תפקידה של הסכמה: האם "לא" יכול להתפרש אחרת?

תלונות על הטרדה מינית במקום העבודה לא תמיד נובעות מהתנהגות מינית בוטה ומטרידה. למעשה, רוב התלונות מקורן בחוסר הבנה לגבי תפקיד ההסכמה בהקשרים של קשרים רומנטיים, דבר שמקבל משנה תוקף במקרים של מערכות יחסים בעבודה. אי הידיעה מהו חוסר הסכמה מובילה לעיתים לדפוסי התנהגות בלתי הולמים (כולל חיזורים חזרניים) שהפכו למתרחשים שכיחים במשרד, ואז כמעט שאינם מטופלים אלא אם כן הוגשה תלונה רשמית.

בחלק מהמקרים הללו, המעסיקים נוטים ללעוג להם ולא לקחת אותם ברצינות, כשהם לא מצליחים להבין את ההשפעה שיש למקרים אלה על העובדים שלהם. בניסיוני כחבר חיצוני בוועדות פנימיות, נתקלתי בכמה מקרים משעשעים (ולא פעם אף עם נופך סרטי). ייתכן שהם לא נראו מצחיקים בזמן החקירה, במיוחד עבור המתלוננים, אך לאחר שהיו מוצלחים בפתרונם, כל המעורבים יכולים להסתכל לאחור ולצחוק מעט. מקרים שבהם אדם אינו מסוגל להבין את המילה "לא", כנראה נכנסים לקטגוריה זו.

כאשר אדם פשוט לא מבין מהי חוסר הסכמה

הדברים די פשוטים: אם אדם אינו אומר במפורש 'כן' לחיזורים של אחר, אין לחשוב שהוא מעוניין. עם זאת, האמונה בקיום הסכמה מובלעת (דרך שפת גוף, מחוות או אף פשוט מחוסר "לא" ברור וחד משמעי), מעוותת את המקרים הללו.

כדי להמחיש זאת, אשתף אחד מהמקרים המהנים ביותר שטיפלתי בהם. במקרה זה, גבר היה משוכנע שעובדת במשרד מעוניינת בו בדיוק כפי שהוא בה. הוא ניסה מספר פעמים להזמין אותה לדייטים, וכל אחד מהם נכשל. כאשר הבחינה שניסיונותיו לא פוסקים, היא הגישה תלונה על הטרדה מינית. היא טענה שבנוסף לחיזורים הבלתי רצויים, הוא גם רדף אחריה ברחבי המשרד, המטבח והקפיטריה. זאת, למרות שהיא העבירה בצורה ברורה שהיא לא מעוניינת בו.

כאשר הוועדה הפנימית הזמינה אותו כדי להודיע לו על התלונה ולבקש את תגובתו, הוא היה לגמרי מופתע ולא יכול היה להאמין שהיא התלוננה עליו. הוא לא הכחיש את ההאשמות, אך סירב לקבל שמה שהתנהגותו לא התקבלה על ידה.

תגובתו אלינו הייתה כך: "גברת, בפעם הראשונה שראיתי אותה, ידעתי שיש בינינו משהו מיוחד – זו הייתה הדרך בה היא חייכה אליי כשציגו בינינו. עקבתי אחריה כדי להכיר אותה טוב יותר – את העדפותיה, את מי שהיא קרובה אליו ומה היא עושה בזמנה הפנוי.

“אז ביום אחד, הזמנתי אותה לארוחת ערב. היא ענתה לא, ואמרה שהיא גרה עם ההורים שלה, שלא אוהבים שהיא יוצאת בלילה, אז הזמנתי אותה לארוחת צהריים – היא אמרה שהיא מעדיפה לאכול רק אוכל ביתי. כמה ימים לאחר מכן, שאלתי אותה אם היא רוצה לשתות קפה, והיא ענתה שהיא הפסיקה לשתות קפאין לאחרונה כי היו לה בעיות שינה.

בימים שלאחר מכן, שאלתי אותה אם היא תרצה לראות את הסרט החדש של הנוקמים והיא ענתה שהיא לא אוהבת סרטי פעולה. אז אחרי מספר ימים, כשנפגשנו במעלית, שאלתי אותה אם היא רוצה לראות סרט קומדיה. באותו זמן, גברת, היא אמרה לא כי כל החברים שלה היו סביבה. ראיתי כמה היא התביישה. לא הייתי צריך לשאול אותה בנוכחות חבריה, אך אני בטוח שאפילו שהיא אמרה לא עם הפה שלה, עיניה אמרו כן.”

אם מחפשים דוגמאות להסכמה במערכת יחסים או אפילו ברומן מופיע, המקרה הזה יכול לשמש כדוגמה מובהקת למה היא לא הסכמה. היעדר ברור של 'לא' או חוסר דחייה נחרץ של חיזור, לא מהווים הסכמה משתמעת.

האם זה נשמע מוכר לכם? כמה פעמים ראינו תסריטים דומים בסרטים הודים? האם סימרן באמת רומזת לראג' שהיא מעוניינת בו לפני שהוא מגיע להודו? מסרטים כמו "דאר" ו"קאבי האן קאבי נה" ועד "טרה נאאם" ו"בדרינאת קי דולחניה", הוליווד ההודית ממעיטה את הקונספט שכשמנסים מספיק חזק, אז "אחד הימים, המסי לנו תסכים" (יום אחד, הבחורה תאמר כן). או שדובקתיכם להמשיך לנסות כי "באצ'י לא מעסיקה על שאוז רציית" (היא אומרת לא, אבל מתכוונת כן).

לצערנו, חוק ה-POSH אומר אחרת. התנהגות כזו יכולה לגרום לאנשים להרגיש מאוד לא בנוח, וכשהיא לא נראית כמו התנהגות ‘מינית’ גלויה, חיזורים חזרניים ולא רצויים נופלים תחת ההגדרה של הטרדה מינית, שכן הם יוצרים סביבה עוינת בעבודה.

תפקיד ההסכמה: לא אומר לא

במקרים כמו זה שתיארתי למעלה, רואים אנשים שאינם מסוגלים להבין או לקבל את העובדה שהם נדחים או אינם יודעים כיצד.

משנות, רואים שגם דחיות ברורות מוזנחות. במקרה נוסף שבו טיפלתי, עובד גבר התלונן נגד קולגה נשים שלו, אשר, לאחר שהביעה את אהבתה אליו ונאמר לה שהוא אינו מחזיר את הרגשות, המשיכה להתקשר ולשלוח לו הודעות בשלה.

היא המשיכה לעשות זאת גם לאחר שהוא ביקש ממנה להפסיק, ובסופו של דבר חסם אותה. מאחר ולא יכול היה להימנע ממנה בעבודה, הוא ביקש מחברו (קולגה נוסף) להגיד לה להפסיק להטריד אותו. בשלב זה, חברתה החלה להתקשר ואמרה (בניסיון לסחוט רגשית ממנו להיכנע) שהבחורה הזו נכנסה לדיכאון והחמירה מאוד בעקבות שהוא שבר לה את הלב.

במקרים כאלה, קשה מאוד לפתור את הבעיה מבלי התערבות חיצונית. יש להקפיד שהכללים על הסכמה פועלים לשני הכיוונים ונשארים זהים, ללא קשר למגדר.

ההסכמה? איזו הסכמה?

שכח מהניואנסים של הסכמה מפורשת או משתמעת, ישנם מקרים שבהם אדם פשוט חסר מושג לגמרי מהי הסכמה עצמה. אז אנחנו רואים מקרים שבהם אנשים לא אכפתד להם מהדחיות, מכיוון שהם לא מחפשים הסכמה ולא מאמינים שאין דבר לא בסדר בהתנהגות שלהם.

באחד מהמקרים שלי, מספר נשים התלוננו שעובד גבר היה מתבונן בהן. תגובתו הייתה שהוא לא החזיק בידיהן ומנע מהן לעבוד; הוא לא אמר להן שום דבר או ציפה למשהו בתמורה, אז איך הוא יכול להטריד אותן?

הוא טען שהוא יכול להסתכל על מי או מה שהוא רוצה בעיניים שלו. כאשר הוועדה הפנימית ניסתה להסביר כי התבוננות בעקשנות יכולה להרגיש מאוד לא נעים, הוא שאל אם זה יפתור את הבעיה אם הוא יעטה משקפי שמש במשרד!

למה כללי ההסכמה חשובים?

שאלו אותי למה אנשים עושים "בעיה כל כך גדולה" על דברים קטנים אלה על ידי דיווח על כך לוועדה פנימית כהתלונה על הטרדה מינית בעבודה. תשובתי היא שההסכמה והכבוד הם מושגים שאנשים עדיין לא הבינו באופן מלא, ועד שלא יקרה שינוי בהבנה החברתית, בעיות אלו לא תמיד יכולות להיות מטופלות על ידי אנשים.

“לא” לא אומר “אולי בפעם אחרת” או שאדם מתבייש או נבוך לשאול זאת בנוכחות אחרים. זה אומר שהם אינם מעוניינים. הסכמה גם אינה משתמעת מהשתיקה של מישהו. כאשר דחיות עדינות ואפילו ברורות נכשלות, התערבות פורמלית הופכת להיות הכרחית. ראינו מקרים שבהם אדם מפסיק להטריד קולגה אחת כשהיא נדחית, רק כדי להתחיל להתייחס באותה הדרך לקולגה אחרת. דפוס התנהגות כזה שגורם לאי נוחות למספר עובדים, לא יכול להינתן להתעלמות על ידי ארגון.

יש גם הבחנה לעשות בין התנהגות שכזו occurring בחיים האישיים לבין במקום העבודה. ישנן מגבלות רבות במקום העבודה שמונעות ממך לדחות חיזורים מעובדים אחרים ולסכן את עצמך באי נימוס כאשר דחיות מנומסות לא נענות – העובדה שאתה יושב באותה קומה, עובד על אותם פרויקטים וצריך לראות את האדם הזה כל יום, אכן מקשה יותר לבקש מאדם להפסיק! ישנה גם צפייה נוספת במקום העבודה להיות בטוח ונוח כך שאתה יכול להתמקד בפרודוקטיביות.

בפעם הבאה שיש לך ו אתה תוהה אם עליך לנקוט מהלך, לשחק לפי כללי ההסכמה יכול לעשות ניווט במבוך הרגשות והגבולות המקצועיים הרבה יותר קל. להלן סקירה מהירה על מה שאינה הסכמה:

1. הם ממציאים תירוצים כדי להימנע מהצורך לבלות לבד איתך 2. הם תמיד עסוקים מדי בשבילך אך יש להם מספיק זמן לאחרים 3. הם אומרים לא

הגשת תלונה על הטרדה מינית אינה אומרת שתשמיד את הקריירה של אדם.

באופן תדיר, אנשים נוטים לשמור על שתיקה גם כאשר חיזוריהם של אחרים גורמים להם לתחושת אי נוחות כי הם לא רוצים להרוס את הקריירה של אדם אחר. עם זאת, כאשר ארגונים טוענים שיש להם מדיניות אפס סובלנות, זה לא אומר שכל מי שנמצא אשם בהטרדה מינית יפוטר.

הטעיה זו מביאה לכך שמעטים מקרים כאלה מגיעים לאור. חוק ה-POSH שואף ליצור סביבה בטוחה ונוחה לכל העובדים, והאחריות על הוועדה הפנימית היא למנוע ולטפל בהתנהגויות כאלה.

לכן, מקרים כמו אלו שהוזכרו לעיל, מוערכים על סמך גורמים כמו השפעה, חזרתיות וכוונה, או אפילו הבנה של כיצד פעולות כאלה משפיעות על אחרים. פעולות עונשיות מומלצות כאשר ההתנהגות חמורה או כאשר במקרים קטנים, פעולות מונעות, רגישות וייעוץ נכשלות. מה שחשוב מאוד הוא שלא תסבול בשקט.

שאלות נפוצות: תפקיד ההסכמה ברומנים בעבודה

1. מהי הסכמה ולמה היא חשובה ברומנים במקום העבודה? הסכמה היא "כן" מפורש, נלהב לכל חיזור רומנטי. לא ניתן לשער אותה מהשתיקה, שפת גוף או חוסר של "לא" ברור. זה קריטי כי רומנים במקום העבודה מסובכים על ידי דינמיקות כוח ומערכות יחסים מקצועיות, דבר שמבצע את הצורך להבטיח שכל הצדדים יהיו נוחים ומשתתפים בשמחה.

2. האם "לא" עשוי משמעות אחרת מלבד "לא" ברומן במקום העבודה? לא. "לא" תמיד אומר "לא". לא ניתן לפרש זאת כ"נראה מאוחר יותר," "נסה יותר" או "אני רק משחק/ת קשה להשגה." חיזורים מתמשכים לאחר "לא" ברור מהווים הטרדה.

3. מהם כמה דוגמאות להתנהגויות שאינן הסכמה?

• חיזורים חוזרים למרות דחיות.
• השכחה של עניין של מישהו על בסיס חיוך או מבט.
• לעקוב אחרי מישהו או להטריד אותו במקום העבודה.
• להתעלם מדחיות ברורות ולהמשיך לרדוף אחרי מישהו.
• להתקשר או לשלוח הודעות חזור שוב ושוב לאחר שנאמר להפסיק.
• להסתכל ולעקוב אחרי מישהו בעיקשות, גם ללא מגע פיזי או חיזורים מילוליים.