האהבה של קרנה ודרופדי הייתה אהבה אסורה. אף אחד לא יודע אם היא אכן התוודתה על אהבתה לקרנה או לא. אך למרות הכל, שמותיהם מקושרים זה לזה בהיסטוריה, גם אם פגעו אחד בשני – דרופדי העליבה את קרנה במהלך הסווימבר, וקרנה התעלם מהביזוי המיותר של דרופדי. האם קרנה באמת אהב את דרופדי? האם דרופדי אהבה את קרנה? צ'יטרה בנרג'י דיווקרוני, בספרה "ארמון האשליות", טוענת שאם דרופדי אהבה מישהו, זו הייתה קרנה, והאהבה הייתה הדדית.
בספרה היא מתארת את אהבתם המוזרה, שבה הם כמעט ולא דיברו או נפגשו במהלך חייהם, אך תמיד היו במחשבותיהם זה של זו. למעשה, כאשר דרופדי התלבשה, זה היה עבור קרנה ולא עבור אף אחד אחר, אפילו לא עבור ארג'ון. לחשוב על כך, אילו קרנה היה זוכה למעמדו הראוי, דרופדי הייתה יכולה להיות אשתו. אך כנראה שאהבות שאין להן יעד מוגדר הן האמיתיות ביותר. כך הייתה אהבתם של קרנה ודרופדי, המתוארת בצורה יפהletter.
מכתב אהבה יפה מקרנה לדרופדי
יאגנאסאני,
זהו מכתב שאף פעם לא אשלח לך. אבל אני רוצה להאמין שאת מודעת לכך, בכל זאת.
ביום שבו רשת חברתית ביקשה ממני לבחור את "מצב הקשר" שלי, זה הפתיע אותי. איזה קשר הוא זה שמגדיר אותי, שממלא את זהותי ואת עצמי? האם זו האישה, שמתפקדת ככלה אך לא דורשת ממני להיות בעל? או האם זו האם שלי שאוהבת אותי או עוזבת אותי, או אולי את? האם באמת את זו שמגדירה אותי יותר מכולם? אני מפחד שזה נכון. ואני נשבע, "זה מסובך!"
מכיוון שלמטות שלנו אנחנו שייכים. הפנדווים. ולא אף אחד מאיתנו באמת השתייך שם. אבל שוב, כמה שונות אנו בזה. תמיד רציתי לחיות במקום שבו הלב שלי שייך מאז שהבנתי זאת, עם האחים הראויים שהיה יכול להיות לי. כמה אכזבות נאלצת להתמודד עם הלב והנשמה שלך כדי לחיות שם, כדי לדכא את החושניות שלך, לשחק את תפקיד האישה לחמישה אחים, להיכנע ולא לומר מילה.
הם קוראים לי קשת אמיתי. רק בגלל שעברתי את הכאב של חרק חודר לתוך גופי ולא זזתי. הם לא מבינים מה זה אומר להיות קשת אמיתי. הם לא יודעים מהי האומץ לא לומר לאביך שאתה לא פרס שמוקדש בתחרות ירי בחצים. לא לומר לחמותך שאת לא רכושה לחלק כדי למנוע יריבות אחים. זה לא אומר שאתה יכול להחזיק בי, אלא צריך לזכות את החברה שלך. ולכן את מסכימה. ולכן את מבשלת, מתלבשת ומבדרת. וכך את גם מתייחדת. עם כל מי שהם מבקשים ממך. לא לומר שהם טועים ולא לומר שהקרבת את הכעס למען הסליחה.
הם אומרים שאלוהים לא יכול להיות בכל מקום ולכן הוא יצר אמהות. האם זו הסיבה שהוא הביא לי את רדה והציל אותי מהכעס שלה? אילו רק האישה ההיא הייתה יודעת שהשגיאה הגדולה ביותר שלה לא הייתה לתת לי חיים, אלא לבחור לבוא אליי כדי לנהל עסקה, אז שלחה אותך. היא אמרה לי שהיא יכולה לגרום לך להיות שלי, שאני יכול לטעון אותך, כבכורה מבין בני הנשים שלה.
אני רוצה שתדעי את זה: אני אוהב אותך. על כך שאת מי שאת. על כך שאת סולחת להם, כי הם לא יודעים מה עשו לך. על כך שאת מרשה לעולם לשיר הלל לגיבורים של
כי לעולם לא תגידי להם שהם לא שווים תרועה. על כך שאת אוהבת את ארג'ון, האויב הכי ראוי שיכולתי אי פעם לקבל.
אך אני גם שונא אותך, ייגנאסאני. על אותו סיבה. על כך שאת מבזבזת את חייך. על כך שאת מתפשרת. על כך שאת מוותרת בקלות. על כך שנתת את בתולתך ראשון, לאדם הכי פחדן מבין כולם. על כך שהקדשת את כל צעירותך ויופייך לפסולת במטבח של אינדראפרשתה. על כך שלא איכפת לך להיתפס בידי אחרים. על כך שלא חיפשת את מה שאת ראויה לו. ולבסוף, על כך שהקרבת את בניך למען המטרות הכי לא ראויות, ללא אפילו אנחה. איך יכולת להיות כל כך אדישה, ייגנאסאני? איך יכולת לא להרגיש דבר?
ואני מרגיש רחמים עלייך. על חיים שהיו כה מבוזבזים.
נשאת חמישה אך לא מצאת אף בעל שאת יכולה להיות איתו, שאותו תוכלי לאהוב ולסמוך עליו. אני מרגיש רחמים על כך שאת לא הצלחת להפסיק לאהוב את ארג'ון. כשאת יודעת שהוא לא אוהב אותך חזרה, וגם לא ראוי לאהבתך. ואני מרגיש רחמים על כך שלא הצלחת לאהוב את בימה, האח היחיד שאני מתגאה בו גם כיום. זה מצער שלא היה אדם אחד שעמד ומחה נגד דושאשן על כך שנגע בך, או יוהדישתר שאף לפני כן. אני מרגיש רחמים על כך שלא יכולת באותו רגע לשים הכל בצד ולבוא אליי. לבד וללא פחד. כי ידעתי אותך באופן עמוק. ידעת תמיד שאת יכולה לבוא אליי. בכל עת.
וברגע הזה של הכרה, אני גם רוצה לומר לך שתמיד קנאתי בך. כי חיית חיים שבהם לא יכולתי לחיות. כי יכולת לגעת ברגליו של ולהתפלל לברכתו, מתי שרק היית צריכה. כי תמיד היה לך כתף לבכות עליה, הלקח הכי מהימן, קרישנה.
זה מצחיק שראינו אחד את השני רק פעמיים בחיינו. פעם אחת כאשר העלבת אותי בסווימבר, די כדי שאני ארצה למות. ופעם נוספת כשחזרת לי את הכבוד הזה. ללא תזוזה, אך צפיתי בך במהלך התפשטותך. צפיתי בך פוזלת אליי לעזרה. ההבנה שיכולה להיות רק אני שיבין. אני שמח שלא חשבת עלי כעל בעל. לא יכולתי לסבול לחיות חיים איתך, לגלות את השתקפות של כל אחת ואחת מהחסרונות והיתרונות שלי בגוף ובנשמה שאינה שלי. "את יותר אני ממה שאני!" בגלל שאני לא אוהב את עצמי, אתן את אהבתי לך. ושהמרחק יישאר. הרחקי את עצמך, אלוהתי.
אני לעולם לא יכול להיות, שלך, באמת!
קרנה