כאשר גילינו על ההיריון, נרגשנו מאוד. אולם, פנימית ידענו שהחיים שלנו עומדים להשתנות. במהלך ההיריון, אני ואשתי התחלנו להתכונן לשינויים הללו ולתכנן כיצד נוכל לשמור על מערכת יחסים בריאה למרות האחריות הנוספת. שיערנו שנהיה ההורים הטובים ביותר בהיסטוריה, ובו בזמן נשתדל לשמור על שפיות, רעננות ונישואים שיגרמו לכל אחד לקנא.
תוך פחות משבוע מהלידה, התינוק שינה את כל התוכניות, האידיאלים והמטרות שלנו. המציאות היא שלמרות כל התכנון, הדברים לא תמיד מתנהלים כפי שציפינו. לעיתים נשמע ש-surviving marriage after kids זו משימה פשוטה, אך זה רחוק מלהיות כך.
לאחר שהילד הגיע, חווינו מחסור שינה ועייפות, אפילו הדברים הפשוטים ביותר כמו 'מה לאכול לארוחת ערב?' או 'איזה סרט לראות?' הפכו לעימותים וויכוחים. אף אפילו התחלנו לספור בסוד מה כל אחד מאיתנו עשה עבור התינוק והבית, מה שגרם לעוד וויכוחים.
מאבקים בנישואין לאחר הלידה
אני זוכר פעמים שבהן בילינו סוף שבוע שלם במיטה או סתם מתחבקים על הספה וצופים בסרטים. זה נתן לנו רגעי מנוחה מהלחצים בעבודה והכנה טובה לשאר השבוע. עם הגעת הילד, הסופי שבוע הפכו להיות עמוסים, וחיזוק הנישואין התגלה כאתגר.
להתמודד עם נישואין אחרי ילדים הוא תהליך מורכב. רשימת המטלות שלנו רק הלכה וגדלה. רוב זמני הפנוי הוקדש לחיטוי בקבוקים, הסרת שאריות מזון מספות ומזנונים, מחית ירקות, וכמובן, לפינוי חיתולים.
יחסי מין. כן, זהו חלק בלתי נפרד מכל מערכת יחסים זוגית. עבור רוב האנשים ביחסים בריאים, יחסי מין הם דבר מדהים ולא מתוכנן. זה מה שעושה את זה מיוחד. אני קורא לזה "מחזיק הויכוחים" – כולם יוצאים מנצחים בסוף. כשהילד הגיע, ידענו שזה ישפיע על האינטימיות שלנו, אך לא ציפינו שזה יהפוך למאבק.
ראשית, לקח חודשים לאשתי להתאושש מטראומת הלידה, ולאחר שהנושא מצא דרכו חזרה לדיונים, הרגשנו כאילו אנחנו מתכננים פגישות. לא הצלחנו לשלב אפילו מפגש קצר בלי לדאוג שהתינוק יתעורר. במחשבה לאחור, זה גם גרם לנו להיות עצבניים יותר מהרגיל.
כזוג, תמיד ניסינו לחיות את הרגע כמה שיותר. זה בהחלט עזר לשמור על ה'ספוק' במערכת היחסים שלנו. וכמו רוב הזוגות האוהבים, שלחנו זה לזה הודעות 'מתגעגע אלייך' ו'הלוואי שהיית כאן' כשנהיה בנפרד. ברגע שהילד הגיע, הבנו כי קשה מאוד לקבל את תשומת הלב המוחלטת של זה לזה. וכך, הבנו כמה קשה לשמר נישואין לאחר ילדים.
כל התוכניות שלנו סבבו סביבו, ואפילו ביום יוצא דופן של דייט, סיימנו לדון עליו במקום על עצמנו. ואילו לגבי ההודעות, התוכן השתנה מעט. זה הפך ל'מתגעגע אלייך. הלוואי שהיית כאן כדי לשנות חיתולים.' אני מניח שככה זה נראה בחיי נישואין אחרי ילדים. אבל הידיעה הזו לא הפכה את זה לקל יותר להתמודד עם המצב.
התחלנו להעניק לנישואין שלנו עדיפות
אני לא אשקר, המעבר מצמדות להורות היה מלא במתח, והתחלנו להתמודד עם אותן בעיות נישואין עתיקות לאחר הולדת הילד. אך במהרה הבנו שבמאמצים להבטיח את רווחתו של הילד, שכחנו, ולעיתים לקח לנו זאת כמובן מאליו, את רווחת הנישואין שלנו. ברגע שהשגנו תובנה שצריך לאזן את הזמן בין ההורות לנישואין, הדברים החלו להשתפר.
היום, אנחנו נמצאים במקום טוב יותר והקשר שלנו יותר חזק מאי פעם. איכשהו, הצלחנו לשרוד את הנישואין לאחר הילדים. עבדנו על התקשורת שלנו והתמודדנו עם הרגשות באופן ישיר. למדנו להוריד ציפיות ולוודא שאנחנו מקבלים זמן 'אנחנו' כמה שיותר. כן, כמה מערבים הרומנטיים שלנו במסעדות הפכו לארוחות רומנטיות בבית לאחר שהילד נרדם, אבל זה שווה את זה.
יש לנו בייביסיטר אמינה שאפשר לקרוא לה כשהצורך בהפסקה מהשלושה עולה, ורוצים כמה שעות של רק "שניים בלבד". למדנו לעבוד בסבב עם האחריות החדשה והדאגות הנוספות והתרגלנו לדינמיקה המשתנה של מערכת היחסים.
ובעיקר, התחלנו להעניק זה לזה זמן 'לעצמי' – חופשי מההורות ומהזוגיות; חופשי לעשות כל מה שאנחנו בוחרים לעשות ללא הפרעה. גם אם זה סתם לישון. לחזק נישואין, במיוחד כשיש ילד בתמונה, זה בהחלט אתגר.
בסופו של יום, התובנה הגדולה ביותר שלנו הייתה שאף על פי שהילד עשה שינוי מסוים בזוגיות שלנו, יצאנו מזה חזקים ומאושרים יותר כזוג. אז זאת האמת הלא נוחה – אם אתם מצליחים לעבור את שלב הלידה והשנים הראשונות יחד, אתם יכולים להתמודד עם כמעט כל דבר.