אחד את השני, וייתכן שתשאלו את עצמכם "מי" אותה דמות שיש לה מקום לידכם במיטה.
בפועל, יכול להיות ששכחתם מי אתם. אפילו המסעדות שאכלתם בהן היו בדרך כלל בחירת הילדים שלכם. קניות לבגדים לילדים היו הקניות היחידות שעשיתם.
וכך הצלחתם ליישם בעיות נישואין מהותיות מתחת לשטיח: פרקי זמן ארוכים בלי סקס, בלי אינטימיות, בלי תקשורת, ועכשיו כל אלו בתודעה כמו פיל בחדר.
אבל כשילדכם הבוגר מתקשר ואומר, "אמא, אני רוצה שתכירי מישהו!", את שואלת את עצמך היכן עבר הזמן, ושהגיעה העת לקבל שהם עכשיו מבוגרים. כאמא אוהבת, את שואלת אם היא מתוך משפחה טובה או אם הוא מרוויח היטב, ואת ממהרת לחפש את בעלך כדי לספר לו את החדשות המהנות!
6. כשהתלמיד הופך למורה
הזמן עף, ובלי שתחושי את זה, כל שלבי ההורות חלפו ועכשיו הילד שלך זקוק לעזרה בגידול הילדים שלו. הסבים והסבתות בהחלט נמצאים במקום מעבר, כשאתם צופים בילדיכם מכניסים ערכים משפחתיים לילדיהם, ואתם מפנקים את המיני גרסאות של ילדיכם.
כל שלבי ההורות כה מלאים, אך בו זמנית כה מתישים פיזית ומנטלית. לא משנה כמה אתגרים תתמודדי איתם, ברגע שאת רואה את הילד שלך הופך לאדם עצמאי עם מחשבות והאמונות שלו, עם משפחה משלו שאת הכוונה שלו לגידול, את מרגישה גאווה מאומצת ואושר.