איך היא עזרה לו להחלים מטראומה מינית

אלימות היא דבר מסוכן ומנכר. Survivors of sexual trauma often choose to conceal their צלקות and endure their suffering in silence due to the shame and guilt that typically encompass this topic. And if the #Metoo movement has imparted any lesson, it is that even when survivors of sexual assault muster the courage to share their stories with the world, they frequently face judgment and skepticism from society, while the perpetrators remain unpunished.

Despite the initiatives on social media and the enactment of stricter laws aimed at providing a safer environment for women to voice their experiences, one important aspect often overlooked by society is that many victims of sexual trauma are men. In cases where a woman assaults a man, even his close friends often react by congratulating him, suggesting that he should have enjoyed the encounter.

When males are victims of other males, the sense of shame and emotional turmoil can prevent them from coming forward and beginning their journey toward healing from sexual trauma. Those who do speak out may feel their masculinity is called into question, and society can make them feel like the target of ridicule. This was the experience of Binod (שם שונה) who found it nearly impossible to contemplate sharing his story and initiating the lengthy and challenging process of healing from sexual trauma.

תהליך ההחלמה מטראומה מינית

נישאנו לפני שש שנים, אבל מעולם לא לקחתי אותה למיטה. אני מגיע למשפחה אורתודוקסית שבה נישואין בזמן הנכון חשובים, גם אם מדובר בנישואין מסודרים. לכן, בלחץ משפחתי כבד, נישאתי בדחף לריה. היא רצתה אותי ואני רציתי אותה. אך בכל פעם שהגעתי אליה, הפלשבקים שגרמו לי לעינוי נפשי מילאו אותי באשמה.

בראשית ריה היססה, אך ככל שהזמן חלף ואני המשכתי להיכשל, היא התחילה לשאול שאלות שאין לי תשובות להן. “האם נישאת לי בלחץ משפחתי? האם אתה נכה או גיי?”, היא שאלה אותי יום אחד. לא יכולתי להשיב לה. למעשה, הייתי כל כך מלא באשמה ובושה עד שלא יכולתי גם להסתכל עליה, קל וחומר לקוות שנוכל להתמודד עם טראומה מינית כדי שנוכל להתחיל ליהנות מאושר נשואי אמיתי.

אז בכל פעם, פשוט חמקתי ממנה, והשארתי אותה ממושכת, מבולבלת וכואבת רגשית. הייתה בינינו מרחק רב מדי כי הייתי נושא בתוכי הרבה כאב ולא ידעתי כיצד להחלים מהתקיפה המינית מספיק כדי ליהנות מהמגע שלה, או של כל אחת אחרת.

שנתיים לאחר שהתחלנו את הקשר שלנו, סבלה סבלנותה. היא עמדה מולי עם בגידה בעיניה. μόλις חזרתי מיום עבודה מעייף, לא יכולתי להמשיך. היא עמדתי מולי, חוסמת את דרכי. לבסוף, היא תפסה את ידיי ולחצה. ניסיתי למשוך אחורה, אך היא לא הרפתה.

ריה לקחה את ידיי והניחה אותן על מותניה. רעדתי ודחפתי אותה משם. “יצאת מדעתך?” מעולם לא תיארתי לעצמי שהיא תתעקש. היא הייתה נחושה להביא לתוצאה כלשהי עם הקירות שבניתי. לא תיארתי לעצמי שהיא לא ידעה מה שאני מחזיק בתוכה – טראומה מינית עמוקה וכואבת.

חבר בעת צרה

“כן, יצאתי מדעתי. האם יש לי ברירה? לפחות יש עדיין מרחק בינינו. נשואים כבר שנתיים, ועכשיו המשפחות שלנו מתחילות לשאול שאלות על מתי נארגן ילדים”, היא צעקה לי בפנים. מצאתי את עצמי נמשך לאחור אבל לא יכולתי להחיש את עיניי ממנה.

בעודה עדינה כמותה, היא הזדרזה להבין שאני זקוק לעזרה. היא לקחה נשימה עמוקה והמשיכה, “אין לי תשובות, ויש לך?” לא יכולתי להסתכל לעיניים שלה, הן היו מלאות בשאלות. ואז, לדאבוני, סוף סוף הוצאתי מגרוני את המילים. “אני יודע שאני לא הוגן ואם אתה רוצה, תוכלי לעזוב אותי. תעבירי תביעה לגירושין. אני מבטיח שלא אעשה דבר בנוגע לכך. אל תחריבי את חייך בגללי.”

“לא, אני לא עוזבת אותך. אני רוצה להכיר אותך. האם נוכל להתחיל להכיר אחד את השני? נוכל להפוך לידידים, בבקשה, ולנסות? כי אני לא אוותר בלי לנסות.” עשר שנים לאחר המקרה הטראגי, מילותיה קרעו את הקליפה שבניתי סביבי ואני סוף סוף גייסתי את האומץ לדבר על טראומת המין שלי. וכך, החלה מסע ההחלמה שלי מהתקיפה המינית.

התגברות על טראומה מינית עם טיפול בהחלמה מינית

עשר שנים לפני כן, בשעה 22:00 ביום הראשון שלי כמתמחה בעיר מאושרת, רצתי הביתה שכרתי עם ארבעה בחורים אחרים. באותו יום, פגשתי אותם בפעם הראשונה. הם קיבלו אותי בברוך והציעו לי משקאות. אולם, משהו נראה זר ומוזר בהתנהגות האדיבה שלהם. אחד מהם סגר לאט את הדלת.

הם הפכו להסתובב איתי בנוחות ובשעה הוספו כמה משקאות, הם החלו להכות אותי. הם לקחו בכוח את הארנק שלי, ולצערי, היו בו רק כמה רופיו.

“מצטער, היום היה יום ראשון שלי ואני לא מביא איתי יותר מזומן,” ניסיתי להסביר ולפייס אותם. זה הרגיז אותם. אחד מהם אמר, “הוא לא מביא לנו כלום, אבל יש לנו הרבה לקחת ממנו.”

הם התחילו להכות אותי. ניסיתי להגן על עצמי אך בסופו של דבר, ויתרתי. ואז, הבנתי מה הם רצו לעשות. אף אחד לא בא לעזור לי. ניסיתי לצעוק אבל אחד מהם הכניס בכוח את החולצה לשולי פי ונשען עם סכין ליד הצוואר שלי.

הם הותירו אותי חסר אונים במיטה שלי, שם שכבתי עד עלות השחר. כשאור הבוקר הביא עצמו, התארגנתי איכשהו וקמתי לחדר האמבטיה, עמדתי תחת המקלחת והתחלתי לבכות, פחדתי מדי לצעוק. הייתי מפוחד ובושתי.

נשארתי בחדר שלי, חסר מנוחה וכואב. הבנים חזרו ואני רציתי ללכת למשטרה, אבל פחדתי על מוניטין משפחתי. אז, החלטתי לברוח ומעמדתי את סודי הזה עמוק בתוך ליבי. צלקות בלתי נראות של הטראומה המינית שלי הלכו והתרקמו בתוכי.

תקווה והחלמה

כשסיימתי את סיפורי, הרגשתי את ברכיי רועדות. הייתי קרוב ליפול כאשר ריה עזרה לי לשבת. בכיתי כשחיבקה אותי חזק. אבל בליבי, אני הרגשתי קלות עזה, כאילו עול כבד הוסר מנשמתי.

בתוך כמה ימים, הצלחתי לשתף אותה בכל – פחדיי, מקור חוסר השקט שלי, הסיבה לברוח מהמגע. היא הייתה זו שראתה את דמעותיי והחליטה לסייע לי באמצעות טיפול בהחלמה מינית. היא הייתה לצידי לאורך כל הדרך. לקחה אותי למומחה לטיפול בטראומה מינית והושיטה יד במאבקה בפחדים שלי.

מעולם היא לא לחצה עליי לעשות דבר שלא הייתי מוכן אליו. היא פשוט שמחה שתחלתי את תהליך ההחלמה. תהליך ההחלמה מהתקיפה המינית לקח ארבע שנים ארוכות וכואבות. והלילה, חיי החדשים מתחילים.

(כפי שסופר ל-Joyeeta Talukdar)