המגיפה של COVID-19 החמירה את חלוקת האחריות על הטיפול במשק הבית, אשר לצערנו רובו מוטל על נשים. החל מהתמודדות עם הצרכים היומיומיים של בני משפחה צעירים ומבוגרים, ניהול מערכות הבריאות, פיקוח על חינוך הילדים שעבר ללימודים מקוונים, ועד לניסיון לשמור על קריירה פעילה, נשים חוות מתח ועומס כבד. השפעת המגפה על נשים היא כל כך חמורה, שבימים רבים הן אינן מצליחות למצוא זמן לפעילות רפוי או לטפח את עצמן.
מצב זה משפיע לא רק על הנשים עצמן אלא גם על מערכות היחסים והבריאות הנפשית של בני משפחתן. דו"ח אחד ציין כי יש עלייה בכמות הבקשות לגירושין המוגשות לבית המשפט לענייני משפחה, עם ממוצע של 22 בקשות מדי יום. דיווח נוסף העיד כי 60% מכל השיחות היומיות בנושא גירושין מגיעות למוקד, וכי חלה עלייה של 20% במספר התיקים מאז הסגר.
כמה מהסיבות המוזכרות על ידי המומחים לבקשות גירושין כוללות עלייה בסטנדרטים והציפיות זה מזה, מחסור בזמן לפנאי עם בן/בת הזוג, וחוסר תקשורת בין בני הזוג. כמובן, אי שוויון זה אינו בעיה חדשה שנוצרה רק בתקופת COVID-19. דו"ח הקודם ציין כי נשים בהודו השקיעו כ-5 שעות ביום בעבודה לא שכרית בבית, פי שלושה מגברים.
אי הטיפול במשך הבית הוא נושא חשוב שכן הוא משפיע על נשים disproportionate. זה ממחיש סטריאוטיפים ומסורות מגדריות המניחות כי נשים צריכות למלא תפקידים אלו, תפקידים שיכולים להתבצע גם על ידי צד שלישי. זה מחזק אי שוויונות פטריארכאליים ומעמדיים ופוגע בזכויות הנשים.
כפי שמדווח, השתתפות נשים בכוח העבודה הפורמלית הולכת ומצמצמת, דבר שעשוי לנבוע جزئית מהאחריות שלהן בבית. דו"ח הפער המגדרי של הפורום הכלכלי העולמי לשנת 2021 ממקם את הודו במקום ה-140 מתוך 156 מדינות. הדו"ח מציין, "בין הגורמים לירידה זו נמצא צמצום שיעור השתתפות הנשים בכוח העבודה, שירד מ-24.8% ל-22.3%." יחד עם זאת, אין להתעלם מהמציאות כיצד ה-COVID-19 השפיעה על תפקידי המגדר, והחמירה את הדynamics של חלוקת האחריות בבית.
השפעת COVID על נשים ומערכות היחסים שלהן
השפעת COVID-19 על הבריאות של נשים, הן הפיזית והן הנפשית, יכולה להיות בעלת השלכות רחבות שאינן משפיעות רק עליהן אלא גם על כלל יחידות המשפחה. איך כל זה מתורגם למקום שלהן במשפחה ולמערכת היחסים עם בן הזוג שלהן? ננסה להבין:
1. מערכת יחסים
אם אדם משקיע בממוצע 5 שעות בטיפול במהלך משק הבית מעל לעבודתו במשרה מלאה, נותר זמן מועט מאוד למערכת יחסים בריאה. הלחץ עשוי לגרום לכך שאדם יהיה תמיד עצבני, קצר רוח ורחוק מבן/בת הזוג, מה שמוביל למתיחות במערכת היחסים. ההשפעה של המגפה על נשים יכולה להשפיע גם על הקשרים הקרובים ביותר שלהן.
2. רווחה נפשית וחוסר בהערכה עצמית
ישנו זמן מועט מאוד למטפל הראשי (ברוב המקרים מדובר באישה) להשקיע בטיפוח עצמי, בפעילויות חוץ-לימודיות, בהשכלה גבוהה או בתחביבים. כמעט ואין זמן לחברת אנשים, ולעיתים הרשתות החברתיות של האדם מוגבלות לאקוסיסטם של ילדיהם. כל אלו יכולים להשפיע בצורה חמורה על בריאותן הנפשית של נשים.
עם הזמן, יכול אדם להרגיש מנותק מהחברה כולה, ולפעמים גם מהמעגלים המקצועיים שלה, שכן היא עסוקה כל הזמן במחשבות על חובותיה ההוריות. היא עשויה לדחות הזדמנויות, ולסייע לאירועים מקצועיים ואף לקידומים בגלל חוסר בזמן ובמשאבים כדי לאזן את תפקידיה המקצועיים.
3. חוסר עצמאות כלכלית
השפעה משמעותית נוספת של COVID-19 על אמהות עובדות היא שבעקבות חוסר תמיכה מספק מבן הזוג או מאחרים במשפחה, יכולות להיות להן קשיים במציאת איזון.
אם אישה מחליטה שהאיזון בין כל הדברים הוא קשה מדי, עשויה היא לעזוב את מקום העבודה, ובכך להפסיק את הכנסת הכסף החודשית שלה. עם הזמן, זה יכול להוביל לתלות בחסכון של בן הזוג עבור כספים, וכך להגביל את האפשרויות שלה, במיוחד אם היא נמצאת במערכת יחסים פוגענית.
איך ניתן להפחית את השפעת המגפה על נשים
עלינו להפסיק להתעלם מהאופן שבו ה-COVID-19 השפיע על תפקידי המגדר, והפך משוואה כבר לא מאוזנת לעוד יותר מעוותת. המוקד כיום צריך לעבור להבנה של איך ניתן ליצור ושוויון מגדרי בבית. הנה כמה דרכים להפחית את ההשפעה המכבידה של COVID-19 על נשים:
1. שמירה על תקשורת פתוחה
זהו דבר קרדינלי בכל מערכת יחסים להיות שקופים, כנים ולשמור על ערוץ תקשורת פתוח. חשוב לזהות את הרגשות שלך, את הסיבות להם ולתַקְשֵר בבירור מדוע אתה מרגיש את מה שאתה מרגיש.
למד לכבד ולהעריך את הרגשות והתחושות של האחר, ואל תיקח דברים באופן אישי. לשתוק ולהניח לדברים לעבור לא יפתור את הבעיה. זה רק מחמיר את המצב מכיוון שאתה ממעיט את הרגשות שלך עד שהם מגיעים לממדי רעידת אדמה ומופצים.
2. הקמת גבולות ולמידה משותפת לנהל מו"מ
השפעת על בריאותן הנפשית של נשים היא לא בעיה קטנה, ונשים עצמן צריכים לנקוט צעדים פעילים כדי להתמודד עם זה. אחת הדרכים לעשות זאת היא לקיים דיונים כנים ופתוחים על ציפיות, חלומות, מטרות ושאיפות, מוקדם ככל האפשר במערכת היחסים.
יש לחלק את התפקידים וללמוד לנהל משא ומתן עם בן/בת הזוג. יש לאתגר נורמות סוציו-תרבותיות ודעות קדומות בלתי מודעות שמעמיסות ציפיות לא הוגנות על אף אחד מהצדדים.
3. שיתוף בעומס העבודה
ילדים צריכים להיות מלמדים מיומנויות אלו בגיל צעיר, ללא קשר למגדר. אם לבני הזוג יש משרות דורשות, ייתכן שפתרון יעיל יהיה להשקיע בשירותים חיצוניים כגון בישול, ניקיון, וטיפול בילדים/בקשישים. זה יכול להקל משמעותית על ההשפעה הגדולה של COVID-19 על אמהות עובדות.
4. מימון עבודת הטיפול בבית
יש לקבוע עלות לעבודה הביתית, ואם הזמן של אחד מבני הזוג מוקדש אך ורק לכך, אז יש להעניק הכרה מתאימה ולהקצות כסף כהכרה. בנוסף, יש לקחת בחשבון גם זמן חופשי כדי לתת אפשרות לאותו אדם למצוא מנוחה. עבודת הטיפול יכולה להיות exhausting, ומטפלים ראשיים זקוקים גם לזמן לעצמם.
5. מודל לשוויון מגדרי בבית
נהוג שזה תקני ששני ההורים ישתפו את עבודת הטיפול, יכבירו זה את זה ויהיו מודל לחיקוי עבור הילדים. בתור התחלה, כדאי לנצל חופשת אבא בכל מקום שבו ישנה אפשרות.
חשוב להשקיע במערכות יחסים וליצור תרבות בתוך הבית שבה כל אדם מקבל אהבה, כבוד וערך. עבודת הטיפול באחרים לא צריכה להיות נטל אלא צריכה להיות ממקום של אהבה.