נאמר על ידי טניה מטיוס
אני הייתי בת 19 כשנשאתי. זה היה בשנות ה-80, וכפי שהיה מקובל אז, פגשתי את בעלי לראשונה בטקס האירוסים שלנו. כל החברות שלי קינאו בי על החתונה הקרבה. מעולם לא דמיינתי שכעבור זמן קצר אמצא את עצמי מקללת את המזל ושואלת “איך לעזוב קשר abusive כשאין לי כסף?”
נישאתי למשפחה עשירה מאזור יוקרתי במדינה. הגעתי מעיירה קטנה בפרברים, והמעבר לעיר הגדולה היה חלום שהתגשם. הייתי נרגשת. עברתי לדירה גדולה עם המשפחה המשותפת, הכוללת את חותני, חמישה מאחייני, וכמובן את בעלי.
כשהתחלתי את החיים החדשים עם בעלי, הייתי גם מפוחדת וגם נרגשת. המחשבה על מגורים בעיר הגדולה באותו זמן הרגישה כמו זכייה בלוטו. דמיינתי איך ייראו חיינו, כיצד נטוס לחופשות ואיזה אהבה תהיה בינינו. אך לא דמיינתי שכמה שבועות לאחר נישואינו, אגלה שידידי הוא לא רק לא יציב רגשית.
איך הייתי מטרה להתעללות בקשר שלי
במהלך החתונה וכל הטקסים, מעולם לא דמיינתי שאשאל “איך לעזוב קשר abusive כשאין לי כסף?” חודשים לאחר נישואינו. נדמה היה, ברגע שנכנסתי לביתם כאשתו של בעלי, שההכאה החלה.
לבשל לעשרה אנשים, לנקות את הבית, לטפל בכלב. איבדתי את עצמי בכל ההמולה אך מעולם לא סירבתי לעבודה, ותמיד ניסיתי לעזור. פעם, כשביקשתי מאחת מאחייני את מייבש השיער שלה, היא צעקה עליי כל היום. “איך את מעזה, בת כפר, לבקש את מייבש השיער שלי?! האם אי פעם ראית אחד כזה?” בעלי נותר בשקט כל הזמן.
כאשר אנשים כה רבים מתפרצים לביטחון שלך, ואומרים לך שאת חסרת ערך ולא מספיק טובה, את מתחילה לשאול את עצמך אם את באמת לא מספקת. באותו שלב, הייתי מוזנחת כאילו אני נחותה מכולם בבית. הם התנהגו כאילו יש להם הסמכות לעשות כל מה שהם רוצים לי. מאחר שלא עבדתי, היתה לי חופש מועט מאוד. לא היתה לי ברירה אלא לשמוע את ההכאות שלהם.
אחיו של בעלי אפילו ניסה להכות אותי יום אחד – עד שחמי התערב לבסוף. כל המתנות והכסף שקיבלנו בחתונה נלקחו ממני. אפילו את בגדי הכלה שלי.
הייתי מבולבלת שעמי שתק כל הזמן. הוא לא עבד ולא היה לו מקור הכנסה אחר. נאלצנו להיות תלויים בחותני העשירים שלי. התקשרתי להוריי בבקשה לתמיכה, אך הם ביקשו ממני לנסות לפתור את הבעיה והימנעו ממני.
כשהבנתי שבעלי לא יציב רגשית
בעלי החל להראות תכונות מוזרות. הוא היה צועק על דברים אקראיים ומתווכח על למה לא ניתן לשים את הסיר לחץ בסלון במקום במטבח. הוא היה חוסם אנשים ברחוב ומדבר על שכנים. ראיתי את אמו נותנת לו תרופות בסתר.
אז הבנתי מדוע משפחה כל כך גדולה הגיעה מעיירה קטנה לחפש אישה שתתחתן עם בנם. הייתי בהריון מתקדם כשזה קרה. בעלי סבל מסכיזופרניה קשה.
בכיתי ימים וחודשים. לא ידעתי מה לעשות. התחלתי לאהוב את בעלי אך גם לשנוא אותו על השקרים שלו. לא יכולתי לעזוב אותו גם כן. לא היה לי לאן ללכת. נתקעתי בקשר abusive, והמשכתי לחשוב על איך לעזוב קשר כזה בלי כסף.
הרגשתי חמלה על בעלי, משום שהוא סבל מבעיותיו הנפשיות ומשפחתו לא הייתה נחמדה אליו גם כן. הבנתי שהבעיה כאן היא עם המשפחה המתעללת שבה חייתי, ולא עם בעלי. שיקרו לי תחת הפרת נישואין והעסקה לחיות בעיר גדולה. לא נאמר לי שבעלי לא יציב רגשית.
איך לעזוב קשר abusive כשאין לי כסף
הרגשתי כאילו אין לי תשובה על איך לעזוב קשר כשאין לי כסף. הייתי נערה מעיירה קטנה בעיר גדולה. לא הכרתי שם אף אחד חוץ מהחותנים המתעללים שלי. אז התחלתי להתחזק דתית. התחלתי להתפלל לאלוהים שיסייע לי. התפללתי לאלוהים שיראה לי איך לעזוב קשר abusive בלי כסף.
אם זה נשמע שגרתי, בכל יום זה נעשה יותר קל מהקודם. בסופו של דבר, איבדתי את הפחד שלי – הפחד על הילד שבדרך, פחד מהחותנים שלי, פחד ממחלת בעלי, פחד מהחוסר בביטחון כלכלי. הגרוע כבר קרה. לא יכל להיות גרוע יותר. עם בטן בהריון של חמישה חודשים, ראיינתי למשרה כמורה בעיר סמוכה והתקבלתי.
נאלצתי לקחת את המושכות של המצב והחלטתי שאנחנו נהיה טובים יותר לבד. החלטתי להתמודד עם העולם לפי התנאים שלי.
לשלוט על חיי ולעזוב את הקשר המתעלל מאחורי
עם בטן בהריון מתקדמת, בעל שמתקשה נפשית, וחמישה דולרים בכיס, נכנסתי לרכבת לעיר סמוכה, לקראת החופש! מכיוון שאהבתי את בעלי, החלטתי לקחת אותו איתי. עבדתי במעון פרטי קטן. ניהול ילדים קטנים בזמן שהייתי בהריון היה אתגר, אך העבודה עזרה לבנות לי ביטחון.
הרגשתי שאני חשובה ושהמקום שלי הוא בעל ערך. הייתי מאושרת מאוד שלמדתי, כי התארים שלי היו救ַת חיי.
בהתחלה, יוצא מקשר abusive בלי כסף נראה כמו משימה בלתי אפשרית. אבל לקחתי את קפיצת האמונה והחלטתי לשלוח את הבקשה לראיון למשרה כמורה מבלי לספר לאף אחד.
חברינו מהמשפחה נתנו לנו חדר במעון השירותים שלהם. זה היה קטן ומחניק. אך זה היה הבית שלי והייתי מאושרת. לפני שידעתי, התינוק שלי נולד. בעלי עזר לי הרבה כשנולד התינוק. זה היה הכשרון הגדול ביותר שלו. הוא טיפל בתינוק, בישל, ניקה, וניהל את הבית בזמן שאני עבדתי. באותו הזמן, להיות בבית זה לא היה הדבר המקובל ביותר, אבל זה עבד עבורנו. העיר הייתה חדשה, השפה שונה, והאקלים היה מדהים – זה היה אידיאלי להתחלה חדשה.וזה מה שקיבלנו.
נישאתי במשך 32 שנים עכשיו ויש לי שני ילדים יפים – מהנדס ורופא. בעלי הרבה יותר טוב, אם כי לא נרפא לחלוטין. חינכתי מאות ילדים ועזרתי לבנות את עתיד המדינה שלנו. מה עוד יכולתי לבקש?
לעיתים אני תוהה, מדוע דברים כאלה קרו לי? מדוע הייתי צריכה לעבור את הקטסטרופה של עזיבת קשר abusive בלי כסף? למה לא הייתה לי חיים נורמליים עם בעל אוהב וחותנים רגילים? אבל, כפי שאומרים, זהב חייב לסבול את חום הכבשן כדי לזרוח עוד יותר.
אני למדתי כי נערות צעירות היום מתמודדות עם אתגרים קשים. אך אני ממליצה להן ללמוד להכיר את עצמן, לבנות את האינטליגנציה שלהן, הקריירות והאופי שלהן. Niemand kann ein starkes und selbstbewusstes Mädchen ausnutzen. אני מפנה אמהות לבנות את בנותיהן להיות עצמאיות וחזקות כך שהן יוכלו לעזור לעצמן כאשר אף אחד לא עוזר להן. החיים יכולים להיות בלתי צפויים, הכינו את עצמכם לגרוע ביותר ותחכו לטוב ביותר!